השוק תנודתי, לאן יתגלגל הלאה מחיר הנפט?
מחירי הנפט בעולם נמצאים בתנודתיות גדולה במיוחד השבוע, עם התחדשות המסחר בשוקי אסיה, ארצות הברית (היום) ואירופה (מחר, עקב חופשת חג הפסחא). בראש ובראשונה יושפע המחיר מהחלטת קרטל מדינות OPEC+ לא להפחית את מכסת תפוקת חביות הנפט לחודש אפריל ולהשאיר על כנו קיצוץ של כ-8 מיליון חביות ליממה. עוד החליטה הקבוצה כי בשלושת החודשים הבאים (מאי, יוני ויולי) תבצע התאמה תפעולית למכסות התפוקה. כתוצאה מכך, ביום חמישי האחרון החוזים על הנפט הגולמי לחודש מאי עלו ב-3.7% והחוזים על הנפט מסוג ברנט לחודש יוני עלו ב-3% (לכתבה המלאה).
בסיכום שבועיים אלו, מחיר הנפט מסוג ברנט ירד מכ-64.12 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-19/3/2021 לכ-62.41 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-2/4/2021 ומחיר חבית מסוג WTI ירד מכ-61.42 דולרים לחבית בסוף המסחר ב-19/3/2021 לכ-59.16 דולרים לחבית בסיום יום המסחר ב-2/4/2021. מדובר בנקודה חשובה מאוד, כי בעולם תהו אם המפיקות יחזירו את תפוקתן לרמתן המקורית, תוך גרימה למחיר לרדת, או שהן מרוצות מסביבת המחירים כיום ולכן תסתפקנה בהפחתות קטנות ומדודות של קיצוצי המכסות.
"להערכתי, החלטת קבוצת המדינות מעידה על החלופה השנייה, מה שאכן גרם לעלייה חדה של מחיר הנפט הגולמי בסוף השבוע שעבר" אומרת מיטל בר דוד, אנליסטית בכירה בבנק מזרחי טפחות: "אל מול ההיצע המוקצב, גדל הביקוש לנפט גולמי מכלכלות גדולות בעולם וארצות הברית בראשן. אנו עדים לעוד ועוד נתונים על כך שכלכלת ארצות הברית יוצאת הולכת ומתאוששת מהשלכותיו המרסנות של נגיף הקורונה"
התאוששות השוק האמריקאי צפויה להעלות הביקוש לנפט ולעלייה במחיר נוכח היצע מקובץ
"אינדיקטור חשוב מאוד לשוק הנפט מסוף השבוע האחרון הנו דוח התעסוקה לחודש מרץ, שהפתיע מאוד בעוצמתו והצביע על 916,000 מקומות עבודה חדשים, מעל ומעבר להערכות הכלכלנים. אין ספק כי ההתחסנות המהירה בכלכלה הגדולה בעולם (כ- 100 מיליון אמריקנים כבר קיבלו זריקה ראשונה) מביאה לגיוס עובדים וחזרה מהירה יותר לשגרה מכפי שהוערך עד כה".
- מחיר הנפט מזנק - טראמפ מטיל סנקציות חדשות על יצרניות הנפט הגדולות ברוסיה
- טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי מחיר הנפט בהמשך? לדברי בר דוד "השילוב בין היצע מקוצץ, שיגדל הדרגתית בלבד, עם גידול של הביקוש, הוליך, לאחרונה, לעליות של מחיר הנפט הגולמי; היות ולא מסתמן שינוי בתמונת המצב לקראת חודשי הקיץ, הסיכוי לעליות נוספות של מחיר הנוזל מנקודת זמן זו נראה גבוה יותר מירידה של ממש וחזרה לרמה של 50 דולר החבית, או פחות מכך. בשורה התחתונה – כלכלות העולם מתאוששות אט-אט ממגפת הקורונה (מי יותר, מי פחות) וכפועל יוצא גדל הביקוש לנפט גולמי, בעוד המפיקות הגדולות עדיין מלקקות את פצעיהן מהשנה שעברה ולא ממהרות להגדיל את תפוקתן. הן אף כופות משמעת על החברות השונות באופן מוצלח יותר מבעבר. כל עוד זו תמונת המצב, סביר כי המחירים הגבוהים, יחסית, מהתקופה האחרונה יצליחו להתבסס, אך ראוי להיות ערוך לכך שתנודתיותם ותגובתם לאירועים שונים (ובראשם התפתחויות גאופוליטיות) תהיינה גבוהות מהרגיל בחודשים הקרובים.
לדברי ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, התנודתיות במחירי הנפט בשבועיים האחרונים, קשורה בין היתר בשל חסימת תעלת סואץ: "מחיר הנפט היה תנודתי במהלך השבועיים האחרונים על רקע חסימת תעלת סואץ והחשש שחילוץ האונייה שנתקעה בתעלה יגרום לשיבושים קשים באספקת הנפט ובשילוח הימי. כמו כן, התנודתיות במחיר הנפט התגברה על רקע הציפיות מן התוצאות של פגישת קבוצת OPEC+ שנערכה בתחילת החודש, בה הקבוצה החליטה על מכסות הייצור של חבריה.
במבט קדימה, "ההקלה במכסות הייצור של חברי OPEC+, יחד עם ההפסקה בקיצוץ מרצון בתפוקת הנפט של ערב הסעודית צפויות להגדיל את היצע הנפט הגלובלי באופן הדרגתי, כך שבעוד שלושה חודשים יתווספו לשוק כשני מיליון חביות ביום. תוספת זו צפויה להכביד על מחיר הנפט, בפרט אם הביקושים במדינות אירופה, שהידקו את המגבלות בשל עליית התחלואה, לא יחזרו למגמת עלייה מה שיגדיל את הסיכון בשוק. במידה והביקושים במדינות שהידקו לאחרונה את המגבלות יעלו באופן מהיר בשלב מאוחר יותר של 2021, אזי יתכן שהשוק יצליח לספוג את עליית ההיצע, בפרט על רקע האפשרות של האצה בתהליך האיטי של חיסון האוכלוסייה במהלך המחצית השנייה של השנה".
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
בפמן הוסיף ואמר כי "ישנה חשיבות להיקף ההפקה של נפט בארה"ב, זאת מאחר ומחירי הנפט הנוכחיים תומכים מאוד בכדאיות להגדלת יצור הנפט באמצעות פצלי השמן. אולם, עלייה בייצור הנפט של ארה"ב, לא צפויה להתבצע כבר במהלך השבועות הקרובים אלא רק בהמשך השנה. להערכת ה-EIA, יצור הנפט של ארה"ב יעלה בשנת 2022 לכ-12 מיליון חביות ביום. במידה ולא יהיו התפתחויות חריגות בשוק שיצמצמו את ההיצע, בדגש על צד ההיצע של יצרני OPEC+, עלייה זו בייצור הנפט של ארה"ב צפויה למנוע ממחיר הנפט לעלות עוד בטווח הבינוני".
מה יהיה מחיר הנפט בהמשך השנה?
- 7.דב שור 06/04/2021 16:26הגב לתגובה זולכן גם כשהמכוניות החשמליות יהיו יותר נפוצות בעוד כמה שנים אופק לא יתנו למחיר לרדת. ובמחיר נמוך הפקת הנפט מפצלי שמן בארהב לא כלכלית.
- 6.ביידן ימסה את הנפט ומעלה את מחירו (ל"ת)ענת 06/04/2021 09:32הגב לתגובה זו
- 5.אבי 06/04/2021 07:46הגב לתגובה זוביולי יתחילו לטוס ואז המחיר יעלה
- 4.יוסי 05/04/2021 18:22הגב לתגובה זוקנו xle
- 3.רועה חשבון 05/04/2021 14:14הגב לתגובה זוכל שוק הנפט נע לכיוון אנרגיה נקייה כלי הרכב עוברים להנעה חשמלית ,ייצור החשמל עובר לגז
- 2.רועה חשבון 05/04/2021 14:12הגב לתגובה זוהתעשייה העולמית עוברת לגז ,הרכבים בתהליך של מעבר לחשמל כשהתהליך הולך ומתגבר .לדעתי בתוך שלוש שנים הדרישה לנפט עשויה לרדת בחצי .המדינות שכלכלתם בנויה בעיקר על הנפט ינסו למכור כמה שיותר במהירות בניגוד לכל ההסכמים ,זאת מלחמת הסחר החדשה .
- אתה צודק בטווח הארוך אך הטווח הקצר לדעתי הנפט יעלה עוד (ל"ת)משיקע ותיק 06/04/2021 09:37הגב לתגובה זו
- 1.רועה חשבון 05/04/2021 14:12הגב לתגובה זוהתעשייה העולמית עוברת לגז ,הרכבים בתהליך של מעבר לחשמל כשהתהליך הולך ומתגבר .לדעתי בתוך שלוש שנים הדרישה לנפט עשויה לרדת בחצי .המדינות שכלכלתם בנויה בעיקר על הנפט ינסו למכור כמה שיותר במהירות בניגוד לכל ההסכמים ,זאת מלחמת הסחר החדשה .
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
