מתי יהיה (גם) היועץ אחראי לתחמון המס?
הכותב דן בחבות עורך דין כאשר לקוחותיו הסוו חוזה מכר לחוזה הלוואה מתוך מטרה לחמוק מתשלום המס.
בשלהי שנת 2004 ניתן פסק דין מנחה (אך לא בהכרח תקדימי) בבית משפט השלום בחיפה, בתיק אזרחי מספר 20059/97.
מדובר במקרה שבו התקשרו התובעים חזי שקלים ושולמית שקלים (להלן; "שקלים") עם ציון איתן ורוזה איתן (להלן; "איתן") בהסכם בלתי שגרתי, שנשא את הכותרת "הסכם הלוואה" אך במהותו (ואף על פניו) היה הסכם מכר.
באותו הסכם, שנחתם ביום 25.9.1990, התחייב איתן להלוות לשקלים סכום של 202,000 ש"ח (שווה ערך ל-100,000 $), צמוד לשער הדולר ובצרוף ריבית של 7% לשנה, כשהריבית אמורה להיות משולמת בדרך של מתן הרשאה לאיתן להתגורר בדירה שנבנתה בחיפה ע"י שקלים. בנוסף לכך, התחייב שקלים לפרוע לאיתן את ההלוואה ביום 1.9.1993, בדרך של העברת הזכויות בדירה האמורה, כנגד תשלום נוסף של 17,500 $.
אין צורך להיות מומחה מס ו/או משפטן דגול על מנת להגיע למסקנה כי תוכנו הכלכלי של ההסכם במקרה זה שונה עד למאוד מכותרתו, ואין מדובר בהלוואה אלא במכר. ניתן אף להניח (בהתבסס על העובדות הרלוונטיות) כי שקלים חפץ "להזיז" את תאריך מכירת הדירה למועד מאוחר יותר, על מנת שיהיה באפשרותו לקבל פטור ממס שבח (לאחר שתחלוף תקופת הצינון שהתבקשה בשל מכירת דירת המגורים הקודמת, שנמכרה בפטור ממס).
דא עקא, שרשויות המס נוהגות (וזכאיות) לפרש את ההתקשרויות הללו בהתאם למשמעותן הכלכלית, ומלכתחילה היה כמעט ברור לצדדים - גם על סמך תקדימים משפטיים - כי מנהל מס שבח לא "יקנה" את הלבוש המפוקפק של ההתקשרות, ויראה בה הסכם למכירת הדירה.
על רקע הדברים הללו, ככל הנראה, נכללו בסעיף 6 להסכם הוראות אלו:
"המלווה ישא בכל ההוצאות הכרוכות בהעברת הזכויות בדירה, לרבות תשלום מס שבח במידה ויחול.
למרות האמור לעיל, לא ישא המלווה בתשלום מס שבח במידה וחובת תשלומו נגרמה עקב מעשה ו/או מחדל של הלווה, שלא בהתאם למוסכם בין הצדדים לפי הסכם זה".
ואכן, כפי שניתן היה לשער מלכתחילה, קבע מנהל מס שבח כי מדובר בהסכם מכר ולא בהסכם הלוואה, וכפועל יוצא מכך הוטל מס שבח על העסקה.
שקלים מצא איפוא לנכון לתבוע את נזקיו (שיפוי בגין החיוב במס, הוצאות ופיצוי בגין עוגמת נפש), והגיש את התביעה נגד איתן, נגד עורך הדין שייצג אותו (להלן; "יועץ א'") ונגד עורך הדין שייצג את איתן (להלן; "יועץ ב'"). היועצים, מצידם, הזדרזו להגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח איילון, הנסמכת על פוליסת הביטוח לאחריות מקצועית לעורכי דין.
בפסק הדין, שניתן ע"י השופטת ג. כנפי-שטייניץ ביום 19.12.2004, נקבעו הלכות אלו:
1.ניתן להניח כי הצדדים ידעו היטב שהתקשרו בעסקת מכר, וכי מדובר בחוזה שנערך למראית עין בלבד.
2.על כן, הסכם ההלוואה, על כל תניותיו, הינו הסכם שאיננו משקף כל עיקר את הסכמת הצדדים, וככזה הינו בטל ואין בכוחם של התובעים לאכפו.
3.בדרך כלל, יצא עורך הדין ידי חובתו, כלפי הלקוח, בכך שהסביר היטב ללקוח את משמעותו של ההסכם, תניותיו והסיכונים שזה נושא עמו. ואולם, כאשר מדובר בחוזה מכר שהוסווה כחוזה הלוואה, מתוך מטרה ברורה לחמוק מתשלום המס, אמור עורך הדין להעמיד את לקוחו על חומרת העניין ולעשות כל אשר לאל ידו כדי למנוע מלקוחו להתקשר בהסכם כזה.
4.השתתפותו הפעילה של יועץ א' בהסכם, אף אם הזהיר את שקלים בדבר סיכוני המס, ודרישותיו להרחיק משקלים את הסיכון לתשלום מס השבח, מנעה מסר חד-משמעי שכזה ועל כן יש להטיל גם עליו אחריות לנזק, בשיעור של 30%.
5.אין להטיל אחריות על יועץ ב', שכלל לא ייצג את שקלים.
6.אין להטיל אחריות על איתן (שכן חוזה ההלוואה בטל, ואין בכוחו של שקלים לאכפו על איתן).
7.חוזה הביטוח מעניק לעורך הדין כיסוי ביטוחי מפני הפרת חובה מקצועית, שמקורה במעשה רשלנות, טעות או השמטה, אך לא יותר מכך.
אין לדרוש מחברת הביטוח להיות אחראית לסיכונים נוספים, כגון השתתפותו של עורך הדין (יועץ א') בעריכת חוזה שאיננו מבטא את ההתקשרות האמיתית בין הצדדים, למרות שהיה מודע למהותה האמיתית של העסקה.
בהקשר זה אף ראה לנכון בית המשפט לכלול בפסק הדין ציטוט מדברי בית המשפט בעניין אחר (ברש נגד עו"ד גד ירדני, ע"א 759/81) ואלו הם:
"...ראויה דרך מחתרת עקלקלה זו לכל גינוי, ועל אחת כמה וכמה כשהיא ננקטת ע"י עורך-דין, כשהוא משתמש בה לקידום ענייניו הפרטיים על חשבון קופת המדינה. לעורכי הדין תפקיד וחלק בהשלטת שלטון החוק במדינה. עורך-דין המשתמש כך בידע המקצועי שלו, כשהוא נהנה מהאמון של מערכת המשפט והמינהל, מועל בתפקידו ומועל באמון הניתן בו".
על כן, קבע בית המשפט כי יועץ א' אינו זכאי לקבל שיפוי מכוח הפוליסה, בין אם מחמת העובדה שהסיכון שהתממש איננו מן הסיכונים המכוסים בה, ובין מחמת העובדה כי פעולתו (של יועץ א') מהווה משום "מעילה באמון", המוחרגת בפוליסה.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
