נוחי דנקנר
צילום: ענת דניאלי

ערעור דנקנר בעליון: "לא נקבע שהיה נזק קונקרטי לשוק ההון"

לאחר שנשלח למאסר של שנתיים בגין הרצת מניות האיש החזק לשעבר במשק נלחם על חפותו בין כתלי בית המשפט העליון
גיא בן סימון |
בית המשפט העליון דן בשעה זו בערעור שהגיש נוחי דנקנר על הרשעתו בגין הרצת מניות אי.די.בי, וזאת לאחר שדנקנר הורשע לפני כשנה וחצי על ידי שופט המחוזי חאלד כבוב ונשלח למאסר של שנתיים. בנוסף לדנקנר הורשע בנקאי ההשקעות איתי שטרום בהרצת מניות. הדיונים יימשכו ביומיים הקרובים. הרכב השופטים כולל את ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ. מנגד, הפרקליטות ערערה גם היא על החלטת כבוב ומבקשת להחמיר עם תקופת המאסר ל-3 עד 5 שנות מאסר. נזכיר כי דנקנר ושטרום לא החלו לרצות את העונש, לפחות עד החלטת העליון בנוגע לערעורם. עו"הד מיכל רוזין-עוזר, הסנגורית של דנקנר, פתחה את שלב הטיעונים בנאום 'מרגש': "נוחי שניצב פה היום בפניכם הוא אדם שמבקש שתמצאו אותו זכאי, משום שאת הקרב הזה הוא הפסיד באופן לא צודק, משום שנוחי הורשע למרות שאשמתו לא הוכחה, למרות שעד המדינה שיקר, למרות שהראיות לא הוכיחו את אשמתו". השופט ניל הנדלר קוטע את רוזין וקורא לה לגשת לעניין. לטענתה בית המשפט שהרשיע את דנקנר לקח משפטים תלושים ללא ובנה סביבם החלטה תוך התעלמות מההודעות של דנקנר לרשות ני"ע. לטענתה: "אין בעדות של דנקנר כל ראיה לכך שהייתה לו כוונה להשפיע על השער. הוא לא תכנן, הוא לא יזם, הוא בטח לא השתתף בהרצה". לגבי ה"עזרה" שקיבל דנקנר מחברים שרכשו מניות אי.די.בי בהנפקת החברים ולפי בית המשפט סיפקו לו מימון, השופט ג'ורג' קרא שואל בתמיהה "למה לרכוש מניות מחוץ לשוק? למה דווקא משטרום? השוק מלא במוכרים". בסיכום הדברים רוזין מדגישה כי דנקנר חשב שהפעולות של שטרום הגיוניות, וכי אין אדם יותר מדנקנר שחשב שזה כדאי להשקיע באי.די.בי. עורכת הדין השנייה של דנקנר, אפרת ברזילי, עלתה אחרי רוזין והעלתה טיעונים למה לא להחמיר בעונשו של דנקנר. "גם אם היתה מעידה של דנקנר זאת מידה חד פעמית. לא היה תחכום, לא היה ניסיון להסתיר. איפה למשל הקושי לגלות את העבירה? במקרה הזה זה משמעותי. ובכל מקרה לא נקבע שהיה נזק קונקרטי לשוק ההון. נזק נוסף מעבר לערך המוגן". לטענת ברזילי, ששללה את הביטוי "הנפקת החברים", מדובר בהנפקה שמאחוריה עומד רצון לגיטימי של של בעל השליטה להצלחתה וכי לדנקנר אין מניע לביצוע עבירה.  "מדובר בחברה שהיתה בימים מאתגרים שהיה לה עבר מפואר וניתן היה לחשוב שיהיה לה עתיד מפואר. המשקיעים התבקשו לשקול את שיקולי החברה לחזור להתאוששות בהנהגתו של דנקנר. האנשים האלה לא באו להפסיד, הם חשבו שזו חברה עם בסיס טוב, שיש אדם שעומד בראשה עם בסיס טוב. זה לא שיקול של שער וזה לא שיקול של מחזורים והובאו כמה עדים שהעידו שאלו היו השיקולים שלהם", אמרה ברזילי. צריך לציין כי במקביל לדיון שמתנהל כעת מופץ באמצעות כלי התקשורת דף מסרים שמסביר כיצד יש לתקוף את עניין עד המדינה (עדי שלג) אותו עורכי הדין של דנקנר מבקשים לקעקע.    הרחבה בהמשך...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר

התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21%   מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.

היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.

החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.

מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.