דב מורן, ממציא ה- DiskOnKey, משיק את "הדבר הבא": MODU - סלולרי מודולרי באמצעות סלקום

דב מורן משחרר הצהרה כבדת משקל: "modu תשנה את המודל על פיו מתבססת תעשיית הסלולר כיום בעולם". בסלקום קוראים למכשיר "הדבר הגדול הבא בתחום התקשורת הסלולארית" מי זה? מה זה? ועל מה כל המהומה
משה בנימין |

חברת סלקום ודב מורן, אבי ה-DISKONKEY חוברים יחד ומשיקים את מה שמבחינתם יהיה "הדבר הבא בסלולר". קוראים לו MODU והוא המכשיר הסלולרי המודורלי מפיתוחו של מורן. סלקום מודיעה גם שהיא תהיה המשווקת הבלעדית של המכשיר בישראל.

מה החידוש ביכולות של ה-MODU?

הייחוד המרכזי של modu הוא ביכולתו המודולרית שאמורה לשוות לו מראה חדש לפי בחירת הלקוח. היכולת הזו מושגת באמצעות modu jackets. כלי המעניק למשתמש את האפשרות ליצור מראה ועיצוב חדש לטלפון, בתשלום שבחברה מחשיבים לאטרקטיבי.

ל-jackets פתח ייעודי להכנסת ה-modu המאפשרים למשתמש לשנות את המראה החיצוני והעיצוב, את מבנה המכשיר (צדפה, סליידר, Bar וכדומה), ולהעניק יכולות משופרות של מוזיקה, מצלמה, משחקים ועוד.

בנוסף ניתן יהיה להכניס את ה- modu גם לתוך מגוון גדול של מכשירים אלקטרוניים -modu mates- (מצלמה דיגיטלית, GPS, נגן MP3, מחשב כף יד, רדיו, משחקים ועוד), ובכך להעניק למשתמש חווית תקשורת אחרת.

ואיפה סלקום בתמונה?

שיתוף הפעולה האסטרטגי בין סלקום לmodu- מתבסס על מודל הענקת תקופת בלעדיות לסלקום בישראל להשקת, שיווק והפצת מוצרי modu המהפכניים.modu רואה בשיתוף הפעולה עם סלקום ערך מוסף בתקופת החדירה של modu לשוק הבינלאומי.

עמוס שפירא מנכ"ל סלקום: "אני גאה לקחת חלק במיזם המהפכני של דב מורן שהביא לעולם את מהפכת ה- DiskOnKey ומאמין ש- modu, בראשות דב מורן והנהלה בעלת חזון ומוצר מהפכני אינו עוד טלפון סלולארי אלא שינוי בתפיסת השוק והרגלי השימוש של הצרכן. אני גאה לאפשר ללקוחות סלקום להימנות עם הראשונים בעולם שיחוו את modu, לאפשר להם חווית חדשנות שאין שני לה ולהגשים להם חלום."

עדי כהן סמנכ"ל שיווק סלקום: "סלקום תהיה בין המפעילות הראשונות בעולם להשקת modu כבר ברבעון הרביעי השנה, עובדה המעידה שוב כי אנו מובילים את החדשנות והנועזות בתחום. הקונספט המהפכני שנקרא modu מציג פתרון חדש, שימושי וייחודי לעולם המשתנה שלנו שבו הלקוח מתחיל את הבוקר בחליפת עסקים ומסיים את היום במופע מוסיקה, כאשר באפשרותו להתאים את הופעתו החיצונית והאביזרים הנלווים לאופי האירוע והאדם השונה שהוא מייצג בכל אחד מהאירועים. אחד הסממנים הבולטים לשינוי הוא המכשיר הסלולארי שמהווה פריט אישי, אופנתי ושימושי. תפיסת העולם החכמה של modu מאפשרת ללקוח התאמה מושלמת של המכשיר האישי עם האישיות המשתנה.

דב מורן: "התעשייה מוכנה למהפכה - החבירה לסלקום מובנת מאליה"

דב מורן מייסד ומנכ"ל modu: "תעשיית הטלפונים הסלולאריים מוכנה למהפכה. השוק מוצף במאות דגמים של מכשירי טלפון סלולאריים ולרוב הצרכן יכול ליהנות ממכשיר אחד בלבד בכל פעם.

דב מורן - בסלקום שמחים ללכת איתו

modu קורא תיגר על מוסכמות אלו באמצעות פתרון המציע אינספור אפשרויות והזדמנויות לשנות את מכשיר הטלפון בעלות אטרקטיבית ומאפשר חופש מהמחויבות להיות צמוד למראה ולשימוש באפליקציות של מכשיר אחד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.