בכלל מאמינים בענף הנדל"ן: חוזרים על המלצת "קניה" לאפריקה נכסים

נותנים למניה אפסייד של 32% עם מחיר יעד של 224 שקל. האנליסט יובל בן זאב: "החברה נסחרת במכפיל הון 1.1 אשר לא מביא לידי ביטוי את הפעילות היזמית של אפריקה נכסים"
שי טופז |

בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה חזרו היום (ד') על המלצת "קניה" למניית אפריקה נכסים, אולם הורידו את מחיר היעד ל-224 שקל למניה לעומת מחיר יעד קודם של 309 שקל. מחיר היעד החדש מהווה אפסייד של 32% למחיר הסגירה אתמול בבורסה.

האנליסט, יובל בן זאב, מציין כי לפני קצת יותר מחודשיים פרסמו בכלל המלצת קניה לאפריקה נכסים תוך הדגשת הפעילות היזמית באירופה. הבוקר מעדכנים בבית ההשקעות את מחיר היעד אך ממשיכים בהמלצת הקניה.

בן זאב מדגיש, כי הסיבה העיקרית להורדת מחיר היעד הוא מצב השווקים בכלל וענף הנדל"ן בפרט. עליית התשואות בנכסים המניבים באירופה מביא לירידת ערך הנכסים. על רקע זה, ביצעו בכלל, עדכון במודל של חברת אפריקה נכסים אשר כלל את המרכיבים הבאים: עדכון תחזיות בייזום הנכסים, לרבות הנחות שמרניות יותר לגבי קצב השלמת הפיתוח. כמו כן, העלאת מחרי ההון בהערכת שווי הנכסים בשיעור של כ-0.75% בנכסים באירופה.

בן זאב מוסיף, כי לחברה מנוף פיננסי גבוה, לאפריקה נכסים חוב נטו של כ-4.5 מיליארד שקל, לפי ערכי שוק מהווה החוב כ-63% מסך הנכסים. לכאורה חוב גבוה, אולם בן זאב סבור, כי העובדה שהחברה היא חלק מקבוצת אפריקה תסייע לאפריקה נכסים במימון הפעילות. יתרה מזו, בכלל סבורים כי תמחור נכון יותר של החברה היה מביא אותנו לשיעור חוב של כ-55%.

בכלל מוסיפים כי אחד הצעדים המשמעותיים להצפת ערך , אותו מתכננת החברה זמן רב, הוא הנפקה של החברה הבת אפי-אירופה בבורסה בלונדון. להערכת כלל, במצב השוק הנוכחי הנפקה כלל לא עומדת על הפרק.

עם כל זאת, בכלל חיוביים לגבי החברה עקב עליית שכר דירה בנכסים בישראל בשילוב שיעורי תפוסה גבוהים, הן בבנייני המשרדים והן במרכזי הקניות שם נהנית החברה מעליה בפדיות למ"ר.

כמו כן, התקדמות החברה בפעילות היזמית בתחום מרכזי הקניות באירופה. פרויקט הדגל יהיה קוטצ'ן פארק ברומניה ויחד איתו חשוב לזכור גם את פדוביצה פאלאס (צ'כיה) וארד פאלאס (רומניה).

בן זאב מוסיף, כי יזמות הבניה למגורים במזרח אירופה צפויה להבשיל ולהביא לרווחים גבוהים כאשר הביקוש במזרח אירופה ממשיך להיות חזק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.