פואד יוועד עם ארדואן להסדרת הסכם המים עם תורכיה
ישראל עומדת להגיע לסיום סוגיית רכישת המים מהתורכים. השר בנימין (פואד) בן אליעזר יוועד היום עם ראש הממשלה התורכי רגי'פ טאיפ ארדואן. במשרד התשתיות מציינים כי העלות הכוללת של מ"ק מתורכיה עשויה להסתכם בכ-1 דולר, יקר מעלות ההתפלה במפעלים שהוקמו בארץ.
מקור ההסכם בשנות הבצורת שהובילו את ההנהגה הישראלית לשאת ולתת עם התורכים על רכישת מים. הוסכם על רכישת מים מתורכיה והובלה שלהם במיכליות. עם הזמן הבינו בממשלה שהעלות של הפקת מים בהתפלה זולה יותר, מלהוביל אותם באניה. אבל היחסים עם תורכיה חשובים יותר מהסכם שהעלות שלו יכולה להסתם ב-50 מיליון דולר. בין היתר משום שתורכיה רוכשת ציוד מהתעשייה הבטחונית בהיקפים גדולים יותר.
במשרד התשתיות מציינים כי במסגרת ביקורו של שר התשתיות באנקרה בירת תורכיה הועלה נושא רכישת המים מתורכיה שבמהלכן הודיעו צוותי העבודה התורכים, כי מפעל מאנאגאוואט להפקת מים שפירים, שהיו אמורים להגיע לישראל במסגרת ההסכם המדיני בין הצדדים, עומד על סף הפרטה, ולפיכך הם סבורים, כי יהיה צורך בשינוי ההסכם.
כאמור, במרס 2004 חתמו שתי המדינות על הסכם לאחר מו"מ שנמשך ארבע וחצי שנים ליבוא 50 מליון מ"ק בשנה של מים שפירים (מי שתייה) מתורכיה לישראל לתקופה של 20 שנה שיסופקו מנהר מאנאגאבט. על ההסכם חתמו בשעתו מנכ"ל משרד החוץ התורכי, אור זיאל, ומנכ"ל משרד החוץ, יואב בירן, המים שישראל הייתה אמורה לייבא מתורכיה היו אמורים להוות 3% בלבד מהמים השפירים שצורכת ישראל בשנה .
"מעבר להסכם הנוכחי, הובהר לנציגים התורכים, כי יש מקום לבחון את היתכנותו של הנחת צינור מים מתורכיה לישראל, שכדאיותו על פני הובלה ימית גדולה יותר, אך לשם כך ידרשו התורכים לסייע במציאת לקוחות נוספים, בהם הרשות הפלשתינאית, ירדן ולבנון". לדברי בן אליעזר, התורקים הסכימו לבחון את הנושא בחיוב.
בהסכם המוגדר כאמור כ"הסכם מדיני" ולא מסחרי, ישראל התחייבה לקנות מיליארד מ"ק מים שפירים בחוזה אספקה ל-20 שנה, עם אופציה להארכה ל-5 שנים נוספות. ביצוע ההסכם הוטל על נציבות המים בישראל ועל רשות המים הטורקית DSI ונקבע כי ממשלות טורקיה וישראל יערבו להתחייבויות המסחריות שהנציבות והרשות התורכית יקבלו על עצמן.
בהסכם לא נקבעו לוחות הזמנים ומוביל המים עדיין לא נבחר. בהסכם אין גם נוסחה למחיר המים, אך על פי הערכות מחיר המים במתקן ההטענה בתורכיה יהיה 13 -18 סנט למ"ק, ובתוספת ההובלה כ-70 ל-80 סנט למ"ק, מחיר המים עשוי היה להסתכם בכדולר למ"ק .
על פי אומדנים אלה צפויה הייתה ישראל לשלם תמורת המים כ -50 מליון דולר בשנה. עוד נקבע, כי אם החברה המובילה תהיה תורכית, ייכלל מחיר ההובלה בהסכמים לרכש גומלין OFFSET שבין המדינות. ההסכם מבוסס על ההצהרה המשותפת שפירסמו רוה"מ אריאל שרון ושר האנרגיה הטורקי באוקטובר 2002 , שאושרה על ידי ממשלת ישראל.
