בזן טסה 12% לשיא שנתי: הודיעה כי המרווח ברבעון 3 יעלה בצורה משמעותית על המרווח של רויטרס

המניה מגיבה בזינוק של 7%. גל רייטר מכלל פיננסים: "זו הפתעה מאוד חיובית ומשמעותית. גיל דטנר מאקסלנס: "השוק בכלל ציפה לתוצאות גרועות, מדובר בהודעה חיובית ביותר"

חברת בזן מפרסמת היום מסר חיובי למשקיעים כאשר היא מדווחת לבורסה כי תציג בדוחותיה הכספיים לרבעון השלישי מרווח זיקוק מנוטרל של מעל 7 דולר לחבית. מרווח הזיקוק לרבעון השלישי לפי רויטרס עומד על 1.7 דולר.

לפי הדיווח של בזן, החברה מעריכה כי מרווח הזיקוק שלה ברבעון השלישי, בניטרול השפעות שינויים בערך המלאי ושינויים בשווי ההוגן של נגזרים על מחירי הסחורות שתציג בדוחות הכספיים, יעלה בצורה משמעותית על המרווח המתפרסם ע"י "רויטרס" עבור דוגמת בית זקוק בים התיכון, בעל יכולת פיצוח נפט גולמי מסוג "אורל", ויהיה ככל הנראה גבוה מ- 7 דולר לחבית.

בתגובה להודעה מגיבה מניית בזן עם זינוק של כ-8% במחזור גבוה, למחיר של 1.92 שקל למניה. שווי שוק החברה עומד על כ-3.85 מיליארד שקלים.

גל רייטר, אנליסטית בכלל פיננסים, אומרת בשיחה עם Bizportal כי "מדובר בהפתעה גמורה. יש בהודעה משהו מאוד מאוד חיובי. כנראה שהשדרוגים שהם עשו בחצי הראשון של השנה תרמו (שדרוג תפעולי מזג 4, שמאפשר לחברה מגוון רחב יותר בסוגי נפט שונים). בתחילת הרבעון השני הם הסבו את המתקן להדחת גופרית ("מהד") לפצחן מימני מתון, וזה מאפשר להם לשדרג את התמהיל של בית הזיקוק".

"כנראה ששני הגורמים האלה תרמו לתוצאה הטובה מאוד ברבעון השלישי. לגבי הרבעון הרביעי עדיין מוקדם לדעת מה יקרה. באופן כללי ברור שהתוכנית האסטרטגית תלך ותשפר את מרווח הייחוס של בזן ביחס למרווח הכללי. זה כמובן תלוי גם במצב השוק, זה עדיין לא ברור. הרבעון השלישי היה אמור להיות דומה לרבעון השני, כלומר חלש יחסית, ולכן יש כאן הודעה מאוד משמעותית וחיובית".

רייטר פרסמה לאחרונה עדכון להמלצה שלה על מניות בזן, עם מחיר יעד של 2.30 שקל למניה. רייטר ציינה, בין השאר, כי ההשקעה עליה הכריזה בזן לאחרונה היא דרמטית וצפויה להביא לקפיצה משמעותית בתוצאות.

האנליסט גיל דטנר מאקסלנס מעריך כי שתי סיבות עיקריות איפשרו לבז"ן להכות את המרווח בפער כל כך גדול. הראשונה, תמהיל חומרי גלם. "נכון לעכשיו מחיר נפט מסוג אורל הוא יקר יחסית עקב קיצוצי התפוקה ש-OPEC ביצעו השנה כאשר רוב הקיצוצים היו בגלמים כבדים יותר. זה ייקר את מחירי הגלמים הכבדים, כמו אורל, וכיווץ את המרווח לנפט זה. בפועל, בז"ן מזקקת רק 20%-30% נפט מסוג אורל, כך שהשימוש בגלמים קלים יותר הוביל לשיפור משמעותי לעומת המרווח המייצג".

הסיבה השניה - השפעה של פעילות ההגנה על המלאי המוגן. "למעט מלאי לא מוגן של 600 אלף טון, בז"ן מגנה על שאר המלאי שלה ע"י מכירת מוצרים בשוק העתידי. ההשפעה של פעילות זאת שונה מרבעון לרבעון, ולהערכתנו השפיעה לטובה באופן משמעותי ברבעון השלישי".

ללא ספק, אומר דטנר, "ההודעה של החברה הינה בשורה חיובית, מכיוון שמדובר ברבעון שלישי רווחי ביותר, בעוד שהשוק ציפה לתוצאות גרועות על רקע המרווחים הנמוכים. יתר על כן, נראה שנכון לעכשיו, כל עוד הדינמיקה בהפרש המחירים בין הגלמים הכבדים והקלים פועלת לטובת בז"ן, החברה מסוגלת להכות את המרווח המיצג בפער גדול מהממוצע ההיסטורי, אם כי זה לא בא לידי ביטוי במחצית הראשונה של השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.