מאני טרי: חברות היי טק גייסו בישראל כ-311 מ' דולר
סקר המאני טרי המתפרסם הבוקר חושף כי חברות ההיי-טק הממומנות על ידי חברות הון סיכון גייסו בישראל במהלך הרבעון השלישי של 2005 כ-311 מיליון דולר, עלייה של כ-9% בהשוואה לרבעון הקודם. ברבעון הראשון עמד סך ההשקעה על כ-286 מיליון דולר. אך עדיין מדובר בירידה של כ-10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (כ-347 מיליון דולר). הסקר המפורסם על ידי פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן השותפה של פירמת פרייס ווטרהאוס קופרס, ברבעון השלישי של השנה חל גידול מסוים במספר החברות שגייסו הון בהשוואה לרבעון הקודם - 85 חברות לעומת 78 חברות בהשוואה לרבעון הקודם, ו-75 חברות ברבעון המקביל אשתקד. גובה ההשקעה הממוצעת בחברה נותר ללא שינוי לעומת הרבעון הקודם ועמד על 3.7 מיליון דולר בהשוואה ל- 4.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון זה בלטה נוכחות הקרנות המקומיות בגיוסי ההון בהיי-טק המקומי בכלל ובחברות ההזנק בפרט: ממצאי הסקר מראים כי מגמת העלייה בהשקעותיהן של קרנות ההון סיכון המקומיות נמשכת. ברבעון הנוכחי עמדו השקעותיהן של הקרנות המקומיות על סכום שיא בארבע שנים האחרונות - כ- 178 מיליון דולר לעומת כ-153 מיליון דולר ברבעון הקודם. מניתוח השקעותיהן של קרנות ההון סיכון המקומיות עולה, כי כ-39 מיליון דולר המהווים 22% מסך ההשקעות של הקרנות המקומיות, הושקעו בחברות בשלבים ראשונים (Seed Stage), סכום שיא מאז שנת 2001. יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בקסלמן וקסלמן PwC, מציין כי זהו רבעון שלישי ברציפות בו הקרנות הישראליות נוטלות את הבכורה מול שאר המשקיעים, עם 57% מסך ההשקעות בהן הן משתתפות במונחים כספיים. נתון זה משקף את הביטחון והאמון שנותנות הקרנות הישראליות בשוק בו הן פועלות. מגזר התקשורת והרשתות התאפיין ברבעון הנוכחי במספר החברות הרב אשר גייסו הון, תוך שמירה על רמת הגיוס הכוללת במונחים כספיים. 30 חברות - מספר החברות הגדול ביותר ב-3 שנים האחרונות - המהוות 35% מכלל החברות גייסו כ-97 מיליון דולר, לעומת 21 חברות המהוות 27% מכלל החברות אשר גייסו כ-108 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-21 חברות המהוות 28% מכלל החברות אשר גייסו 118 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול החד במספר החברות, תוך שמירה על רמת ההשקעה הכוללת, הביא לירידה משמעותית בהשקעה הממוצעת, 3.2 מיליון דולר ברבעון הנוכחי לעומת 5.1 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-5.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - ממוצע ההשקעה הנמוך ביותר למגזר זה בשנתיים האחרונות. לדברי יריב עזר, מנהל הסקר, ריבוי הלוואות הגישור בעסקאות במגזר זה ברבעון הנוכחי - 17 עסקאות מתוך 30 העסקאות במגזר היו הלוואות גישור בסך של כ-23 מיליון דולר - מהווה סיבה נוספת לירידה החדה בממוצע ההשקעה בחברה, מאחר והשקעות מסוג זה אינן מתאפיינות בהיקפים ובממוצעים גדולים. מגזר מדעי החיים משך ברבעון הנוכחי כ-60 מיליון דולר לעומת כ-70 מיליון דולר ברבעון הקודם וכ-63 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תחום הביוטכנולוגיה, אשר ריכז ברבעון הקודם רק כ-10 מיליון דולר שגויסו ע"י 5 חברות, הצליח להציג ביצועים טובים יותר ברבעון הנוכחי וחזר לרמתו, כש-7 חברות ריכזו כ-41 מיליון דולר. הגידול החד בסך ההשקעות במגזר נבע בעיקר מעסקה גדולה אחת בסך של כ- 25 מיליון דולר.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
