המדור ההיסטורי: על טייקון התוכנה - ביל גייטס
ביל גייטס, מייסדה של חברת מיקרוסופט העולמית, מכהן כיום כיו"ר מועצת המנהלים של החברה וכארכיטקט התוכנה הראשי שלה. הוא נושא בתואר המכובד של האיש העשיר בעולם כבר מספר שנים עם שווי מוערך של כ-50.1 מיליארד דולר. בעבר הלא רחוק הוא הואשם במונופוליזציה של שוק התוכנה, כאשר ב-1998 נפתח משפט של מדינת ארה"ב נגד חברת מיקרוסופט בנוגע למוניפוליזציה של שוק מערכות ההפעלה. לא פעם הואשמה מיקרוסופט באסטרטגייה עיסקית אגרסיבית, והדרך לפיסגה של טייקון התוכנה מרדמונד, הובילה לסקירות תקשורתיות לא כל כך אוהדות לעיתים. חלק גדול מהביקורת המופנת כלפי גייטס מתמקדת באסטרטגיה ובמיוחד בטקטיקה העסקית שכונן במיקרוסופט. מיקרוסופט בהנהגתו של גייטס נצפתה כמי שלא תהסס לנקוט בשיטות שהובילו לביקורת נרחבת וב"תרגילים מלוכלכים". כל זאת בכדי לראות את היריבים העסקיים של מיקרוסופט - מחוץ למשחק. להגנתה טענה מיקרוסופט כי היא נוהגת לפי כללי התחרות העסקית, ומקדמת אינווציה (חדשנות). דוגמה מצוטטת מאוד היא של מכתבים שכתב גייטס באמצע שנות התשעים לעובדים בחברה בהם המריץ אותם לפעול כדי "לחסל" חברה מתחרה. טיעון פופולרי אחר המתייחס לגייטס מתאר אותו כאדם נטול מקוריות, "מעתיקן" באופיו, שהחמיץ את רוב המהפכות החשובות בזמן התרחשותן אך מנסה לנכס בדיעבד למיקרוסופט את יצירתן. בצידו האחר של המתרס תרם ביל גייטס, לפי המגזין פורבס מעל ל-28 מיליארד דולר לאגודות צדקה והקים יחד עם אשתו את האגודה הפילנטרופית של ביל ומלינדה. האגודה תורמת מלגות למיעוטי יכולת, מממנת תכניות למניעת הפצת מחלת ה-AIDS, ומעניקה תרומות נרחבות לאוניברסיטאות ומוסדות לימוד שונים. מעבר לפעילותו במיקרוסופט, פרסם גייטס ספר בשם "עסקים במהירות המחשבה". הוא גר באחוזת ענק, הנחשבת לאחת היקרות בעולם יחד עם אשתו ושלושת ילדיו. האחוזה, הבנויה על צידו של הר, ומשקיפה על אגם וושינגטון מוערכת בסכום כולל של 113 מיליון דולר עם מסים שנתיים של בערך מיליון דולר. כל מבקר בביתו ממלא שאלון בנוגע לתנאים המועדפים עליו, במהלך הביקור הוא מקבל שבב ששולח אותות ברחבי הבית, הבית מתאם תנאים כמו אקלים בהתאם לרצונו של המבקר. ביל גייטס נולד בשנת 1955 בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון במערב ארה"ב. בהיותו ילד למד בבית ספר פרטי וכשהגיע לגיל התיכון כבר צבר ידע בתכנות. בשנת 1974 התקבל ללימודים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית שם פגש את שותפיו העתידיים לעסקים. במהלך שנת הלימודים השנייה שלו כבר פתחה הקבוצה שפת תכנות מוצלחת בשם Altair Basic, בשנת הלימודים השלישית שלו החליט ביל גייטס הצעיר לפרוש מהלימודים על מנת להתחיל קריירה בעולם התכנות. לאחר שקרא, בשנת 1975, גיליון של המגזין הפופולרי, popular science, בנושא מחשב ה-Altair 8800,יצר גייטס קשר עם יצרני המיקרו-מחשב החדש MITS, על מנת לדווח להם כי בידיו גרסה של שפת התוכנה Basic המתאימה למחשב שלהם. התוצאה הייתה לבסוף לקשר החוזי הראשון של חברת הסארט אפ מיקרוסופט. בחודש אוגוסט של שנת 1981, לאחר ששיחות עם חברת Digital Research הובילו למבוי סתום, העניקה ענקית יצרניות המחשבים IBM את חוזה ייצור מערכת ההפעלה של המחשבים האישיים שלה למיקרוסופט. למיקרוסופט לא היה בזמנו מערכת הפעלה מוכנה ולכן רכשו העתק זול של מערכת ההפעלה של Digital Research ממתכנת בשם Tim Paterson מחברת Seattle Computer Products בעבור סכום של 56 אלף דולר, מיקרוסופט שינתה את שם התוכנה ל-PC-DOS. בצעד עיסקי גאוני, עמדה מיקרוסופט על כך שרק הרישוי לתוכנה יימכר ל-IBM, כאשר מיקרוסופט שומרת לעצמה את הזכות למכור את מערכת ההפעלה לכל גורם אחר שיחפוץ בה. המחשבים האישיים של יבמ (IBM-PC) כבשו את השוק בסערה ובמהרה החלו חברות מחשוב אחרות לייצר מחשבים "תואמי-IBM". לאחר שחברת Compaq החלה לייצר מחשבים תואמי IBM הוצף השוק במחשבים אלו. מיקרוסופט החלה לשווק את מערכת ההפעלה שלה במחשבים ביתיים שאינם מסוג IBM, וקראה לגרסה הזו MS-DOS. בשלב זה הפכה מיקרוסופט מיצרנית תוכנה קטנה למובילה בשוק מערכות ההפעלה. בשנת 1982 קיבלה מיקרוסופט דגמים ראשוניים של מחשב חדש שפיתחה אפל, שענה לשם "ליסה". מערכת ההפעלה החדשנית, שרבים מחידושיה פותחו במרכז המחקר של חברת זירוקס הציעו שורה ארוכה של חידושים. למנהלי מיקרוסופט לא נדרש זמן רב על מנת להבין שמערכת ה-DOS הינה נחלת העבר ואלה החלו לעבוד במרץ על מערכת הפעלה שתחכה את זו של אפל. ב-1983 הכריזה מיקרוסופט על השקתה של מערכת הפעלה חדשה בשם Windows, אף שמערכת כזו עוד לא הייתה קיימת בפועל. כמפתחת תוכנה חשובה, הפעילה החברה לחץ על אפל לאפשר לה גישה למשאבי קוד מקור של אפל בגרסאות הראשונות של חלונות, דבר שסייע לחברה במידה משמעותית בהאצת הפיתוח. מערכת ההפעלה מסוג Windows החלה לפעול בשנת 1985 ובהתחלה לא היתה כל כך שמישה. הגרסה הפופולרית הראשונה שיצאה לאוויר העולם היתה מערכת Windows 3.0, שהושקה בשנת 1990. המערכת נמכרה בכ-10 מיליון עותקים בשנתיים הראשונות לקיומה. בשנת 1995, אחרי רצף ממושך של עיכובים, הוציאה מיקרוסופט את "Windows-95", מערכת ההפעלה החדשה עדיין רצה מעל גבי מערכת ההפעלה דוס ועדיין סבלה מאי יציבות, אך אחרי 12 שנה היא הצליחה סוף סוף להציג אתגר חזותי טוב מספיק למערכת ההפעלה של מקינטוש. בתוך שנתיים ביססה מיקרוסופט את מעמדה כספקית הכמעט בלעדית של מערכות הפעלה. כל המתחרות נדחקו לשולי הדרך. ביל גייטס תפקד כמנכ"ל מיקרוסופט עד 1998 אז העביר את התפקיד לסטיב באלמר. במקביל לפיתוח מערכות הפעלה, ייצרה מיקרוסופט בשנות התשעים את מערך תוכנות האופיס המפורסם, העוסק בניהול המשרד. כמו כן, החברה הינה טייקון תוכנה הפועל בתחום שרתי המחשבים, מערכות הפיתוח, המשחקים, קונסולות המשחקים, המדיה הטלויזיונית, וספרות והדרכות המחשבים. תרומה לישראל חשוב לציין כי אחד הפרקים החשובים בתולדות מיקרוסופט מהזוית הישראלית, קשור לנכונות של החברה בראשותו של גייטס להשקיע בפיתוח ממשק עברי של מערכת החלונות והאופיס. בזכות מיקרוסופט יכול כל גולש ישראלי, לקרוא טקסט בעברית ברחבי האינטרנט בצורה קלה ונוחה. לקח הרבה שנים עד שנטסקייפ (מוזילה או פיירפוקס היום) גיבשו ממשקים בעברית, שגם הם הגיעו מתרומות של גולשים ישראלים. אלמלא מעורבותה של מיקרוסופט בפיתוח הממשק בעברית, ספק אם הקורא יכול היה לקרוא בבהירות את השורות האלה.
