פתאל. קורל ביץ'
צילום: יח"צ

התאחדות המלונות: נזק של 4.2 מיליארד שקל לענף התיירות

מנתונים שפרסמו עולה כי הנזק נאמד בכ-350 מיליון שקל בשבוע. סגירת הגבולות הביאה למחיקה מיידית של 500 מיליון שקל. 4,000 עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום והחלו פיטורים המוניים של עובדי כוח אדם ועובדים זמניים
ארז ליבנה | (2)

סקטור התיירות ממשיך לחטוף בשל התמשכות משבר הקורונה. פתאל החזקות -5.77% מדווחת על הפסדי עתק, איסתא -0.99% הודיעה על פיטורים וקיצוצים, אבל עכשיו ברור שאחד מהסקטורים הכי חשובים למשק נמצא, כמו ביתר העולם, בסטגנציה שתפגע קשות בהכנסות המדינה.

 

רק בשבוע שעבר שלחו המלונאים מכתב לראש הממשלה בו טענו כי סגירת הגבולות לתיירים מאירופה תהווה פגיעה אנושה בענף. הם לא טעו. מנתונים שפרסמה התאחדות המלונאים עולה כי במצב הנוכחי, הנזק השנתי המוערך לענף במצב הנוכחי נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל, שמהווים כ-350 מליון שקל בחודש. סגירתם הצפויה של גבולות המדינה לכניסת תיירים מכל העולם תביא למחיקה מידית של למעלה מ-500 מיליון שקל בחודש מהכנסות הענף ונאמדים בכ-6 מיליארד שקל בשנה.

 

כבר בשלב זה, כ-4000 עובדים הוצאו לחל"ת אישי ובמקביל החלו פיטורים של עובדים זמניים ועובדי כ"א. רשתות מאחדות מלונות סמוכים ואילו מלונות בודדים על סף סגירה.

 

התפוסות במלונות צנחו אל מתחת ל-40%. מדובר בירידה של כ-30% בממוצע ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תל אביב וירושלים עם 30% תפוסה, "מובילות" את טבלת הירידות. ירידה בתפוסות החדרים לכ-20% באזורים מוטי תיירות נכנסת, תוביל לפיטורים המוניים וסגירת עשרות מלונות.

 

לדברי נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק, מדובר במשבר הקשה ביותר בתולדות ענף המלונאות בישראל, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק ונמצא כעת בחזית המשבר. "הענף, המזרים מיליארדים מידי שנה להכנסות המדינה נמצא על פי תהום. הגיע הזמן שהממשלה תנהג בצורה אחראית לא רק כלפי אזרחיה, אלא גם כלפי כלכלתה, ותפנים שללא הזרמת חמצן מידית לענף בהיקף של כחצי מיליארד שקל החולה הזה ימות".

בתוך כך, מועדון הצרכנות הייטקזון שמפעיל גם את אחד מאתרי הסחר הגדולים בישראל מדווח על עצירה כמעט מוחלטת של תיירות הפנים בכל הנוגע להזמנת חופשות בפסח. לפי נועם בוסידן, מנכ"ל משותף בהייטקזון, הלקוחות מחכים על הגדר לראות כיצד המצב יתפתח. לאור זאת בתי מלון שנשענים על תיירות נכנסת הורידו מחירים בצורה משמעותיות מאוד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א 10/03/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    מחירי בתי המלון בישראל תמיד היו יקרים להחריד בהשוואה לרוב העולם.חדר קטן כשחמישה כוכבים הוא בעצם 3-4. מחירים של אלף ש''ח ללילה ומעלה. מעניין איך למרות המשבר אין מבצעים לישראלים. אף אחד לא חושב על 30-50 אחוז הנחה למלא המלון...למה שמישהו פשוט ממשיכים לגבות מחיר מופקע טסטים למדינה לבכות לקבל מיליארדים
  • 1.
    ארז ליבנה: "לא נעים, לא נורא".. בנתיים נפילה 25% בבורסה (ל"ת)
    כלכלן 09/03/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.