לקראת כניסת אורי לוין לתפקיד - שורת מינויים בדיסקונט
לקראת כניסת המנכ"ל החדש לתפקיד, בנק דיסקונט 1.3% מודיע על שלושה מינויים חדשים. יובל גביש, יכנס לתפקיד ראש החטיבה העסקית; יפית גריאני תיכנס לתפקיד ראש החטיבה הבנקאית; ויובל נרדי יתמנה ל-CFO וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים.
יובל גביש, סמנכ"ל בכיר, ראש החטיבה הבנקאית ימונה לראש החטיבה העסקית. הוא יחליף את אורית אלסטר שהודיעה על פרישתה בחודש יוני השנה, לאחר 20 שנה בבנק. גביש (61), כיהן כראש החטיבה הבנקאית משנת 2010 ובמקביל, במשך 5 שנים, כיהן כיו"ר כאל. גביש יקבל לאחריותו את ניהול החטיבה העסקית האחראית על הובלת המימון לחברות הגדולות ואת ניהול הבנקאות המסחרית שנוהלה עד כה בחטיבה הבנקאית.
יפית גריאני, סמנכ"לית, ראש חטיבת משאבי אנוש ונכסים, תמונה לראש החטיבה הבנקאית, במקומו של יובל גביש. גריאני (51), מכהנת כחברת הנהלה משנת 2014, וקודם לכן מילאה שורה של תפקידי ניהול בכירים בבנק ובינהם, מנהלת אגף חברות גדולות בחטיבה העסקית. גריאני תקבל לאחריותה את ניהול הבנקאות הקמעונאית הכוללת את מערך הסניפים, מערך המשכנתאות, מוקדי ה-Call Center, האגף לבנקאות פרטית הישראלית והבינלאומית.
רו"ח ברק נרדי, משנה למנכ"ל כאל, ראש חטיבת אסטרטגיה ומשאבים ומנכל דיינרס, מקבוצת דיסקונט, ימונה לחבר הנהלת בנק דיסקונט בתואר סמנכ"ל, CFO וראש חטיבת תכנון, אסטרטגיה וכספים. הוא יחליף את בירון שמונה לכהן כמנכ"ל אי די בי ניו יורק. ברק נרדי( 45), הצטרף להנהלת כאל לפני כ-9 שנים ולפני כשנתיים מונה למשנה המנכ"ל. נרדי יכהן כ- CFO של הבנק ויקבל לאחריותו את כלל היבטי תכנון המשאבים והבקרה הפיננסית בקבוצה, פיתוח והטמעת האסטרטגיה הרב שנתית וניהול קשרי המשקיעים.
- תמורת 235 מיליון שקל: הראל תרכוש עוד 5% אחוז מתדהר
- הראל מצמידה לתדהר תג מחיר של 3.9 מיליארד שקל; רוכשת 10% מחברת הנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי לוין, המנכ"ל שיכנס לתפקידו בשבועות הקרובים: "יפית, יובל וברק הם מנהלים מצטיינים שהיו שותפים משמעותיים להצלחה הגדולה של קבוצת דיסקונט בשנים האחרונות. מינויים הוא המשך טבעי להצלחה זו. איכות ההון האנושי בדיסקונט מאפשרת מינוי מנהלים בכירים מתוך הקבוצה ואני גאה על כך מאד. אני בטוח שיחד עם צוות ההנהלה האיכותי שלנו, המנהלים והעובדים המצטיינים בקבוצה נמשיך ונצעיד את דיסקונט לשיאים חדשים".
- 1.ד״ר אלבז 05/11/2019 03:59הגב לתגובה זואורי לוין אדם כשרוני עם אישיות דינאמית, צירוף מעולה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
