בנין פסגות
צילום: אלכסנדר כץ
טור אורח

בעקבות החשד לשימוש במידע פנים בפסגות – איך אפשר להימנע מעבירה?

הימנעות ממסחר בניירות ערך בתקופת דוחות, מסירת מידע שלילי וזהירות בשיחת חברים – כך תפחיתו את החשיפה לעבירות מידע פנים

עו"ד גיל צ'רצ'י | (1)
נושאים בכתבה מידע פנים פסגות

מעמדו של עובד בחברה ציבורית מקנה לו נגישות למידע ביחס לחברה הציבורית, שאינו נחלת הכלל, ואשר עשוי להשפיע באופן מהותי על שער ניירות הערך של החברה הציבורית. ככלל, חברות ציבוריות מחוייבות לדווח על מידע מסוג זה למשקיעים שלהן, וכל עוד המידע לא דווח, הוא מכונה בחוק ניירות ערך "מידע פנים". בהתאם, כל עובד בחברה ציבורית שיש לו נגישות למידע פנים עלול לענות על הגדרת "איש פנים" בחוק ניירות ערך (גם אם אינו מנהל בכיר או נושא משרה בחברה). לפיכך, עובדים אלה כפופים למגבלות שונות הקבועות בחוק ניירות ערך על שימוש במידע פנים, שהפרתן כרוכה בחשיפות פליליות ומינהליות בלתי מבוטלות (כגון מאסר וקנסות בסכומים גבוהים).

ראוי להדגיש כי ייתכן ביצוע של עבירת מידע פנים, גם אם העובד ביצע את העסקה ללא קשר למידע הפנים, או אף אם ביקש לבצע את העסקה טרם שנודע לו על מידע הפנים, וזה הגיע לידיעתו רק לאחר מסירת ההוראה לביצוע העסקה. עוד חשוב לדעת, שהאיסור על ניצול מידע פנים אינו מתייחס רק לביצוע עסקאות בניירות הערך, תוך קיומו של מידע פנים, אלא גם למסירתו של מידע פנים לצד שלישי שעלול לעשות בו שימוש כאמור, וגם אם העובד אינו מפיק כל רווח כתוצאה מכך. כלומר, גם הערה שנזרקה בשיחה בין חברים עשויה להיות שימוש במידע פנים.

עו"ד גיל צ'רצ'י, שותף במחלקת תאגידים ושוק ההון במשרד וקסלר, ברגמן ושות', מצביע על מספר דגשים והמלצות להפחתת החשיפה לביצוע עבירות מידע פנים.

מידע פנים כולל גם מידע שלילי

ככלל, כל מידע מהותי ביחס לחברה הציבורית שטרם דווח לציבור, לרבות בדבר התפתחות צפויה בעסקיה, עשוי להיחשב מידע פנים. כך למשל, מידע בדבר חלוקת דיבידנד מתוכננת, רווח צפוי על פי דוחותיה הכספיים של החברה הציבורית, מיזוג עם חברה נוספת, פיתוח מוצר חדשני או זכייה במכרז ממשלתי גדול, מהווה מידע פנים כל עוד לא דווח לציבור. אולם לדברי עו"ד צ'רצ'י, מידע פנים אינו מתייחס בהכרח למידע חיובי וגם מידע שלילי, שעלול להשפיע לרעה על שער המניות, עלול להיחשב כמידע פנים (במיוחד כאשר מרבית העובדים על פי רוב מוכרים את מניותיהם ולא רוכשים אותן). על כן, למשל, מידע בדבר "באג" חמור שהתגלה במוצר תוכנה מרכזי של החברה, פרצת אבטחה נרחבת במערכות המידע שלה או מתקפת סייבר משמעותית, עלולות להיחשב מידע פנים, ומכירת מניות, כאשר לעובד ידוע על קיומו של אירוע מסוג זה, עלולה להוות עבירת מידע פנים.

סייג לחוכמה שתיקה (או לפחות כתב סודיות)

כפי שהוסבר, עבירת מידע פנים אינה מוגבלת לביצוע עסקה בניירות ערך אלא גם למסירת המידע לצד שלישי. על כן, על כל עובד שמודע לקיומו של מידע פנים, לא רק להימנע מביצוע עסקאות בניירות הערך של החברה, אלא אף ממסירתו לצד שלישי. עו"ד צ'רצ'י מדגיש כי לא רק מסירת המידע מהווה עבירה על החוק, אלא גם המלצה לקרוב משפחה או לחבר בשיחה על רכישת המניה (או מכירתה) כשבידי העובד מצוי מידע פנים ("כדאי לך... סמוך עליי....") מהווה עבירת מידע פנים, גם ללא גילוי של מידע הפנים עצמו.

ומה באשר למצב שבו על העובד למסור מידע מהותי לגורם חיצוני לחברה במסגרת מילוי תפקידו? במקרה כזה, קיימת חשיבות רבה להחתמתו של הגורם החיצוני על התחייבות לשמירת סודיות והימנעות ממסחר בניירות הערך של החברה, קודם וכתנאי למסירת המידע. במרבית החברות הציבוריות קיים נוסח סטנדרטי של הסכם קצר בעניין זה, ומומלץ שהעובד יפנה למחלקה המשפטית לקבלת נוסח זה לשם החתמתו של הגורם החיצוני, טרם מסירת המידע.

להכיר את תקופות "ההחשכה"

מידע על תוצאותיה הכספיות של חברה ציבורית שטרם פורסמו הוכר בפסיקה מספר פעמים כמידע פנים. לדברי עו"ד צ'רצ'י, לאור הסכנה להנהלת החברה הציבורית ולמוניטין שלה והתדירות הגבוהה של פרסום דוחות כספיים (על פי רוב ארבע פעמים בשנה, במהלך החודשים מרץ, מאי, אוגוסט ונובמבר, בכל שנה), בחברות ציבוריות רבות אימצו נוהל פנימי, שלפיו במהלך התקופה הסמוכה לפני פרסום דוחות כספיים (בדרך כלל מספר שבועות קודם למועד הפרסום הצפוי) ועד לאחר פרסום הדוחות הכספיים, חל איסור גורף על מסחר בניירות ערך של החברה הציבורית. תקופה זו ידועה בכינוי "תקופת החשכה" או "תקופת חסימה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאור זאת, מומלץ לכל עובד בחברה ציבורית להתעדכן בתקופות ההחשכה הקבועות במקום עבודתו, ובכך להימנע מהפרה של הנוהל הפנימי, אך לא פחות חשוב מכך – מעבירה אפשרית על החוק בעניין זה. יצוין כי הוראות הדין בארה"ב בעניין המגבלות על שימוש במידע פנים דומות לאלה הנוהגות בישראל, ולפיכך הדגשים וההמלצות שלעיל רלוונטיים גם ביחס לעובדיהן של חברות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסות בארה"ב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 12/01/2023 10:48
    הגב לתגובה זו
    אקבל תשובה,ושאלתי כשבעל שליטה מוכר או קונה מניות בחברתו זה לא מוגדר כמידע פנים הכיצד?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.