פתאל. קורל ביץ'
צילום: יח"צ

התאחדות המלונות: נזק של 4.2 מיליארד שקל לענף התיירות

מנתונים שפרסמו עולה כי הנזק נאמד בכ-350 מיליון שקל בשבוע. סגירת הגבולות הביאה למחיקה מיידית של 500 מיליון שקל. 4,000 עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום והחלו פיטורים המוניים של עובדי כוח אדם ועובדים זמניים
ארז ליבנה | (2)

סקטור התיירות ממשיך לחטוף בשל התמשכות משבר הקורונה. פתאל החזקות -1.01% מדווחת על הפסדי עתק, איסתא -1.56% הודיעה על פיטורים וקיצוצים, אבל עכשיו ברור שאחד מהסקטורים הכי חשובים למשק נמצא, כמו ביתר העולם, בסטגנציה שתפגע קשות בהכנסות המדינה.

 

רק בשבוע שעבר שלחו המלונאים מכתב לראש הממשלה בו טענו כי סגירת הגבולות לתיירים מאירופה תהווה פגיעה אנושה בענף. הם לא טעו. מנתונים שפרסמה התאחדות המלונאים עולה כי במצב הנוכחי, הנזק השנתי המוערך לענף במצב הנוכחי נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל, שמהווים כ-350 מליון שקל בחודש. סגירתם הצפויה של גבולות המדינה לכניסת תיירים מכל העולם תביא למחיקה מידית של למעלה מ-500 מיליון שקל בחודש מהכנסות הענף ונאמדים בכ-6 מיליארד שקל בשנה.

 

כבר בשלב זה, כ-4000 עובדים הוצאו לחל"ת אישי ובמקביל החלו פיטורים של עובדים זמניים ועובדי כ"א. רשתות מאחדות מלונות סמוכים ואילו מלונות בודדים על סף סגירה.

 

התפוסות במלונות צנחו אל מתחת ל-40%. מדובר בירידה של כ-30% בממוצע ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תל אביב וירושלים עם 30% תפוסה, "מובילות" את טבלת הירידות. ירידה בתפוסות החדרים לכ-20% באזורים מוטי תיירות נכנסת, תוביל לפיטורים המוניים וסגירת עשרות מלונות.

 

לדברי נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק, מדובר במשבר הקשה ביותר בתולדות ענף המלונאות בישראל, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק ונמצא כעת בחזית המשבר. "הענף, המזרים מיליארדים מידי שנה להכנסות המדינה נמצא על פי תהום. הגיע הזמן שהממשלה תנהג בצורה אחראית לא רק כלפי אזרחיה, אלא גם כלפי כלכלתה, ותפנים שללא הזרמת חמצן מידית לענף בהיקף של כחצי מיליארד שקל החולה הזה ימות".

בתוך כך, מועדון הצרכנות הייטקזון שמפעיל גם את אחד מאתרי הסחר הגדולים בישראל מדווח על עצירה כמעט מוחלטת של תיירות הפנים בכל הנוגע להזמנת חופשות בפסח. לפי נועם בוסידן, מנכ"ל משותף בהייטקזון, הלקוחות מחכים על הגדר לראות כיצד המצב יתפתח. לאור זאת בתי מלון שנשענים על תיירות נכנסת הורידו מחירים בצורה משמעותיות מאוד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א 10/03/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    מחירי בתי המלון בישראל תמיד היו יקרים להחריד בהשוואה לרוב העולם.חדר קטן כשחמישה כוכבים הוא בעצם 3-4. מחירים של אלף ש''ח ללילה ומעלה. מעניין איך למרות המשבר אין מבצעים לישראלים. אף אחד לא חושב על 30-50 אחוז הנחה למלא המלון...למה שמישהו פשוט ממשיכים לגבות מחיר מופקע טסטים למדינה לבכות לקבל מיליארדים
  • 1.
    ארז ליבנה: "לא נעים, לא נורא".. בנתיים נפילה 25% בבורסה (ל"ת)
    כלכלן 09/03/2020 12:37
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים