לקראת כניסת אורי לוין לתפקיד - שורת מינויים בדיסקונט
לקראת כניסת המנכ"ל החדש לתפקיד, בנק דיסקונט -0.55% מודיע על שלושה מינויים חדשים. יובל גביש, יכנס לתפקיד ראש החטיבה העסקית; יפית גריאני תיכנס לתפקיד ראש החטיבה הבנקאית; ויובל נרדי יתמנה ל-CFO וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים.
יובל גביש, סמנכ"ל בכיר, ראש החטיבה הבנקאית ימונה לראש החטיבה העסקית. הוא יחליף את אורית אלסטר שהודיעה על פרישתה בחודש יוני השנה, לאחר 20 שנה בבנק. גביש (61), כיהן כראש החטיבה הבנקאית משנת 2010 ובמקביל, במשך 5 שנים, כיהן כיו"ר כאל. גביש יקבל לאחריותו את ניהול החטיבה העסקית האחראית על הובלת המימון לחברות הגדולות ואת ניהול הבנקאות המסחרית שנוהלה עד כה בחטיבה הבנקאית.
יפית גריאני, סמנכ"לית, ראש חטיבת משאבי אנוש ונכסים, תמונה לראש החטיבה הבנקאית, במקומו של יובל גביש. גריאני (51), מכהנת כחברת הנהלה משנת 2014, וקודם לכן מילאה שורה של תפקידי ניהול בכירים בבנק ובינהם, מנהלת אגף חברות גדולות בחטיבה העסקית. גריאני תקבל לאחריותה את ניהול הבנקאות הקמעונאית הכוללת את מערך הסניפים, מערך המשכנתאות, מוקדי ה-Call Center, האגף לבנקאות פרטית הישראלית והבינלאומית.
רו"ח ברק נרדי, משנה למנכ"ל כאל, ראש חטיבת אסטרטגיה ומשאבים ומנכל דיינרס, מקבוצת דיסקונט, ימונה לחבר הנהלת בנק דיסקונט בתואר סמנכ"ל, CFO וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים. הוא יחליף את בירון שמונה לכהן כמנכ"ל אי די בי ניו יורק. ברק נרדי( 45), הצטרף להנהלת כאל לפני כ-9 שנים ולפני כשנתיים מונה למשנה המנכ"ל. נרדי יכהן כ- CFO של הבנק ויקבל לאחריותו את כלל היבטי תכנון המשאבים והבקרה הפיננסית בקבוצה, פיתוח והטמעת האסטרטגיה הרב שנתית וניהול קשרי המשקיעים.
- תמורת 235 מיליון שקל: הראל תרכוש עוד 5% אחוז מתדהר
- הראל מצמידה לתדהר תג מחיר של 3.9 מיליארד שקל; רוכשת 10% מחברת הנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי לוין, המנכ"ל שיכנס לתפקידו בשבועות הקרובים: "יפית, יובל וברק הם מנהלים מצטיינים שהיו שותפים משמעותיים להצלחה הגדולה של קבוצת דיסקונט בשנים האחרונות. מינויים הוא המשך טבעי להצלחה זו. איכות ההון האנושי בדיסקונט מאפשרת מינוי מנהלים בכירים מתוך הקבוצה ואני גאה על כך מאד. אני בטוח שיחד עם צוות ההנהלה האיכותי שלנו, המנהלים והעובדים המצטיינים בקבוצה נמשיך ונצעיד את דיסקונט לשיאים חדשים".
- 1.ד״ר אלבז 05/11/2019 03:59הגב לתגובה זואורי לוין אדם כשרוני עם אישיות דינאמית, צירוף מעולה.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
