בנק ישראל העלה את הריבית בפעם השנייה ברציפות ל-4%

הדעות בקרב בתי ההשקעות בארץ היו שהנגיד יעלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%. למרות שנתוני הפנים של המשק תמכו בהשארת הריבית ברמתה הקודמת, הצפי להעלאת הריבית בארה"ב הכריע את בנק ישראל
יניב לפן |

לאחר שמונה חודשים בהם נותרה ללא שינוי, הועלתה בסוף החודש החולף ריבית בנק ישראל ב-0.25% לרמה של 3.75%. בכך, למעשה, שם נגיד בנק ישראל קץ לספקולציות השונות של כלכלני המשק בנוגע לדרך פעולתו. המהלך האחרון, שנעשה בעיקר בכדי לסגור את פער הריביות בין השקל לדולר, העיד למעשה על כוונותיו העתידיות של הנגיד שלא לתת לריבית על המטבע האמריקני "לברוח". לדברי כלכלנים בכירים, הפרמטרים הכלכליים המקומיים תמכו בהשערת הריבית המקומית ברמתה הקודמת.

החלטת הפד בנוגע להעלאת הריבית צפוייה להתפרסם מספר ימים לאחר פרסום החלטת בנק ישראל. בארה"ב צפוי הפד להעלות את הריבית בשיעור של 0.25%. הצפי בקרב אנליסטים בכירים בארץ היה להעלאת הריבית ב-0.25% לשער של 4%. בתי ההשקעות סברו כי למרות שהפרמטרים הפנימיים תומכים בהשארת שער הריבית ברמתה הקודמת, מושפע הנגיד משיקולי השוק העולמי יותר מאשר מהשיקולים פנימיים. כאמור בסופו של דבר החליט הנגיד להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%.

בהודעת הבנק נמסר כי הריבית תועלה ב0.25% " כדי לתמוך ביציבות המחירים במשק לאורך זמן, המוגדרת כשיעור אינפלציה בין 1% ל-3% לשנה, אותה קבעה הממשלה."

בבנק ישראל הסבירו, כי ההחלטה להעלות את הריבית נבעה ממספר סיבות. בעולם גובר החשש מתהליך של עליית האינפלציה עקב עליית מחירי האנרגיה והסחורות והצפי הוא למדיניות מוניטרית מרסנת יותר בעתיד, דבר שישפיע על פערי הריבית בין השקל למטבעות אחרים. שער הריבית הריאלית במשק לטווח הקצר נמוך מזה העקבי עם קצב הצמיחה במשק שהואץ לאחרונה, תוך תהליך הדרגתי של סגירת פער התוצר. בחודשים האחרונים נרשם פיחות בשערו של השקל העלול בתנאים הנוכחיים להביא לעליה באינפלציה. המודלים של בנק ישראל מצביעים על הצורך להעלות את הריבית כדי לשמור על יציבות המחירים לאור העלייה בציפיות לאינפלציה בחודשיים האחרונים.

בבנק ישראל ציינו כי העלאת הריבית הנוכחית עקבית עם המשך הצמיחה במשק וכי הבנק ימשיך לבחון את מדיניות הריבית בכל עת מתוך מטרה לשמור על יציבות המחירים ולתמוך במכלול מטרות המדיניות הכלכלית.

מספר נתונים חשובים התומכים בהחלטה של השערת הריבית ברמתו הנוכחית פורסמו במהלך החודש האחרון. פרמיית הסיכון הנמוכה של ישראל אף קיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי לאור גיוס ההון המוצלח של הממשלה באירופה – הגבוה ביותר בהיקפו הכספי בתולדות המדינה ובמרווח והריבית הנמוכים ביותר אי פעם. גם ירידה מסוימת ברמת אי הוודאות הפוליטית (לאחר נצחונו של שרון בהצבעה במרכז הליכוד), והתקוות החדשות שנוצרו סביב האפיק המדיני, אמורים היו להקנות בטחון בהחלטה להותיר את הריבית על כנה.

מצידו השני של המתרס הריבית בארה"ב הפכה לגורם מרכזי בהחלטת הנגיד על הריבית, והיא צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. חיזוק לחשיבות נקודה זו אפשר למצוא גם בהודעה האחרונה של בנק ישראל על החלטתו להעלות את הריבית, כאשר בה צויין, כי "הריבית הנומינלית לטווח קצר בארצות הברית גבוהה מזו שבישראל - ולפי ההערכות היא עשויה להמשיך ולעלות – והפער בין הריבית הדולרית לריבית השיקלית לטווח ארוך הצטמצם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה