התאחדות המלונות: נזק של 4.2 מיליארד שקל לענף התיירות
סקטור התיירות ממשיך לחטוף בשל התמשכות משבר הקורונה. פתאל החזקות 0.32% מדווחת על הפסדי עתק, איסתא -1.4% הודיעה על פיטורים וקיצוצים, אבל עכשיו ברור שאחד מהסקטורים הכי חשובים למשק נמצא, כמו ביתר העולם, בסטגנציה שתפגע קשות בהכנסות המדינה.
רק בשבוע שעבר שלחו המלונאים מכתב לראש הממשלה בו טענו כי סגירת הגבולות לתיירים מאירופה תהווה פגיעה אנושה בענף. הם לא טעו. מנתונים שפרסמה התאחדות המלונאים עולה כי במצב הנוכחי, הנזק השנתי המוערך לענף במצב הנוכחי נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל, שמהווים כ-350 מליון שקל בחודש. סגירתם הצפויה של גבולות המדינה לכניסת תיירים מכל העולם תביא למחיקה מידית של למעלה מ-500 מיליון שקל בחודש מהכנסות הענף ונאמדים בכ-6 מיליארד שקל בשנה.
כבר בשלב זה, כ-4000 עובדים הוצאו לחל"ת אישי ובמקביל החלו פיטורים של עובדים זמניים ועובדי כ"א. רשתות מאחדות מלונות סמוכים ואילו מלונות בודדים על סף סגירה.
התפוסות במלונות צנחו אל מתחת ל-40%. מדובר בירידה של כ-30% בממוצע ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תל אביב וירושלים עם 30% תפוסה, "מובילות" את טבלת הירידות. ירידה בתפוסות החדרים לכ-20% באזורים מוטי תיירות נכנסת, תוביל לפיטורים המוניים וסגירת עשרות מלונות.
- "הכלכלה האמריקאית - עד כה טובה, הפד חייב להישאר עצמאי"
- מה הדליק לגולדמן זאקס נורות אדומות - ומה זה אומר על התיק שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק, מדובר במשבר הקשה ביותר בתולדות ענף המלונאות בישראל, הנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במשק ונמצא כעת בחזית המשבר. "הענף, המזרים מיליארדים מידי שנה להכנסות המדינה נמצא על פי תהום. הגיע הזמן שהממשלה תנהג בצורה אחראית לא רק כלפי אזרחיה, אלא גם כלפי כלכלתה, ותפנים שללא הזרמת חמצן מידית לענף בהיקף של כחצי מיליארד שקל החולה הזה ימות".
בתוך כך, מועדון הצרכנות הייטקזון שמפעיל גם את אחד מאתרי הסחר הגדולים בישראל מדווח על עצירה כמעט מוחלטת של תיירות הפנים בכל הנוגע להזמנת חופשות בפסח. לפי נועם בוסידן, מנכ"ל משותף בהייטקזון, הלקוחות מחכים על הגדר לראות כיצד המצב יתפתח. לאור זאת בתי מלון שנשענים על תיירות נכנסת הורידו מחירים בצורה משמעותיות מאוד.
- 2.א 10/03/2020 11:12הגב לתגובה זומחירי בתי המלון בישראל תמיד היו יקרים להחריד בהשוואה לרוב העולם.חדר קטן כשחמישה כוכבים הוא בעצם 3-4. מחירים של אלף ש''ח ללילה ומעלה. מעניין איך למרות המשבר אין מבצעים לישראלים. אף אחד לא חושב על 30-50 אחוז הנחה למלא המלון...למה שמישהו פשוט ממשיכים לגבות מחיר מופקע טסטים למדינה לבכות לקבל מיליארדים
- 1.ארז ליבנה: "לא נעים, לא נורא".. בנתיים נפילה 25% בבורסה (ל"ת)כלכלן 09/03/2020 12:37הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.49% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפריים אנרג'י מזנקת 15%, אוריון 8%; הבנקים יורדים 1% - המדדים במגמה מעורבת
הרפורמה בדיווחי החברות - איך לאזן בין שקיפות למשקיעים לבין עומס על החברות; ההנפקה החדשה של ג'י סיטי - אוריון - ממשיכה לזנק; על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.
נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.
