יותר גרוע משנדמה לנו? "כמות המובטלים גדולה פי 3 מפרסומי לשכת התעסוקה"
עומקו של המשבר הכלכלי שבו נמצא המשק הישראלי, קיבל בימים האחרונים הוכחה נוספה כאשר פורסם נתון התביעות החדשות לדמי אבטלה. לפי הנתון, בחודש פברואר הוגשו כ-19,800 תביעות חדשות לדמי אבטלה, כמות המשקפת עלייה של 59% בהשוואה לחודש פברואר אשתקד. מדובר במספר שיא של תביעות לדמי אבטלה לחודש אחד מזה מספר שנים.
חברות ההשמה הן אלו שאמורות להרגיש את הנתונים הללו בצורה הטובה ביותר ולכן פנה Bizportal למספר בכירים בענף בכדי לקבל התרשמות לגבי המצב בתחום ההשמה.
מבעלי Jobmaster: "כמות המובטלים גדולה פי 3 מפרסומי לשכת התעסוקה"
"בשלושת החודשים האחרונים, אנו רואים עלייה של 30-40% בביקוש לעבודה ומצד שני, ישנה ירידה של 20%-30% בכמות המשרות המוצעות. בפועל. אפשר לראות ששולחים הרבה יותר קורות חיים מבעבר", כך לדבריו של שי חן, מ-Jobmaster שמציין גם כי "רבים ממחפשי העבודה הם עובדים הנמצאים במשרות חלקיות ורוצים לעבור למשרה מלאה או אנשים שמרגישים שהם על סף פיטורים או כאלה המעוניינים בשינוי".
לטענתו של חן, "כמות המובטלים שקיימת במשק הישראלי גדולה פי 3 מפרסומי לשכת התעסוקה. זאת מכיוון שבפועל, יש רבים שאינם זכאים לחתום בלישכה ולכן אינם נכללים בנתונים הללו".
חן מציין כי, בעקבות הירידה בכמות המשרות המפורסמות, זמן חיפוש העבודה מתארך בצורה משמעותית,"אם בעבר אנשים חיפשו עבודה במשך חודש עד שלושה חודשים, כיום החיפוש מתארך לחצי שנה ואף הרבה יותר".
המועמדים של היום גמישים יותר ופחות בררנים
אורנה לנדאו, סמנכ"לית פיתוח עסקי וארגוני בחברת ההשמה ORS, אומרת בשיחה עם Bizportal כי "השינוי שחל בחודשים האחרונים בא לידי ביטוי במספר קו"ח המתקבלים בחודש. רק בחודש האחרון התקבלו כ-15,000 קו"ח שזו קפיצה של יותר מפי 2 ביחס לכמות שהתקבלה, רק לפני חצי שנה שעמדה על כ-7,000 קו"ח".
על פי לנדאו, "אנחנו לא מרגישים דיכאון בקרב המועמדים אבל מה שכן מרגישים זה שהמועמדים הרבה פחות בררנים ופתוחים וגמישים לסוג המשרות והשכר" עוד מוסיפה לנדאו, כי "עדין לא רואים את ההיסטריה, זהו משהו שאולי נראה עוד חצי שנה. כיום לרוב המפוטרים הטריים, יש הבטחת הכנסה לחודשים הקרובים".
חן מסכים עם ההנחה שכרגע המועמדים פחות בררנים ומוסיף כי, "היום המועמדים אינם שולחים קורות חיים רק למה שהם מתמחים בו. אם בעבר אדם היה שולח רק למשרות שעסק בהן, היום אותו אדם ישלח קו"ח למשרות דומות ולמשרות שאין לו ניסיון בהן".
המעסיקים על העליונה
על פי חן, "מסוף 2008 היוצרות התהפכו. המעסיקים שעד אז נאלצו לחזר אחרי מועמדים, הפכו לצד החזק ומבינים כי היום אפשר למצוא מועמדים טובים ללא כל הטבות ושכר גבוה. למשל, משרת מהנדס תוכנה, אם בעבר היו רודפים אחרי מועמדים ואף מתחרים על ליבם עם הטבות ושכר גבוה, גם אם מדובר באנשים אשר רק סיימו ללמוד ואין להם כל ניסיון תעסוקתי אז היום, המעסקים הבינו שהם יכולים לא ל'השתגע', להשיג עובדים טובים בשכר נמוך ומבלי להתפשר על איכות המועמד."
חן מתייחס גם למצבם של העובדים שאינם צריכים לחפש עבודה ואומר כי קיימים לא מעט עובדים ש'יושבים על הגדר' ולא דורשים כרגע שום הטבה ואף מאפשרים לפגוע בתנאים שלהם העיקר להשאר במעגל העבודה"
למרות הכל אופטימיות
עם זאת, נראה כי חשוב לבכירים איתם שוחחנו לציין כי ישנם גיוסים בשוק, החברות הגדולות ממשיכות לגייס ומציעות תנאים טובים. כפי שאמר חן, "אמנם נהיה יותר קשה ומועמדים צריכים להשקיע יותר, אך למועדמים איכותיים אין קושי למצוא עבודה"
הצורך הקיים בשוק מוביל לכניסת חברות חדשות
עם המשבר, מושק בימים אלה אתר wanted המיועד למעסיקים ומחפשי עבודה בהשקעה של יותר מ-2 מיליון ש"ח. מאחורי האתר עומדים חברת משאבי האנוש "לין ביכלר" .
שתי החברות הסבירו, כי הקמת האתר נובעת "מהתובנה כי למרות שקיימים ברשת אתרים רבים לחיפוש עבודה, הם אינם מספקים למעסיק את הכלים הנדרשים בעת חיפוש עובדים". לטענתם, האתר החדש "הינו הראשון מבין האתרים השונים לחיפוש עבודה, המציג למעסיק תמונת אמת ומידת התאמה למשרה כפי שהוגדרה ומציע מספר אבחונים הזהים למבחנים הקיימים במכונים, בעלות נמוכה למעסיק וללא תשלום לעובד".
יתרון האתר על מכוני האבחון הוא, חסכון בזמן בנוסף לכך, תימחור של המבחנים, הנמוכים משמעותית בהשוואה לבחינות במכוני האיבחון השונים.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
