ייבוא מוצרי האנרגיה זינק בינו'-ספט' ב-2 מיליארד ד'

הסתכם ב-5.2 מיליארד ד', אל מול 3.2 מיליארד ד' בתקופה המקבילה והביא את הגרעון המסחרי בתקופה לזינוק של 35% ל-6.2 מיליארד ד'
שרון שפורר |

בחודש ספטמבר 2005 הסתכם יבוא הסחורות ב-4.1 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-3.2 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי ב-900 מיליון דולר, כך נמסר היום (ד') מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-33.7 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-27.5 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בתקופה זו ל-688 מיליון דולר בממוצע לחודש ול-8.3 מיליארד דולר במונחים שנתיים.

התפתחות סחר הסחורות בחודש ספטמבר 2005, הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש ספטמבר 2005 התחזק הדולר של ארצות הברית ב-0.3% ביחס לאירו ולין היפני. זאת, לעומת החלשות של הדולר של ארה"ב ב-0.8% ביחס ללירה שטרלינג.

יבוא הסחורות בחודש ספטמבר 2005, הסתכם כאמור ב-4.1 מיליארד דולר, כש-35% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 12% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 12% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 16.8% בחודשים יולי-ספטמבר בחישוב שנתי.

מהלמ"ס נמסר עוד, כי יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בחודשים יולי-ספטמבר ב-16.8%, בהמשך לעלייה של 6.8% בחודשים מאי-יוני. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על עליות ביבוא ברזל פלדה (31.9%), ביבוא חומרי גלם לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה (29.8%) וביבוא כימיקלים (21.5%). לעומת זאת, נרשמו ירידות ביבוא חומרי גלם לתעשיית הנייר (21.5%-), ביבוא מתכות אל-ברזליות (8.5%-) וביבוא גומי ופלסטיקה (4.2%-).

בלשכה מציינים גם, כי יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה ביולי-ספטמבר ב-26.3% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 12.2% בחודשים אפריל-יוני. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-79% מיבוא מוצרי השקעה) עלה ביולי-ספטמבר ב-16.3% בחישוב שנתי, ויבוא כלי תחבורה להשקעה עלה באותה תקופה ב-51.1%.

יבוא מוצרי צריכה עלה בחודשים יולי-ספטמבר ב-4.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 10.5% באפריל-יוני. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (מזון, משקאות, תרופות, כלי בית והלבשה) עלה ב-4.1% ביולי-ספטמבר.

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של 2005 ב-7 מיליארד דולר, עלייה של 8.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר השנה ב-5.2 מיליארד דולר, לעומת 3.2 מיליארד דולר בחודשים המקבילים בשנת 2004.

יצוא הסחורות הסתכם בחודש יולי השנה ב-3.2 מיליארד דולר. 65% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 33% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי.

יצוא הסחורות (למעט יהלומים), על פי נתוני המגמה עלה בחודש ספטמבר ב-2.4% בחישוב שנתי. היצוא התעשייתי עלה בשיעור דומה.

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 45% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה בספטמבר ב-2.4% בחישוב שנתי, לעומת ירידה של 1.9% ביוני-אוגוסט. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף רכיבים אלקטרוניים ומחשבים עלה בשיעור דומה. לעומת זאת, יצוא ענף ציוד תקשורת בקרה, רפואי מדעי ירד ב-11.5%.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (28% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בחודשים יולי-ספטמבר ב-16.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 8.3% באפריל-יוני. עלייה גבוהה במיוחד נרשמה ביצוא ענף כימיקלים (20.5%).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (19% מכלל היצוא התעשייתי), נותר ללא שינוי בשלושת החודשים האחרונים, לאחר ירידה של 2.2% באפריל-יוני. יצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית עלה בחודשים יולי-ספטמבר ב-3.7%.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (8% מכלל היצוא התעשייתי), ירד בחודשים יולי-ספטמבר ב-2.7% בחישוב שנתי. ירידה נרשמה ביצוא ענף מזון ומשקאות (9.5%).

יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר 2005, לפי נתונים מקוריים, ב-8.1 מיליארד דולר, לעומת 7.2 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.

ולבסוף - עדכנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי היצוא החקלאי הסתכם בינואר-ספטמבר השנה ב-800 דולר (נתונים ארעיים), עלייה של 18.1% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2004. עליות נרשמו ביצוא אבוקדו ופירות אחרים (102.7%), ביצוא פרי הדר (45.7%) וביצוא פרחים (18.6%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר

פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם  ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם



רן קידר |

אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור,  שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.

הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.

ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו. 


נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון.  אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע.  נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת. 

 

המשקיעים לא ויתרו

שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.