אורי לוין
צילום: רמי זרניגר

לקראת כניסת אורי לוין לתפקיד - שורת מינויים בדיסקונט

במסגרת סבב המינויים, יובל גביש יתמנה לראש החטיבה העסקית; יפית גריאני, תתמנה לראש החטיבה הבנקאית; ויובל נרדי יתמנה ל-CFO וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים
איתן גרסטנפלד | (1)

לקראת כניסת המנכ"ל החדש לתפקיד, בנק דיסקונט -5.52% מודיע על שלושה מינויים חדשים. יובל גביש, יכנס לתפקיד ראש החטיבה העסקית; יפית גריאני תיכנס לתפקיד ראש החטיבה הבנקאית; ויובל נרדי יתמנה ל-CFO וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים.

יובל גביש, סמנכ"ל בכיר, ראש החטיבה הבנקאית ימונה לראש החטיבה העסקית. הוא יחליף את אורית אלסטר שהודיעה על פרישתה בחודש יוני השנה, לאחר 20 שנה בבנק. גביש (61), כיהן כראש החטיבה הבנקאית משנת 2010 ובמקביל, במשך 5 שנים, כיהן כיו"ר כאל. גביש יקבל לאחריותו את ניהול החטיבה העסקית האחראית על הובלת המימון לחברות הגדולות ואת ניהול הבנקאות המסחרית שנוהלה עד כה בחטיבה הבנקאית.

יפית גריאני, סמנכ"לית, ראש חטיבת משאבי אנוש ונכסים, תמונה לראש החטיבה הבנקאית, במקומו של יובל גביש. גריאני (51), מכהנת כחברת הנהלה משנת 2014, וקודם לכן מילאה שורה של תפקידי ניהול בכירים בבנק ובינהם, מנהלת אגף חברות גדולות בחטיבה העסקית. גריאני תקבל לאחריותה את ניהול הבנקאות הקמעונאית הכוללת את מערך הסניפים, מערך המשכנתאות, מוקדי ה-Call Center, האגף לבנקאות פרטית הישראלית והבינלאומית.

רו"ח ברק נרדי, משנה למנכ"ל כאל, ראש חטיבת אסטרטגיה ומשאבים ומנכל דיינרס, מקבוצת דיסקונט, ימונה לחבר הנהלת בנק דיסקונט בתואר סמנכ"ל, CFO וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים. הוא יחליף את בירון שמונה לכהן כמנכ"ל אי די בי ניו יורק. ברק נרדי( 45), הצטרף להנהלת כאל לפני כ-9  שנים ולפני כשנתיים מונה למשנה המנכ"ל. נרדי יכהן כ- CFO של הבנק ויקבל לאחריותו את כלל היבטי תכנון המשאבים והבקרה הפיננסית בקבוצה, פיתוח והטמעת האסטרטגיה הרב שנתית וניהול קשרי המשקיעים.

  

אורי לוין, המנכ"ל שיכנס לתפקידו בשבועות הקרובים: "יפית, יובל וברק הם מנהלים מצטיינים שהיו שותפים משמעותיים להצלחה הגדולה של קבוצת דיסקונט בשנים האחרונות. מינויים הוא המשך טבעי להצלחה זו. איכות ההון האנושי בדיסקונט מאפשרת מינוי מנהלים בכירים מתוך הקבוצה ואני גאה על כך מאד. אני בטוח שיחד עם צוות ההנהלה האיכותי שלנו, המנהלים  והעובדים המצטיינים בקבוצה נמשיך ונצעיד את דיסקונט לשיאים חדשים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ד״ר אלבז 05/11/2019 03:59
    הגב לתגובה זו
    אורי לוין אדם כשרוני עם אישיות דינאמית, צירוף מעולה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.