אקספנד נטוורקס תספק לסרגון פלטפורמת להאצת יישומים ברשת
חברת אקספנד נטוורקס (Expand Networks) הישראלית, ספקית מובילה במתן פתרונות להאצת יישומים על גבי רשתות WAN, הודיעה היום כי חברת סרגון, מקבוצת רד בינת, העוסקת בייצור, פיתוח ושיווק ציוד אלחוטי לאספקת שירותי אינטרנט מהיר רחב פס, בחרה בפלטפורמת ה-Compass, פרי פיתוחה, להאצת יישומים מעל גבי הרשת הרחבה, על מנת להבטיח יעילות מערכות המידע המצויות בשימוש עובדי החברה בסניפים המרוחקים.
המערכת הוטמעה על ידי חברת קומארט טכנולוגיות, מומחה לתחום Application Delivery בכלל ו- Citrix בפרט. ההחלטה על יישום הפלטפורמה התקבלה לאחר שעובדי החברה בסניפים המרוחקים התלוננו על האטה בזמני התגובה במערכת ה- Citrix. איטיות זו פגעה ביעילות העבודה ובכושר התחרות שלה. פלטפורמת ה-Compass של אקספנד שיפרה את הביצועים באופן ניכר, ואף שימשה ככלי לקונסולידציית שרתי הקבצים וחסכון בעלויות IT.
אמיר קדר, מנהל ה-IT של חברת סרגון, אומר: "הפתרון של אקספנד שיפר באופן משמעותי את חוויית המשתמשים, שכן הוא מאפשר שימוש יעיל יותר של הקווים הקיימים, מספק מנגנון לקביעת עדיפויות, חוסך בתעבורה, מתמודד עם בעיית ההשהייה (Latency) ברשת ומקצר באופן ניכר את זמני ההדפסה. בנוסף, הפתרון מאפשר לנו לעשות קונסולידציה של שרתי קבצים וכך לחסוך בעלויות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
