סולגרין זכתה בשני מכרזים של רמ"י להקמת פרוייקטים לייצור חשמל
חברת סולגרין העוסקת בייזום ותפעול פרויקטי יצור חשמל מאנרגיה סולארית, זכתה בשני מכרזים שפורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), לחכירת קרקעות בהיקף כולל של כ-2,800 דונם (1,400 דונם בכל אחד מהמכרזים) בשטח המועצה נאות חובב ובשטח גלילי בסמוך לרמת בקע, לשם תכנון, הקמה והפעלה של פרויקטים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית אשר צפויים להגיע למוכנות להקמה (RTB) במהלך שנת 2026.
החברה מעריכה, כי עלות הקמה של כל פרויקט צפויה לעמוד על סך של עד 820 מיליון שקל ועם השלמתם כל אחד מהפרויקטים צפוי להניב לה EBITDA שנתי בסך של עד 200 מיליון שקל.
סולגרין מציינת כי הצעת החברה בסך של 1.053 מיליארד שקל (336 מיליון שקל לשטח אחד ועוד 717 מיליון שקל לשטח השני), משקפת את הערכותיה בדבר היכולת להקים פרויקטים פוטו-וולטאיים בהספק מותקן של עד 520 מגה וואט, בתוספת קיבולת אגירה של עד 940 מגה וואט שעה, וזאת בשים לב למיקומה הייחודי של הקרקע ברמת חובב שהינה בייעוד מתקנים הנדסיים בתחומי המועצה המקומית נאות חובב ובצמידות למתקן פוטו-וולטאי קרקעי קיים במתח עליון, ולמיקומה של הקרקע ברמת בקע שהינה בייעוד מגבלות בניה ופיתוח שבשטח גלילי.
להערכת החברה, החשמל שייוצר בפרויקט יימכר באמצעות מספק חשמל וירטואלי במסגרת אסדרת "מודל השוק" אשר להערכת החברה צפויה להיות מוחלת גם ביחס לאתרי ייצור המחוברים לרשת ההולכה במתח עליון.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתנאי המכרז, בתוך שלושה חודשים ממועד הזכייה, ייחתם בין רמ"י לבין סולגרין חוזה הרשאה לתכנון הפרויקט, לתקופה של עד 4 שנים, בכפוף לתשלום 20% מסכום ההצעה, כאשר עם אישורה של תכנית מתאר חדשה ייחתם עם החברה הסכם חכירה לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים לצורך הקמת ותפעול המתקן, בכפוף לתשלום יתרת סכום ההצעה (80%).
אלדד פרשר, יו"ר סולגרין: "מדובר על זכייה בעלת חשיבות אסטרטגית עבור החברה. זכייה זו מהווה אבן דרך נוספת במימוש התכנית האסטרטגית של החברה לביסוס מעמדה כיצרן ומספק חשמל ירוק מוביל בישראל, ומצטרפת לזכייה משמעותית נוספת של החברה במסגרת הליך תחרותי מספר 2 במסגרתה מקדמת סולגרין את הקמתם של צבר פרויקטים פוטו-וולטאים קרקעיים בשילוב קיבולת אגירה בהספק מותקן כולל של כ-210 מגה וואט וכ-440 מגה וואט שעה אגירה".
- 1.אחד העם 1 03/01/2023 17:04הגב לתגובה זואו במילים אחרות, גם פה צפוייה מחיקה של 300-400 מיליון ש"ח
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
