למרות הירידות ועצבנות המשקיעים - עתיד ורוד לטבע?
מניות חברת טבע, החלו את שנת 2006 בגמגום תוך שהיא מאבדת 9% מערכה, זאת לאחר ראלי שביצעה המניה בסוף 2005.
בין הגורמים שמשפיעים לרעה על המניה, הינם העיכובים שנוצרים באישור תרופות חדשות על ידי ה-FDA, בשל עומס העבודה של הרשות האמריקנית. כמו כן,קיים החשש מחזרתה הצפויה לשוק ביוני הקרוב של תרופת הטיסברי, המתחרה של הקופקסון של טבע, אשר הורדה מהמדפים בשל מוות של חולים אשר התשמשו בה.
מנגד,ממשיכים האנליסטים להפגין תמיכה בהמלצותיהם במנייה, זאת למרות העצבנות הקיימת בקרב המשקיעים. אלה אלקלעי מבית ההשקעות אי.בי.אי. מעריכה, כי העצבנות המניה בימים האחרונים נובעת בעיקר מהחששות מפני דחייה משמעותית בהשקת ה-Pravachol.
מכירות ה-Pravachol בתקופת הבלעדיות מוערכות בטווח של 160-200 מיליון דולר ותרומתו לרווח מסתכמת ב-10 עד 13 למניה, ומרבית האנליסטים לוקחים מוצר זה בחשבון בתחזיותיהם ל-2006.
לטענתה הסכוי לדחייה נמוך ביותר, שכן זהו הימור מחושב, וכי הסיכון הנובע מדחיית הפסיקה הוא מוגבל.
עוד מוסיפה האנליסטית, כי במידה ותתרחש הפתעה והשקת המוצר תדחה במספר חודשים, נראה עדכון כלפי מטה של התחזית לרבעון השני ולשנת 2006 כולה ומכאן עצבנות המשקיעים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
