סקר איגוד לשכות המסחר: למרבית המנהלים במשק אין תואר שני במנהל עסקים
מסקר שערך איגוד לשכות המסחר לרגל הרישום ללימודי תואר שני במנה"ס הנמצא בעיצומו בימים אלה עולה כי למרבית המנהלים במשק אין תואר שני במנהל עסקים.
על פי ממצאי הסקר, רק לכ-32% מהמנהלים במשק יש תואר שני במנהל עסקים. הסיבה העיקרית לכך שלמרבית המנהלים אין תואר שני, עפ"י הסקר, היא מחסור בזמן. 73% מהמנהלים שאין להם תואר שכזה טענו שזו הסיבה. ל-15% יש תואר שני בתחום אחר ו-12% טענו שהתואר לא יתרום להם בעבודתם.
אלו שכן עשו תואר שכזה בחרו במוסד הלימוד בעיקר על פי קרבתו הגיאוגרפית ופחות, באופן שאינו מפתיע, בשל המוניטין של המוסד ואיכות מרציו.
על השאלה "את מי היית רוצה כמנחה בתואר ?" ענו מרבית הנשאלים כי היו רוצים בעדיפות ראשונה את סטף ורטהיימר. למקום השני הגיע נוחי דנקנר ולשלישי יצחק תשובה.
בתוך כך, למרות המצב הכלכלי נראה כי המעסיקים מייחסים חשיבות רבה ללימודי תואר שני במנהל עסקים ואף מעודדים מנהלים העובדים אצלם לעשות זאת. 31% מהמנהלים מוכנים להשתתף במימון של עד מחצית משכר הלימוד של מנהלים בחברתם ו-6% מוכנים לממן את מלוא שכר הלימוד אם המנהל יתחייב להישאר במקום העבודה שנתיים מיום סיום לימודיו. 34% מהמנהלים במשק אמרו כי אינם מוכנים להשתתף בעלות הלימודים של מנהלים אצלם בחברה.
לדברי לבנת קיזנר, מנהלת המכללה העסקית באיגוד לשכות המסחר, "על רקע הבינלאומיות הגוברת של עולם העסקים והקשר הגובר של מנהלים ישראלים עם מנהלים בחו"ל יותר ויותר מנהלים ישראלים מייחסים חשיבות ללימוד מסודר של כלים ושיטות ניהוליות גלובאליות".
נציין כי הסקר נערך לרגל שיתוף הפעולה של המכללה עסקית עם בית הספר למנהל עסקים (IBR) של אוניברסיטת סטיינבייס (Steinbeis) בברלין.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
