דוח פושר לשטראוס: הרווח התפעולי גדל ב-6% לרמה של 156 מיליון שקל

בשורה העליונה רשמה החברה גידול של 4.5% בהכנסות לרמה של 1.64 מיליארד שקל
קובי ישעיהו |

קבוצת שטראוס פרסמה הבוקר דוחות לרבעון השלישי של השנה, ממנו עולה כי החברה רשמה הרעה בשורת הרווח התפעולי, למרות שנרשם גידול קל במכירות.

בשורה העליונה רשמה החברה גידול של 4.5% בהכנסות לרמה של 1.64 מיליארד שקל. ואולם, הרווח התפעולי הצטמק ב-13.5% ל-125 מיליון שקל, לעומת כ-145 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הסיבה העיקרית - עליה חדה יחסית של 7.1% בהוצאות מכירה ושיווק לרמה של כ-369 מיליון שקל. עם זאת, הרווח התפעולי (פרופורמה) ברבעון השלישי הסתכם לסך של כ- 156.1 מיליון שקל לעומת כ- 146.7 מיליון שקל אשתקד, צמיחה של כ- 6%.

הרווח הנקי (פרופורמה) ברבעון השלישי גדל ב-46% לכ-96.3 מיליון שקל לעומת 66.0 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה קפיצה של 230% ברווח הנקי של לרמה של כ-262 מיליון שקל עקב הכנסה של כ-173 מיליון שקל שנרשמה לאור השלמת עסקת tpg (סעיף "הכנסות אחרות ").

מכירות הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ- 4.7 מיליארד שקל, צמיחה של 7%. הרווח התפעולי (פרופורמה) בתשעת החודשים גדל בכ-5% לכ-421.1 מיליון שקל ואילו הרווח הנקי גדל בכ-6% (פרופורמה) לבעלי המניות של החברה בתשעת החודשים הסתכם לסך של כ-227.5 מיליון שקל.

עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, אמרה לאחר פרסום הדוח כי "התשתיות שבנינו בשנים האחרונות מאפשרות לנו לצלוח גם שנה אתגרית כזאת, תוך עמידה ביעדים שלנו בכל התחומים. אנחנו ממשיכים לעשות כל מה שנדרש בכדי שנמשיך במגמות הללו גם כאשר גוברת אי הוודאות בסביבה העסקית של כולנו.

ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס, אמר כי "הקבוצה מתמודדת בצורה טובה מאוד עם אתגרים משמעותיים בשנה הזאת, כפי שהדברים מקבלים את ביטויים בתוצאות העסקיות שלנו, הן ברבעון השלישי והן בתשעת החודשים הראשונים של השנה. במקביל להתמודדות היומיומית, השלמנו מהלכים חשובים ביותר, שמציבים אותנו בתקופה רבת אתגרים זאת, עם חוסן פיננסי ועסקי, שיאפשרו לנו להמשיך לעמוד ביעדים שלנו, לצמוח, ולהתרחב תוך כדי ניצול הזדמנויות מתאימות בסביבה התחרותית.

האנליסט ערן יוגנר מהראל פיננסים אומר בעקבות הדוח כי החברה הציגה תוצאות חלשות לרבעון השלישי, כאשר תחום הקפה מציג צמיחה נאה של כ – 13% המחפה על היעדר הצמיחה בישראל. מכירות החברה בישראל הסתכמו בצמיחה של כ–3.46%, זאת כולל פעילות הקפה בישראל. יש לציין כי בדוחות פרופורמה לא הציגה החברה גידול בפעילות בישראל. הצמיחה במכירות בחטיבות הבריאות והתענוג הסתכמו בכ–2.7% וכ–2% בהתאמה.

צמיחת חטיבת הקפה בישראל עמדה על כ–8.4%. שיעור הרווח התפעולי הניהולי בישראל הסתכם בכ–11.5%, זאת לעומת שיעור של כ – 11% ברבעון המקביל.

מכירות תחום הקפה עלו בכ–13%, ובנטרול השפעת שערי מטבע עלו המכירות בכ- 18%. להערכת יוגנר, בנטרול צמיחת הפעילות ברוסיה, אשר צמחה בכ- 140% כתוצאה מרכישות, צמחה פעילות הקפה בכ–3% עד 5% בלבד. שיעור הרווח התפעולי הניהולי בתחום הקפה עומד על כ–9.2%, זאת לעומת מרווח של כ–8.7% ברבעון המקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.