הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות

הנפט צנח ב-55%: למה מחיר הדלק בתחנות לא ירד בשיעור דומה?

הירידה החדה במחיר הנפט הביאה לירידה במחיר לצרכן הסופי בתחנות הדלק, אך לא בשיעור דומה. מדוע? רמז: מיסים, מיסים ומיסים
אבי שאולי | (19)
נושאים בכתבה נפט תחנת דלק

מחיר הנפט ירד ביותר מ-50% מאז חודש יוני 2014, אך באותה תקופה בדיוק מחיר הדלק בתחנות הדלק בישראל ירד רק ב-18%. איך זה קורה? התשובה נמצאת ברחוב קפלן 1 בירושלים - הכתובת של משרד האוצר.

מחיר בנזין 95 אוקטן הנמכר בתחנות הדלק מתעדכן בחצות הלילה שלפני יום העבודה הראשון בכל חודש. החישוב משקלל את ממוצע מחירי הבנזין באירופה בחמשת ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש והתוצאה מוכפלת בשער הדולר שביום החמישי לימי המסחר.

מחיר הדלק בתחנות הדלק מורכב מחמישה גורמים:

1 - המחיר שמשולם לבתי הזיקוק - 1.62 שקל לליטר

2 - הוצאות שיווק הבנזין - 0.626 שקל לליטר

3 - היטל בלו שנקבע על ידי רשות המסים במשרד האוצר - 3.056 שקל לליטר

4 - מע"מ 18% - 0.96 שקל לליטר

5 - תוספת בעד שירות מלא - 0.19 שקל לליטר (לא נגבה בשירות עצמי)

מס הבלו מהווה 49% מהמחיר לצרכן בתחנת הדלק והמע"מ 15%. כלומר המדינה אחראית ליותר מ-50% ממחיר הדלק שאנו רוכשים בתחנת דלק. 75% מהמחיר שאנו משלמים בתחנת הדלק זה מיסים ושיווק.

ההערכה היא שמחירי הדלק בישראל ירדו בהתאם לירידת מחיר הנפט וזאת למעט הפרש שער החליפין (הדולר שהתחזק בכ-10%), וההסבר לפער הוא המיסים.

אז היכן הבעיה?

בשל העובדה שעלות "מרכיב הדלק" היא רק חלק קטן מהמחיר ללקוח, ההערכה היא כי ירידה של כל 3% במחיר הבנזין הבינ"ל תבוא לידי ביטוי בירידה של כ-1% במחיר הכולל שמשלם הלקוח.

החל מה-1 בינואר המחירים של מוצרי הבנזין שבפיקוח בתחנות תדלוק הם: 6.27 שקלים לבנזין 95 אוקטן נטול עופרת ו-5.32 שקלים בתחנת דלק באילת. המחירים ירדו בעדכון האחרון ב-9.13% לעומת החודש הקודם.

ב לו הוא מס עקיף המוטל על רכישת מוצרים מייצור מקומי להבדיל ממכס המוטל על מוצרי יבוא. הבלו תורם להכנסות המדינה, אך מטרתו העיקרית היא צמצום הצריכה של מוצרי טבק, משקאות אלכוהוליים ודלק.

במדינות שאין בהן את המס האגרסיבי הזה מחירי הדלק ירדו בשיעור חד הרבה יותר. כך לדוגמה, בארה"ב משלמים כעת הנהגים 2.2 דולר בלבד לגאלון בתחנות הדלק בממוצע ארצי, וזה אומר ירידה של 40.5% לעומת המחיר ששילמו באפריל 2014. נציין כי יש כמובן שונות גדולה בין האזורים בארה"ב, בניו מקסיקו משלמים הנהגים 1.76 דולר לגאלון, ואילו בסן פרנסיסקו משלמים הנהגים 2.66 דולר לגאלון.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אמון 19/01/2016 12:41
    הגב לתגובה זו
    על הדלק עוד ימשיך ויעלה ..כל עוד הרוב הדומם מקבל זאת בכניעה. העיקר שבייבי ממשיך לקבל מאות אלפי שקלים למימון ביתו הפרטי..
  • 17.
    מה דופקים אותנו?! 14/01/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
    אני בהלם ,ממש מופתע שהמדינה דופקת אותנו שוב
  • 16.
    גם אים מחיר חבית 28/01/2015 22:21
    הגב לתגובה זו
    יעלה דולר אחד.הגנבים פה יקחו מעל שש שקל. מדינת נוכלים.
  • 15.
    רוחי 19/01/2015 22:12
    הגב לתגובה זו
    מדינה שעושקת את אזרחיה, בושה
  • 14.
    רחל 19/01/2015 22:09
    הגב לתגובה זו
    צריך לקחת מאיפה שהוא כדי לשלם על ההטבות, המשכורות והפנסיות המפליגות שמקבלים שרי הממשלה וחברי הכנסת, שיתביישו להם ,
  • 13.
    ג'ייקוב 15/01/2015 05:08
    הגב לתגובה זו
    שכחתם לציין ש - בגלון יש 3.75 ליטר זאת אומרת שהם משלמים על כמעט 4 ליטר בסה"כ פחות מ - 9 שקלים....
  • 12.
    דוד מ , 14/01/2015 00:24
    הגב לתגובה זו
    ביבי נתניהו ולכן לא ממהר להוריד את מחיר הדלק וכך יוכל לחלק עוד מתנות לאנשי שלומו
  • 11.
    הדלק מחמד ליבו של ביבי בקרוב יאבד שלטונו (ל"ת)
    יעקב 13/01/2015 23:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אריה רחובות 13/01/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
    כל התגובות כאן לא מהבטן ובוודאי לא מהשכל אלא מהתחת.
  • 9.
    ביבי בתגובה: זה לא אני, שרה רצתה עוד קצת גלידה (ל"ת)
    ביבי הפינוקיו 12/01/2015 17:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אריק 12/01/2015 17:15
    הגב לתגובה זו
    זה מה שיש - העם היהודי הניבזי
  • 7.
    ניר 12/01/2015 14:13
    הגב לתגובה זו
    ממשלת ישראל שודדת אותנו -פשוט !
  • 6.
    מאיר פ 12/01/2015 13:56
    הגב לתגובה זו
    במדינה גרעון, כולם אומרים מיסים, גנבים הכל יקר בישראל... צריך לשאול למה כל כך יקר בישראל למה מיסים כל כך גבוהים ועדין המדינה בגרעון....התשובה פשוטה... למרות המחירים הגבוהים יש בישראל אוכלוסיה אשר מרויחה מספיק על מנת לעמוד ביוקר המחיה, לקנות דירות, לשלם 127% מס על מכוניות, לאכול במסעדות. אז בעלי הבית שואל ... ( כולל המדינה ) למה לא לקחת יותר
  • 5.
    לימור 12/01/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אין זכות למדינה לקחת 90אחוז ריביתזה גניבה פשוטה שוש וחמס
  • 4.
    בא 12/01/2015 11:12
    הגב לתגובה זו
    בשמים . לא צריך בועת נדלן , תתרכזו בעיקר ולא בטפל .
  • 3.
    בא 12/01/2015 11:08
    הגב לתגובה זו
    איזה גבר ויסדר את מנהל מקרקעי ישראל שסוחט את העם ,יוריד מחירי קרקע ב50 אחוז ,יביא קבלנים מהודו ,ומחירי הדירות ירדו 50 אחוז .
  • 2.
    וכמובן צריך לפרנס את הטייקונים... (ל"ת)
    שאפיק 12/01/2015 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כי לנו יש את ביבי! צריך איכשהו לממן 700K$ לנסיעה לצרפת (ל"ת)
    גם שאף אחד לא רוצה 12/01/2015 10:51
    הגב לתגובה זו
  • שגם נסיעה זו הינה בושה אחת גדולה (ל"ת)
    אריק 12/01/2015 17:16
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן