יותר גרוע משנדמה לנו? "כמות המובטלים גדולה פי 3 מפרסומי לשכת התעסוקה"
עומקו של המשבר הכלכלי שבו נמצא המשק הישראלי, קיבל בימים האחרונים הוכחה נוספה כאשר פורסם נתון התביעות החדשות לדמי אבטלה. לפי הנתון, בחודש פברואר הוגשו כ-19,800 תביעות חדשות לדמי אבטלה, כמות המשקפת עלייה של 59% בהשוואה לחודש פברואר אשתקד. מדובר במספר שיא של תביעות לדמי אבטלה לחודש אחד מזה מספר שנים.
חברות ההשמה הן אלו שאמורות להרגיש את הנתונים הללו בצורה הטובה ביותר ולכן פנה Bizportal למספר בכירים בענף בכדי לקבל התרשמות לגבי המצב בתחום ההשמה.
מבעלי Jobmaster: "כמות המובטלים גדולה פי 3 מפרסומי לשכת התעסוקה"
"בשלושת החודשים האחרונים, אנו רואים עלייה של 30-40% בביקוש לעבודה ומצד שני, ישנה ירידה של 20%-30% בכמות המשרות המוצעות. בפועל. אפשר לראות ששולחים הרבה יותר קורות חיים מבעבר", כך לדבריו של שי חן, מ-Jobmaster שמציין גם כי "רבים ממחפשי העבודה הם עובדים הנמצאים במשרות חלקיות ורוצים לעבור למשרה מלאה או אנשים שמרגישים שהם על סף פיטורים או כאלה המעוניינים בשינוי".
לטענתו של חן, "כמות המובטלים שקיימת במשק הישראלי גדולה פי 3 מפרסומי לשכת התעסוקה. זאת מכיוון שבפועל, יש רבים שאינם זכאים לחתום בלישכה ולכן אינם נכללים בנתונים הללו".
חן מציין כי, בעקבות הירידה בכמות המשרות המפורסמות, זמן חיפוש העבודה מתארך בצורה משמעותית,"אם בעבר אנשים חיפשו עבודה במשך חודש עד שלושה חודשים, כיום החיפוש מתארך לחצי שנה ואף הרבה יותר".
המועמדים של היום גמישים יותר ופחות בררנים
אורנה לנדאו, סמנכ"לית פיתוח עסקי וארגוני בחברת ההשמה ORS, אומרת בשיחה עם Bizportal כי "השינוי שחל בחודשים האחרונים בא לידי ביטוי במספר קו"ח המתקבלים בחודש. רק בחודש האחרון התקבלו כ-15,000 קו"ח שזו קפיצה של יותר מפי 2 ביחס לכמות שהתקבלה, רק לפני חצי שנה שעמדה על כ-7,000 קו"ח".
על פי לנדאו, "אנחנו לא מרגישים דיכאון בקרב המועמדים אבל מה שכן מרגישים זה שהמועמדים הרבה פחות בררנים ופתוחים וגמישים לסוג המשרות והשכר" עוד מוסיפה לנדאו, כי "עדין לא רואים את ההיסטריה, זהו משהו שאולי נראה עוד חצי שנה. כיום לרוב המפוטרים הטריים, יש הבטחת הכנסה לחודשים הקרובים".
חן מסכים עם ההנחה שכרגע המועמדים פחות בררנים ומוסיף כי, "היום המועמדים אינם שולחים קורות חיים רק למה שהם מתמחים בו. אם בעבר אדם היה שולח רק למשרות שעסק בהן, היום אותו אדם ישלח קו"ח למשרות דומות ולמשרות שאין לו ניסיון בהן".
המעסיקים על העליונה
על פי חן, "מסוף 2008 היוצרות התהפכו. המעסיקים שעד אז נאלצו לחזר אחרי מועמדים, הפכו לצד החזק ומבינים כי היום אפשר למצוא מועמדים טובים ללא כל הטבות ושכר גבוה. למשל, משרת מהנדס תוכנה, אם בעבר היו רודפים אחרי מועמדים ואף מתחרים על ליבם עם הטבות ושכר גבוה, גם אם מדובר באנשים אשר רק סיימו ללמוד ואין להם כל ניסיון תעסוקתי אז היום, המעסקים הבינו שהם יכולים לא ל'השתגע', להשיג עובדים טובים בשכר נמוך ומבלי להתפשר על איכות המועמד."
חן מתייחס גם למצבם של העובדים שאינם צריכים לחפש עבודה ואומר כי קיימים לא מעט עובדים ש'יושבים על הגדר' ולא דורשים כרגע שום הטבה ואף מאפשרים לפגוע בתנאים שלהם העיקר להשאר במעגל העבודה"
למרות הכל אופטימיות
עם זאת, נראה כי חשוב לבכירים איתם שוחחנו לציין כי ישנם גיוסים בשוק, החברות הגדולות ממשיכות לגייס ומציעות תנאים טובים. כפי שאמר חן, "אמנם נהיה יותר קשה ומועמדים צריכים להשקיע יותר, אך למועדמים איכותיים אין קושי למצוא עבודה"
הצורך הקיים בשוק מוביל לכניסת חברות חדשות
עם המשבר, מושק בימים אלה אתר wanted המיועד למעסיקים ומחפשי עבודה בהשקעה של יותר מ-2 מיליון ש"ח. מאחורי האתר עומדים חברת משאבי האנוש "לין ביכלר" .
שתי החברות הסבירו, כי הקמת האתר נובעת "מהתובנה כי למרות שקיימים ברשת אתרים רבים לחיפוש עבודה, הם אינם מספקים למעסיק את הכלים הנדרשים בעת חיפוש עובדים". לטענתם, האתר החדש "הינו הראשון מבין האתרים השונים לחיפוש עבודה, המציג למעסיק תמונת אמת ומידת התאמה למשרה כפי שהוגדרה ומציע מספר אבחונים הזהים למבחנים הקיימים במכונים, בעלות נמוכה למעסיק וללא תשלום לעובד".
יתרון האתר על מכוני האבחון הוא, חסכון בזמן בנוסף לכך, תימחור של המבחנים, הנמוכים משמעותית בהשוואה לבחינות במכוני האיבחון השונים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
