שינויי חקיקה בסעיפים 3(ה1) ו- 3(ה3) לפקודה -הנחיות

ביום 20.9.2005 פרסמה רשות המיסים בישראל הנחיה המפרטת את שינויי החקיקה בסעיפים 3(ה1) ו-3(ה3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה) ובתקנה 19 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), תשכ"ד-1964 (להלן – תקנות קופות גמל) והכוללת דוגמאות והוראות לפעולה לאור שינויי החקיקה הנ"ל. להלן עיקרי ההנחיה.
עו"ד לילך דניאל |

בתיקון 138 לפקודה, טופל, בין היתר, נושא ההפרשות לקופות גמל ונקבעו הוראות לענין זקיפת הכנסה בגין הפרשות כאמור. במקביל תוקנה גם תקנה 19 לתקנות קופות גמל, אשר עוסקת בקביעת שיעורי ההפקדה המותרים לקופות גמל, ביטוחי מנהלים המאושרים כקופות גמל וקופות גמל לקיצבה, ותיקות וחדשות. תיקון סעיף 3(ה3) לפקודה וביטול סעיף 3(ה1) לפקודה עד לביטולו קבע סעיף 3(ה1) לפקודה הוראות לענין כספים ששילם מעביד לקופת גמל לתגמולים עבור עובדו, בעוד שסעיף 3(ה3) לפקודה קבע הוראות לענין הפקדות כאמור לקופת גמל לקיצבה. במסגרת התיקון בוטל סעיף 3(ה1) לפקודה ונקבעה בסעיף 3(ה3) לפקודה הוראה המתייחסת הן לסכומים ששילם מעביד בעבור עובדו לקופת גמל לתגמולים והן לסכומים ששילם המעביד בשל עובדו לקופת גמל לקיצבה. כמו כן, הגדרת "סכום התקרה" בסעיף תוקנה, ונקבעה תקרה לפטור ממס לתשלומי מעביד לקופת גמל לתגמולים ולקיצבה בגין מרכיב התגמולים, כמפורט להלן: א. על סכומים המשולמים לקופת גמל לקיצבה, תהיה התקרה סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק. ב. על סכומים המשולמים לקופת גמל לתגמולים, תהיה התקרה סכום השווה לחלק השנים עשר של תקרת ההכנסה המזכה. במקביל נקבע, כי אם שולמו עבור עובד סכומים הן לקופת גמל לקיצבה והן לקופת גמל לתגמולים, תהיה התקרה להפקדה בקופת גמל לתגמולים סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, בהפחתת המשכורת שבשלה הופקדו כספים על ידי המעבידים לקופות גמל לקיצבה, ובלבד שהסכום לא יעלה על החלק השנים עשר של תקרת ההכנסה המזכה. תוצאת הוראה זו היא שהתקרה הכוללת הפטורה ממס בהפקדות לקופות גמל לקיצבה ולתגמולים יחד, לא תעלה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק. הנוסח המתוקן של סעיף 3(ה3) לפקודה, מבהיר כי התקרה לתשלומים הפטורים ממס, בעת ההפקדה לקופת גמל, חלה על כל הפקדות המעבידים לקופות גמל לתגמולים ולקיצבה. עוד נקבע בהגדרת "השיעור להפקדה", כי שיעור זה יהיה הנמוך שבין השיעור הקבוע בכללים להפקדה על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, או השיעור ממשכורתו של העובד שאותו הפקיד המעביד בקופת גמל על חשבון מרכיב תגמולי המעביד. תחילתו של התיקון מיום 1.1.2005. הוראות לפעולה החל מיום 1.1.2005 יחולו ההוראות הבאות: 1. תקרות השכר החודשיות החדשות כפי שנקבעו בסעיף 3(ה3) לפקודה: א. קופת גמל לקצבה בלבד (קרן פנסיה או פוליסת ביטוח מנהלים לקצבה המתנהלת על ידי חברת ביטוח) – 4 פעמים השכר הממוצע במשק (בשנת המס 2005- 27,856 ₪). ב. קופת גמל לתגמולים בלבד (לרבות פוליסת ביטוח מנהלים לתגמולים המתנהלת על ידי חברת ביטוח) – 7,100 ₪ (בשנת המס 2005). ג. קופת גמל לתגמולים וקופת גמל לקיצבה: קופת גמל לקצבה – 4 פעמים השכר הממוצע במשק; קופת גמל לתגמולים - 4 פעמים השכר הממוצע במשק, בניכוי המשכורת שלגביה הופקדו סכומים בקופת גמל לקיצבה, אך לא יותר מ- 7,100 ₪. 2. שיעורי ההפקדה המרביים המותרים להפקדת העובד ומעבידו למרכיב התגמולים שבקופות גמל לתגמולים ולקיצבה כפי שנקבעו בתקנה 19 לתקנות קופות הגמל: על חשבון תגמולי המעביד – 7.5%; על חשבון תגמולי העובד – 7%. במקרה והמעביד מפקיד למרכיב התגמולים שבקופות גמל אלה סכומים העולים על 5% ממשכורתו של העובד, ההפרש שהופקד מעל ל-5%, יופחת מהשיעור המותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה עבור העובד (השיעור המרבי המותר בניכוי בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה – 2.5%). 3. תקרות הסכומים החדשות מורכבות משני מרכיבים – תקרת שכר מבוטח ותקרת שיעור להפקדה. קביעת סכום התקרה החדש לכל סוג של קופה (תגמולים או קצבה), ייעשה על ידי הכפלת משכורתו של העובד המבוטחת בקופת הגמל, כשהיא מוגבלת בתקרות האמורות בסעיף 1 לעיל לגבי כל סוג של קופה, בשיעור שהופקד בפועל על ידי המעביד למרכיב התגמולים שבקופה, כשהוא מוגבל בשיעור המרבי האמור בסעיף 2 לעיל. 4. במטרה לאפשר ללשכות השירות לפעול בהתאם להוראות החוק ולחשב באופן מדויק את אותן תקרות סכומים שהמעביד רשאי להפקיד עבור עובדו בקופות גמל לתגמולים ולקיצבה, מבלי שהעובד יחויב במס במועד ההפקדה, על ציבור המעבידים הממוכנים לדווח ללשכת השירות עבור כל עובד בנפרד ובאופן שוטף, חודש בחודשו, את כל הנתונים הבאים (בהעדר נתונים אלה כל ההפרשה תיזקף לעובד כהכנסה חייבת כבר במועד ההפקדה): א. גובה השכר שלגביו מופקדים על ידי המעביד עבור העובד סכומים למרכיב התגמולים שבקופות גמל לתגמולים, לכל קופה בנפרד. ב. גובה השכר שלגביו מופקדים על ידי המעביד עבור העובד סכומים למרכיב התגמולים שבקופות גמל לקיצבה, לכל קופה בנפרד. ג. השיעור שהופקד בפועל על-ידי המעביד וע"י העובד למרכיב התגמולים בכל אחת מהקופות בנפרד. במקרה בו שילם המעביד סכומים גם לרכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה עבור העובד, על המעביד לציין גם (בנוסף לשכר המבוטח) את השיעור ששולם בשל רכישת ביטוח כאמור, וזאת בשל גובה השכר שלגביו מופקדים סכומים למרכיב התגמולים שבקופות גמל אלה. 5. בהתבסס על הנתונים שנמסרו, לשכת השירות תחשב את תקרות הסכומים שהמעביד רשאי להפקיד עבור עובדו בקופות גמל לתגמולים ולקיצבה מבלי שהעובד יחויב במס כבר במועד ההפקדה, תשווה אותן לסכומים שהופקדו בפועל על-ידי המעביד למרכיב התגמולים שבכל אחת מהקופות בנפרד, ובהתאם לכך תקבע מהו הסכום החייב במס בידי העובד כבר במועד ההפקדה. לצורך כך, לשכת השירות תיאלץ ל"צבוע" את חלק השכר הספציפי שהופרש עבורו. 6. לאור השינויים בחקיקה ועל מנת לאפשר למעבידים ולעובדים היערכות נאותה באמצעות שינוי הסכמי העבודה (לפי בחירתם), תינתן גם תקופת היערכות ללשכות השירות לחישובי שכר, כדלקמן: א. יש ליישם את ההוראות כפי שהובאו לעיל החל מיום 1.1.2006. ב. בשנת המס 2005 בלבד ניתן לחשב את הזקיפה על פי סעיף 3(ה3) לפקודה, תוך השוואת סכום ההפרשה בפועל לכלל הקופות (לכל סוג בנפרד), לעומת שיעור ההפרשה המרבי כשהוא מוכפל בנמוך שבין המשכורת בפועל לתקרת המשכורת כמפורט בסעיף 3(ה3) לפקודה. הבהרות נוספות חישוב הזקיפה עפ"י סעיף 3(ה3) לפקודה הינו על בסיס חודשי. יחד עם זאת, לאור השינויים במשכורות מחודש לחודש, הוחלט לאשר למעבידים לערוך חישוב חודשי מצטבר אך ורק לגבי חודשי העבודה שהיו בהם הפרשות בפועל לאותה קופה. האמור חל גם על סעיף 3(ה) לפקודה העוסק בקרנות השתלמות. טופס 134 המצורף לדו"ח השנתי חל אך ורק על עובד שעבד בשנת המס אצל שני מעבידים או יותר, אשר הפרישו עבורו לקופת גמל או לקרן השתלמות ובלבד שסך כל משכורתו עולה על התקרה המתפרסמת מעת לעת בחוברת "דע זכויותיך וחובותיך". החישובים בטופס 134 ייערכו בהתאם לחישובים שפורטו לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.93%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.