בכלל מאמינים בענף הנדל"ן: חוזרים על המלצת "קניה" לאפריקה נכסים
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה חזרו היום (ד') על המלצת "קניה" למניית אפריקה נכסים, אולם הורידו את מחיר היעד ל-224 שקל למניה לעומת מחיר יעד קודם של 309 שקל. מחיר היעד החדש מהווה אפסייד של 32% למחיר הסגירה אתמול בבורסה.
האנליסט, יובל בן זאב, מציין כי לפני קצת יותר מחודשיים פרסמו בכלל המלצת קניה לאפריקה נכסים תוך הדגשת הפעילות היזמית באירופה. הבוקר מעדכנים בבית ההשקעות את מחיר היעד אך ממשיכים בהמלצת הקניה.
בן זאב מדגיש, כי הסיבה העיקרית להורדת מחיר היעד הוא מצב השווקים בכלל וענף הנדל"ן בפרט. עליית התשואות בנכסים המניבים באירופה מביא לירידת ערך הנכסים. על רקע זה, ביצעו בכלל, עדכון במודל של חברת אפריקה נכסים אשר כלל את המרכיבים הבאים: עדכון תחזיות בייזום הנכסים, לרבות הנחות שמרניות יותר לגבי קצב השלמת הפיתוח. כמו כן, העלאת מחרי ההון בהערכת שווי הנכסים בשיעור של כ-0.75% בנכסים באירופה.
בן זאב מוסיף, כי לחברה מנוף פיננסי גבוה, לאפריקה נכסים חוב נטו של כ-4.5 מיליארד שקל, לפי ערכי שוק מהווה החוב כ-63% מסך הנכסים. לכאורה חוב גבוה, אולם בן זאב סבור, כי העובדה שהחברה היא חלק מקבוצת אפריקה תסייע לאפריקה נכסים במימון הפעילות. יתרה מזו, בכלל סבורים כי תמחור נכון יותר של החברה היה מביא אותנו לשיעור חוב של כ-55%.
בכלל מוסיפים כי אחד הצעדים המשמעותיים להצפת ערך , אותו מתכננת החברה זמן רב, הוא הנפקה של החברה הבת אפי-אירופה בבורסה בלונדון. להערכת כלל, במצב השוק הנוכחי הנפקה כלל לא עומדת על הפרק.
עם כל זאת, בכלל חיוביים לגבי החברה עקב עליית שכר דירה בנכסים בישראל בשילוב שיעורי תפוסה גבוהים, הן בבנייני המשרדים והן במרכזי הקניות שם נהנית החברה מעליה בפדיות למ"ר.
כמו כן, התקדמות החברה בפעילות היזמית בתחום מרכזי הקניות באירופה. פרויקט הדגל יהיה קוטצ'ן פארק ברומניה ויחד איתו חשוב לזכור גם את פדוביצה פאלאס (צ'כיה) וארד פאלאס (רומניה).
בן זאב מוסיף, כי יזמות הבניה למגורים במזרח אירופה צפויה להבשיל ולהביא לרווחים גבוהים כאשר הביקוש במזרח אירופה ממשיך להיות חזק.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
