בכלל מאמינים בענף הנדל"ן: חוזרים על המלצת "קניה" לאפריקה נכסים
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה חזרו היום (ד') על המלצת "קניה" למניית אפריקה נכסים, אולם הורידו את מחיר היעד ל-224 שקל למניה לעומת מחיר יעד קודם של 309 שקל. מחיר היעד החדש מהווה אפסייד של 32% למחיר הסגירה אתמול בבורסה.
האנליסט, יובל בן זאב, מציין כי לפני קצת יותר מחודשיים פרסמו בכלל המלצת קניה לאפריקה נכסים תוך הדגשת הפעילות היזמית באירופה. הבוקר מעדכנים בבית ההשקעות את מחיר היעד אך ממשיכים בהמלצת הקניה.
בן זאב מדגיש, כי הסיבה העיקרית להורדת מחיר היעד הוא מצב השווקים בכלל וענף הנדל"ן בפרט. עליית התשואות בנכסים המניבים באירופה מביא לירידת ערך הנכסים. על רקע זה, ביצעו בכלל, עדכון במודל של חברת אפריקה נכסים אשר כלל את המרכיבים הבאים: עדכון תחזיות בייזום הנכסים, לרבות הנחות שמרניות יותר לגבי קצב השלמת הפיתוח. כמו כן, העלאת מחרי ההון בהערכת שווי הנכסים בשיעור של כ-0.75% בנכסים באירופה.
בן זאב מוסיף, כי לחברה מנוף פיננסי גבוה, לאפריקה נכסים חוב נטו של כ-4.5 מיליארד שקל, לפי ערכי שוק מהווה החוב כ-63% מסך הנכסים. לכאורה חוב גבוה, אולם בן זאב סבור, כי העובדה שהחברה היא חלק מקבוצת אפריקה תסייע לאפריקה נכסים במימון הפעילות. יתרה מזו, בכלל סבורים כי תמחור נכון יותר של החברה היה מביא אותנו לשיעור חוב של כ-55%.
בכלל מוסיפים כי אחד הצעדים המשמעותיים להצפת ערך , אותו מתכננת החברה זמן רב, הוא הנפקה של החברה הבת אפי-אירופה בבורסה בלונדון. להערכת כלל, במצב השוק הנוכחי הנפקה כלל לא עומדת על הפרק.
עם כל זאת, בכלל חיוביים לגבי החברה עקב עליית שכר דירה בנכסים בישראל בשילוב שיעורי תפוסה גבוהים, הן בבנייני המשרדים והן במרכזי הקניות שם נהנית החברה מעליה בפדיות למ"ר.
כמו כן, התקדמות החברה בפעילות היזמית בתחום מרכזי הקניות באירופה. פרויקט הדגל יהיה קוטצ'ן פארק ברומניה ויחד איתו חשוב לזכור גם את פדוביצה פאלאס (צ'כיה) וארד פאלאס (רומניה).
בן זאב מוסיף, כי יזמות הבניה למגורים במזרח אירופה צפויה להבשיל ולהביא לרווחים גבוהים כאשר הביקוש במזרח אירופה ממשיך להיות חזק.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
