מבנה: ה-NOI בארץ צמח 12.8% ברבעון ל-164 מ' ש'; מעלה תחזיות לשנה כולה
חברת הנדל"ן המניב מבנה 0% מדווחת כי ה-NOI בנכסים בישראל ברבעון הראשון של 2022 הסתכם ב-159 מיליון שקל, עלייה של 9.7% מ-145 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021. ה-NOI הכולל מנכסים מניבים ברבעון הראשון של השנה עלה בכ-6.6% ל-178 מיליון שקל, בהשוואה ל-167 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה מהגידול האמור ב-NOI מנכסים זהים בישראל ומהנבה לראשונה של נכסים שנרכשו בסך של כ-4.5 מיליון שקל, מנכסים בחו"ל כתוצאה ממימוש נכסים בקנדה, צרפת, הולנד וסרביה.
ה-FFO מנכסים מניבים ברבעון הראשון עלה ב-16% ל-121 מיליון שקל, בהשוואה ל-104 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה הציגה עלייה בשיעור התפוסה של הנכסים בישראל ל-93.7%, בהשוואה ל-93% בסוף שנת 2021 ובהשוואה לכ-90.9% בסוף הרבעון מקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון הראשון נחתך ב-50% והסתכם ב-66 מיליון שקל בהשוואה ל-149 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים את הקיטון בשורה התחתונה מכך שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה בעליית שווי נדל"ן להשקעה בסך של כ-72 מיליון שקל, בעוד שברבעון זה הכירה החברה בעליית ערך מתונה יותר של כ-28 מיליון שקל, ובין היתר בגין עליית הריבית והפרשי שערי חוץ.
דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד רבעוני בסך של 60 מיליון שקל , וכן עדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנד: השנה יחול דיבידנד בסך של 240 מיליון שקל, במגבלה של עד 50% מה-FFO השנתי.
- צילו-בלו נכנסת ללוינסקי-עופר: תשקיע 47 מיליון שקל
- צילו-בלו עוברת להון חיובי של 231 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית לשנת 2022 כולה
החברה העלתה את הרף התחתון של תחזית FFO מנכסים מניבים לשנת 2022 לטווח של 480-500 מיליון שקל, חלף לתחזית הקודמת של 470-500 מיליון שקל. ב-NOI העלתה החברה את הרף התחתון בתחזית הכוללת לשנת 2022 לטווח של 720-740 מיליון שקל, חלף לתחזית הקודמת בטווח של 715-740 מיליון שקל.
- 6.רונן 31/05/2022 23:07הגב לתגובה זומידע כגון: הפחתת שווי נדל"ן באוקראינה שפגעה ברווחי מבנה ברבעון הראשון וירידה משמעותית של 23% בהכנסות בחו"ל.
- 5.ורדה 29/05/2022 22:58הגב לתגובה זואז למה שיעמדו ב 2022 ?
- 4.ראובן 29/05/2022 12:47הגב לתגובה זוהשינוי מרבעון 4 ב noi הוא מזערי ,מ 157 ל 159 בישראל.והתפוסה עולה עולה ? אז איפה ההכנסות כתוצאה מהגידול בתפוסה? האם מבנה משכירה בחינם או בהנחות ?
- זבידה צריך ללכת הביתה, מבנה זקוקה לניהול רענן ! (ל"ת)ויקי 29/05/2022 18:48הגב לתגובה זו
- 3.קובי 24/05/2022 15:28הגב לתגובה זובסוף רבעון 4 2021 ה noi לנכסים בישראל היה 157 וברבעון הנוכחי 159 , כלומר גידול של 1% , בקצב אינפלציה של 4% שנתי , מדובר על קצב גידול שבקושי ידביק את האינפלציה , מה יש להתלהב מדוחות כאלו ?
- 2.מירב 24/05/2022 15:02הגב לתגובה זובסוף שנה שעברה , מבנה הכריזו בכתבה בביזפורטל על תחזית של 740 מ' ש"ח noi בארץ בשנת 2022 , בקצב noi כפי שהיה ברבעון 1 2022 כלומר 159 מ' , הסיכוי לעמידה ביעד קלוש , האם מבנה יתקנו את התחזית ל 2022 ?
- 1.אלופים ! אחלה דוחות ,כן ירבו ! (ל"ת)איציק 23/05/2022 15:29הגב לתגובה זו
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.