פואד יוועד עם ארדואן להסדרת הסכם המים עם תורכיה
ישראל עומדת להגיע לסיום סוגיית רכישת המים מהתורכים. השר בנימין (פואד) בן אליעזר יוועד היום עם ראש הממשלה התורכי רגי'פ טאיפ ארדואן. במשרד התשתיות מציינים כי העלות הכוללת של מ"ק מתורכיה עשויה להסתכם בכ-1 דולר, יקר מעלות ההתפלה במפעלים שהוקמו בארץ. מקור ההסכם בשנות הבצורת שהובילו את ההנהגה הישראלית לשאת ולתת עם התורכים על רכישת מים. הוסכם על רכישת מים מתורכיה והובלה שלהם במיכליות. עם הזמן הבינו בממשלה שהעלות של הפקת מים בהתפלה זולה יותר, מלהוביל אותם באניה. אבל היחסים עם תורכיה חשובים יותר מהסכם שהעלות שלו יכולה להסתם ב-50 מיליון דולר. בין היתר משום שתורכיה רוכשת ציוד מהתעשייה הבטחונית בהיקפים גדולים יותר. במשרד התשתיות מציינים כי במסגרת ביקורו של שר התשתיות באנקרה בירת תורכיה הועלה נושא רכישת המים מתורכיה שבמהלכן הודיעו צוותי העבודה התורכים, כי מפעל מאנאגאוואט להפקת מים שפירים, שהיו אמורים להגיע לישראל במסגרת ההסכם המדיני בין הצדדים, עומד על סף הפרטה, ולפיכך הם סבורים, כי יהיה צורך בשינוי ההסכם. כאמור, במרס 2004 חתמו שתי המדינות על הסכם לאחר מו"מ שנמשך ארבע וחצי שנים ליבוא 50 מליון מ"ק בשנה של מים שפירים (מי שתייה) מתורכיה לישראל לתקופה של 20 שנה שיסופקו מנהר מאנאגאבט. על ההסכם חתמו בשעתו מנכ"ל משרד החוץ התורכי, אור זיאל, ומנכ"ל משרד החוץ, יואב בירן, המים שישראל הייתה אמורה לייבא מתורכיה היו אמורים להוות 3% בלבד מהמים השפירים שצורכת ישראל בשנה . "מעבר להסכם הנוכחי, הובהר לנציגים התורכים, כי יש מקום לבחון את היתכנותו של הנחת צינור מים מתורכיה לישראל, שכדאיותו על פני הובלה ימית גדולה יותר, אך לשם כך ידרשו התורכים לסייע במציאת לקוחות נוספים, בהם הרשות הפלשתינאית, ירדן ולבנון". לדברי בן אליעזר, התורקים הסכימו לבחון את הנושא בחיוב. בהסכם המוגדר כאמור כ"הסכם מדיני" ולא מסחרי, ישראל התחייבה לקנות מיליארד מ"ק מים שפירים בחוזה אספקה ל-20 שנה, עם אופציה להארכה ל-5 שנים נוספות. ביצוע ההסכם הוטל על נציבות המים בישראל ועל רשות המים הטורקית DSI ונקבע כי ממשלות טורקיה וישראל יערבו להתחייבויות המסחריות שהנציבות והרשות התורכית יקבלו על עצמן. בהסכם לא נקבעו לוחות הזמנים ומוביל המים עדיין לא נבחר. בהסכם אין גם נוסחה למחיר המים, אך על פי הערכות מחיר המים במתקן ההטענה בתורכיה יהיה 13 -18 סנט למ"ק, ובתוספת ההובלה כ-70 ל-80 סנט למ"ק, מחיר המים עשוי היה להסתכם בכדולר למ"ק . על פי אומדנים אלה צפויה הייתה ישראל לשלם תמורת המים כ -50 מליון דולר בשנה. עוד נקבע, כי אם החברה המובילה תהיה תורכית, ייכלל מחיר ההובלה בהסכמים לרכש גומלין OFFSET שבין המדינות. ההסכם מבוסס על ההצהרה המשותפת שפירסמו רוה"מ אריאל שרון ושר האנרגיה הטורקי באוקטובר 2002 , שאושרה על ידי ממשלת ישראל.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.95% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
