סד"א/ סמכות ביהמ"ש ליזום בדיקת חוקיות עסקה/מחוזי
עובדות וטענות:
המערער כיהן בעברו כראש עיריית פתח תקווה, כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה, כחבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז וכן כיו"ר מרכז השלטון המקומי. המשיבים הינם הבעלים של קרקע בגבעת שמואל (להלן: "המקרקעין"). בתחילת שנות ה-90, החלו להתגבש ברשויות התכנון תוכניות לשינוי ייעוד המקרקעין, מייעוד חקלאי לפיתוח עירוני. ב"כ המשיבים דאז, ערך היכרות בינם ובין המערער, ובין הצדדים נחתם חוזה הקובע כי בשל עברו של המערער וניסיונו העשיר בקידום וייזום פרויקטים בתחום התכנון והבניה, המשיבים מעוניינים להיעזר בשירותיו לצורך קידום ייזום ותכנון פרויקט בניה במקרקעין. והמערער מצידו מתחייה להעמיד לרשותם את כל הידע, הקשרים והניסיון המצויים ברשותו ובתמורה יקבל סך של 20,000 דולר בשני תשלומים – במעמד החוזה ולאחר השלמת המלאכה. בהינתן תוקף לתכנית המתאר לשינוי ייעוד המקרקעין, דרש המערער את היתרה, אך דרישתו לא נענתה והוא הגיש תביעה בסדר דין מקוצר. בבקשת הרשות להתגונן, טענו המשיבים כי המערער לא עשה דבר כדי לקדם את הפרויקט, לא מילא את חלקו בהסכם וממילא אינו זכאי ליתרת התמורה. בפסק דינו, נדרש ביהמ"ש לטענה חדשה שהעלו המשיבים בסיכומיהם, כי החוזה נוגד את תקנת הציבור. ביהמ"ש קובע, כי מדובר ב"חוזה שתדלנות" שמכוחו נדרש המערער להפעיל את קשריו כדי שבעל תפקיד שלטוני יטה שיקוליו לטובת האינטרסים של המשיבים וחוזה כזה נוגד את תקנת הציבור ולפיכך החוזה בטל וכפועל יוצא, אף זכותו של המערער לקבל את יתרת התשלום בטלה. מכאן הערעור שבפנינו.
דיון משפטי:
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
