בואינג מכרה פי 2.2 מטוסים עד סוף ספט' מבשנה שעברה

כך מסר סגן נשיא בואינג למכירות סקוט קארסון, המבקר בארץ. הוא מקווה כי עד תום השנה תכריע אל על לגבי צי מטוסי ה-777 שלה ושומר על אופטימיות לגבי הזמנות ה-787 כדור העתיד של מטוסי החברה
חזי שטרנליכט |

בואינג מכרה עד לפני שבוע 610 מטוסים, זינוק חד מול מכירות של 272 מטוסים במהלך כל שנת 2004. כך מוסר היום סגן נשיא חטיבת המטוסים האזרחיים של בואינג (NYSE:BA), סקוט קארסון, המבקר בארץ. בפגישה במשרדים החדשים (והמרשימים) של בואינג בתל אביב הוא מציין כי הוא מקווה שאל על תגיע עד לסוף השנה לגבי הכרעה על רכישת סדרה של מטוסי ה-777.

הוא מקווה, ולא מעריך - וזה די ברור. חברת התעופה עם שווי השוק הנושק ל-55 מיליארד דולר מוצאת את עצמה שוב במאבק על לב הרוכש המשמעותי ביותר שלה בארץ - אל על. הפעם, כך זה נראה, המאבק יהיה קשה יותר. או שאולי קל יותר. בעבר המדינה התנהגות בהתפתלות שאילצה את הממשל האמריקני לעשות שריר. הפעם זה בואינג מול קבוצת בורוביץ'. הולך להיות מעניין.

"אנחנו מקווים שנסגור את העסקה בתום מו"מ מסחרי" מוסיף קארסון בהקשר למכירת צי המטוסים הבא לאל על, כשהוא נשאל אם יבקשו בחברה להעזר בממשל. בכל מקרה שר התחבורה שטרית מסר כי אל על הופרטה והפעם זה מול הסקטור הפרטי. אך אפשר לשער שעסקאות בהיקפי עתק כאלה שנסגרות, הלחצים מוצאים לעצמם דרך להווצר.

הצי העתידי שבבואינג היו רוצים לראות את החברה מצטיידת בשנים הבאות הוא צי ה-787 (דרימליינר). מדובר במטוס שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים, והיריבים שלו מאיירבוס עשויים להציג לו יריבות קשוחה. חלק מהמטוסים שעשויים להציע לאל על מאיירבוס כבר טסים ופעילים. על פניו נראה שקל יותר לקנות מטוס עם יכולת תחזוקה וטיסה מוכחת ממטוס "על הנייר".

אבל קארסון שקיבל עליו את תפקיד המכירות של המטוסים האזרחיים בתום 2004, והוכיח, כפי שהנתונים שהוא מציג מראים, שהוא יודע למכור מטוסים, מציין כי המוניטין שצברה בואינג מחד, ויכולת התכנון המתקדמת מאוד שלה מאידך, עומדים לייצר מטוס איתן למדי. לראייה, בוצעו כבר הזדמנות לכ-250 מטוסי 787 מ-20 עד 25 לקוחות של בואינג ברחבי העולם.

השנים האחרונות, בעיקר מאז ה-11 בספטמבר היו תקופה קשה בעבור ענף התעופה בכלל ובואינג בפרט. אם ב-2002 עמדו ההכנסות של ענקית התעופה על 54 מיליארד דולר, ב-2003 הם נפלו ב-6.7% ל-50.4 מיליארד דולר, וב-2004 הם עמדו על 52.45 מיליארד דולר. אך עם מכירות בהיקף שנושק ל-28 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, אפשר להעריך שהשנה הקרובה תשים קץ לתקופה הקשה. המניה הגיבה בהתאם עם תשואה של 18.9% מאז תחילת 2005.

לעניין המימון של הבורוביצ'ים בעת רכישת הצי החדש, מציין קארסון כי לחברה יש מגוון אפשרויות שהיא יכולה להציע. אך פרטיהן יידונו בין בואינג לבין אל על. כזכור, מגבלת קבוצת לווים אילצה למעשה את קבוצת בורוביץ' למכור את עסקי התעופה שלהם בארקיע בעת הרכישה של אל על. אפשרויות הליסינג הועלו בתקשורת בעת האחרונה, אך בדרך כלל מדובר במהלך שחברה כמו אל על יכולה לנקוט מול חברות מיוחדות לשם כך. זהו צעד נדיר יותר כשבואינג מציעה ליסינג כחלק ממסגרת לעסקה, אך הוא אפשרי.

נשיא בואינג בישראל, אלוף (במיל') דוד עברי, מציין כי חתימה של ישראל על אמנת קייפטאון עשויה להיטיב עם שוק התעופה המקומי. האמנה שדורשת רישום של המטוסים והמנועים הנרכשים בישראל במרכז מידע שימוקם בדאבלין שבאירלנד, תוביל להוזלת ההלוואות ארוכות הטווח לרכישת מטוסים בצורה ניכרת. דבר זה עשוי להשפיע על המחיר שכולנו נשלם על כרטיסי הטיסה, אך הבירוקרטיה צריכה לעשות את שלה, ולישראל לא חסרה עבודת ניירת.

עניין מעניין נוסף שאי אפשר שלא להעלות אותו הוא עניין ה"גודל". חייבים להודות שקשה שלא להעלות את הנושא במפגש מול בכירי חברת ענק עצומה כמו בואינג. כזכור התפצלו שתי יצרניות מטוסי הנוסעים הגדולות בעולם - בואינג ואיירבוס בסוגיית המטוס הבא. באיירבוס החליטו לפני 5 שנים לצאת בתוכנית מטוס הנוסעים הגדול - A380. בבואינג החליטו: יותר מטוסים לטווחים קצרים יותר.

קארסון מסביר כי מדובר בפירוש שונה של השוק שביצעו שתי החברות. הענקית מסיאטל מאמינה כי אנשים יעדיפו לטוס למרחקים קצרים יותר מנקודה לנקודה, והיא עומדת להציע צי של מטוסים משוכללים לשם כך. החברה מטולוז סבורה אחרת: הגודל כן קובע. מי היה מאמין שהאמריקאים לא ילכו על "גדול יותר". הכל אפשרי, אבל הויכוח מוכר וידוע.

אך הנתונים מאותתים בינתיים כי ייתכן ובואינג צדקה. עד היום בוצעו הזמנות ל-138 מטוסי A380. מדובר בפרויקט שרץ במשך 5 שנים. כך שייתכן ומיעוט ההזמנות, מול מאות המטוסים שמוכרת בואינג, לא ישתלם לבסוף לאירופאים. בכל מקרה, קארסון מעריך שמוקדם להעריך. בינתיים התרחק העולם ממטוסי נוסעים על קוליים (מישהו זוכר את הקונקורד?). יקרנים, זללני דלק, רעשנים, אבל מהירים. כנראה שלא היה צריך אותם, והאירופאים הוכיחו פעם אחת שטעו בהימור שלהם. שנים יגידו לגבי ה-A380.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב


הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.