דב מורן, ממציא ה- DiskOnKey, משיק את "הדבר הבא": MODU - סלולרי מודולרי באמצעות סלקום

דב מורן משחרר הצהרה כבדת משקל: "modu תשנה את המודל על פיו מתבססת תעשיית הסלולר כיום בעולם". בסלקום קוראים למכשיר "הדבר הגדול הבא בתחום התקשורת הסלולארית" מי זה? מה זה? ועל מה כל המהומה
משה בנימין |

חברת סלקום ודב מורן, אבי ה-DISKONKEY חוברים יחד ומשיקים את מה שמבחינתם יהיה "הדבר הבא בסלולר". קוראים לו MODU והוא המכשיר הסלולרי המודורלי מפיתוחו של מורן. סלקום מודיעה גם שהיא תהיה המשווקת הבלעדית של המכשיר בישראל.

מה החידוש ביכולות של ה-MODU?

הייחוד המרכזי של modu הוא ביכולתו המודולרית שאמורה לשוות לו מראה חדש לפי בחירת הלקוח. היכולת הזו מושגת באמצעות modu jackets. כלי המעניק למשתמש את האפשרות ליצור מראה ועיצוב חדש לטלפון, בתשלום שבחברה מחשיבים לאטרקטיבי.

ל-jackets פתח ייעודי להכנסת ה-modu המאפשרים למשתמש לשנות את המראה החיצוני והעיצוב, את מבנה המכשיר (צדפה, סליידר, Bar וכדומה), ולהעניק יכולות משופרות של מוזיקה, מצלמה, משחקים ועוד.

בנוסף ניתן יהיה להכניס את ה- modu גם לתוך מגוון גדול של מכשירים אלקטרוניים -modu mates- (מצלמה דיגיטלית, GPS, נגן MP3, מחשב כף יד, רדיו, משחקים ועוד), ובכך להעניק למשתמש חווית תקשורת אחרת.

ואיפה סלקום בתמונה?

שיתוף הפעולה האסטרטגי בין סלקום לmodu- מתבסס על מודל הענקת תקופת בלעדיות לסלקום בישראל להשקת, שיווק והפצת מוצרי modu המהפכניים.modu רואה בשיתוף הפעולה עם סלקום ערך מוסף בתקופת החדירה של modu לשוק הבינלאומי.

עמוס שפירא מנכ"ל סלקום: "אני גאה לקחת חלק במיזם המהפכני של דב מורן שהביא לעולם את מהפכת ה- DiskOnKey ומאמין ש- modu, בראשות דב מורן והנהלה בעלת חזון ומוצר מהפכני אינו עוד טלפון סלולארי אלא שינוי בתפיסת השוק והרגלי השימוש של הצרכן. אני גאה לאפשר ללקוחות סלקום להימנות עם הראשונים בעולם שיחוו את modu, לאפשר להם חווית חדשנות שאין שני לה ולהגשים להם חלום."

עדי כהן סמנכ"ל שיווק סלקום: "סלקום תהיה בין המפעילות הראשונות בעולם להשקת modu כבר ברבעון הרביעי השנה, עובדה המעידה שוב כי אנו מובילים את החדשנות והנועזות בתחום. הקונספט המהפכני שנקרא modu מציג פתרון חדש, שימושי וייחודי לעולם המשתנה שלנו שבו הלקוח מתחיל את הבוקר בחליפת עסקים ומסיים את היום במופע מוסיקה, כאשר באפשרותו להתאים את הופעתו החיצונית והאביזרים הנלווים לאופי האירוע והאדם השונה שהוא מייצג בכל אחד מהאירועים. אחד הסממנים הבולטים לשינוי הוא המכשיר הסלולארי שמהווה פריט אישי, אופנתי ושימושי. תפיסת העולם החכמה של modu מאפשרת ללקוח התאמה מושלמת של המכשיר האישי עם האישיות המשתנה.

דב מורן: "התעשייה מוכנה למהפכה - החבירה לסלקום מובנת מאליה"

דב מורן מייסד ומנכ"ל modu: "תעשיית הטלפונים הסלולאריים מוכנה למהפכה. השוק מוצף במאות דגמים של מכשירי טלפון סלולאריים ולרוב הצרכן יכול ליהנות ממכשיר אחד בלבד בכל פעם.

דב מורן - בסלקום שמחים ללכת איתו

modu קורא תיגר על מוסכמות אלו באמצעות פתרון המציע אינספור אפשרויות והזדמנויות לשנות את מכשיר הטלפון בעלות אטרקטיבית ומאפשר חופש מהמחויבות להיות צמוד למראה ולשימוש באפליקציות של מכשיר אחד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".