לאחר החלטת בנק ישראל ביום שני האחרון להשאיר את הריבית בגובה 0.1%, התקיימה לראשונה באירועים אלו מסיבת עיתונאים, בה ניתנה לנגידה ולבכירי הבנק אפשרות להציג את נימוקיהם להחלטה, ולפזר את אי הבהירות במשק. ביקורות רבות נכתבו על התנהלות הנגידה באותה מסיבת עיתונאים, אשר באומרה "לאור התוואי הצפוי של חזרת האינפלציה לתוך היעד והתייצבות קצב הצמיחה המתונה, נראה שפחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונליים בתקופה הקרובה" חשפה את כל הקלפים של בנק ישראל, וחיסלה כל אי ודאות לגבי כיוונו של הדולר: שוק המט"ח הגיב באגרסיביות בימים שלישי ורביעי, והדולר האמריקני צנח מול השקל כ- 1.9%, עד לרמה של 3.76. ביום חמישי החליט הבנק להתערב ולמנוע את הצניחה הצפויה, אותה ניצלו ספקולנטים רבים, ורכש כ-250 מיליון דולר, כדי להעלות מעט את שער הדולר.

כאמור, דבריה של פלוג כי הבנק לא מתכוון להפחית את הריבית בתקופה הקרובה (או לבצע כל מהלך אגרסיבי אחר) ושינוי הריבית הבא, לכשיתבצע, יהיה דווקא כלפי מעלה - הפיל את הדולר אל מתחת לרמות תמיכה של 3.8 שקלים לדולר, ובהמשך אף מתחת לרף הפסיכולוגי של 3.78 שקלים לדולר. מי זכר ששערו של הדולר עמד באמצע אפריל על מעל 4 שקלים?

פרט להתעסקות הספקולנטים בשערו של הדולר, חשיבותו מתבטאת בעיקר בגזרת היצואנים. בשיחה עם Bizportal מסביר ד"ר אדם רויטר, המייסד והבעלים של חברת 'חיסונים פיננסים' את חשיבותו של הדולר ליצואנים.

"באופן הכי פשוט, הגדרתית, כל יצואן נפגע כששער החליפין בו הוא משתמש יורד. לפי מחקר שלנו, 65% מהיצואנים הישראלים חשופים למטבע הדולר, 25% מהם למטבע האירו, ו-10% לשאר המטבעות". מכאן בעצם חשיבותו של הדולר ליצואנים הישראלים, כשכאמור, ישמחו לקבל יותר שקלים עבור כל דולר.

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"באופן מאוד גס, אפשר לומר שמגזר ההיי-טק נפגע פחות מתנודות של הדולר, כי הוא עובד על רווחיות יותר גבוהה. התעשיות שנפגעות הכי הרבה מירידה במטבע הן תעשיות היצוא המסורתיות, אנשי ענף הפלסטיקה, לדוגמא. במגזר הזה הרווחיות יותר נמוכה, וירידה של הדולר יכולה להיות מאוד דרמטית, ולפעמים להוות את ההבדל בין רווח להפסד".

ד"ר רויטר מחדד את השפעת גובה המטבע על היצואנים בכך ש"ליצואנים הישראלים אין גמישות להעלות מחירים כשהמטבעות נוטים לרעתם. היבואנים יכולים להעלות מחירים כשיש פיחות בשקל. יצואנים לעומת זאת, לא יכולים להעלות מחירים בגלל שהדולר או האירו נחלשו. זאת ועוד, את קשת המחירים של שאר היצואנים בעולם (מהמזרח למשל) הוא לא תמיד יודע".

מבחינת התנהלותם של היצואנים, רויטר ממליץ כי "בתמונת המצב הנוכחית, גם אחרי הירידה של הדולר, לדוגמא בשער הנוכחי של 3.77 שקל לדולר, היצואנים צריכים להסתכל על השער הממוצע של הדולר בתקופה האחרונה, ולראות האם על סמך השער אפשר לתפקד איתו. ככל שהשער הנוכחי יותר גבוה מהממוצע בתקופה מסויימת, יש יותר סיבות להמיר דולרים ולבצע גידור. השער הממוצע בשנה האחרונה הוא 3.78, ב-3 השנים האחרונת הוא 3.71, וב-5 השנים האחרונות הוא היה 3.68. כך שבעצם , השער הנוכחי הוא גבוה יחסי לממוצע הרב שנתי, על כמה תקופות. לכן ברמות האלה, לדעתנו, כדאי לבצע גידור: למכור דולרים עתידיים, גם אל תוך שנת 2016. זה מה שנאי ממליץ ללקוחות שלי, זה שער סביר לגמרי, וכך פועלים בניהול סיכונים".

• שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
• "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?

לגבי התנהלות בנק ישראל בשבוע האחרון, והביקורת הרבה שהופנתה כלפיה, רויטר מסביר כי "הציפיות אצל חלק מהגורמים היו שהבנק יוריד ריבית ויווצר פיחות בשקל, אך הנגידה אמרה שהבנק המרכזי לא ישתמש ב"אמצעים בלתי קונבנציונליים", כך שאנשים פרשו את זה כאילו יהיה קשה לבנק לעצור את הירידות בדולר, והמטבע בדרך הבטוחה למטה. וכך באמת היה. לדעתי, למען שער הדולר, הנגידה צריכה להתבטא שוב, במה שנקרא 'התערבות ורבלית' ולהבהיר שעל אף שהשוק פירש אותה כמו שפירש, הבנק מאוד מוטרד משער הדולר, ויעשה כמיטב יכולתו למנוע את נפילתו. נכון שביום חמישי היא קנתה דולרים והעלתה מעט את הדולר, אבל קיימת חשיבות גם להתערבות ורבלית כך שתוכל להבהיר את עמדתה בנושא".

רויטר טוען שמשרד האוצר אכן יכול להשפיע מעט על שער הדולר לטובת היצואנים, אך אין זה תפקידו הרשמי, והכלים ה'רציניים' נמצאים אצל בנק ישראל: אם משרד האוצר היה מבצע יותר גידורים, יותר מ-10% מהחוב החיצוני כמו שהוא עושה כרגע הוא היה מגדיל את הביקושים לדולר, וכך מעלה אותו. בעקרון הבנק יכול להכפיל את היקף הגידורים, לרמה של 20%, אפילו 25%, אבל שוב, הכתובת היא הנגידה שלה הכלים המרכזיים".

כשנשאל רויטר לגבי שיווי משקל במטבע הדולר במשק הישראלי, ענה באופן חד משמעי: כי "אין חיה כזאת שנקרא שיווי משקל". הוא סייג כי "בעבר מכון היצוא ביקש חוות דעת לגבי 'מהו שער חליפין טוב', וגילינו כי לאורך הסתכלות רב שנתית, שער של 3.8 שקל לדולר הוא שער שהיצואנים יכולים לחיות איתו, וכך גם אמר נשיא התאחדות התעשיינים דאז".