הרצל עוזר מנכל הוט HOT
צילום: יח"צ

הרצל עוזר עוזב את HOT: יקבל מענק פרישה של 5.6 מיליון שקל

יו"ר חברת הכבלים היה אמור לסיים את תפקידו בדצמבר 2016. צבר בהוט שכר של יותר מ-40 מיליון שקל
אבי שאולי | (5)
נושאים בכתבה הוט הרצל עוזר

הרצל עוזר פורש מחברת הוט אחרי שנה וחצי בתפקיד  היו"ר ו-5 שנים בתפקיד המנכ"ל. האיש שמזוהה עם חברת הכבלים נהנה במשך השנים משכר מפנק במיוחד וכך גם בפרישתו - יקבל מענק מיוחד של 5.6 מיליון שקל. התשלום החד-פעמי כיוון שהוא מסיים את תפקידו לפני המועד שנקבע לדצמבר 2016.

חברת הוט, הנמצאת בשליטת פטריק דרהי, עוסקת בהפעלת שידורי טלויזיה בכבלים, טלפוניה, תשתית אינטרנט ורשת טלפונים סלולרית. המניות נמחקו מהבורסה בשנת 20112, אך נותרו שתי סדרות אג"ח ולכן החברה ממשיכה לדווח. את שנת 2014 סיימה עם ההכנסות של כ-4 מיליארד שקל ורווח נקי של 216 מיליון שקל.

תמצית נימוקי ועדת התגמול ודירקטוריון החברה: "מר עוזר מכהן בחברה החל משנת 2008 ולו ניסיון מקצועי רב בתחום עיסוקה של החברה, דבר אשר תרם רבות לפעילות החברה ועסקיה. תנאי הפרישה של מר עוזר הולמים את תפקידו, ניסיונו, תחומי אחריותו וכישוריו".

הרצל עוזר התברג מידי שנה לצמרת מקבלי השכר בחברות הציבוריות במשק, גם בשנים הקשות של חברת הוט. עלות שכרו אשתקד - 7.9 מיליון שקל. בסך הכל צבר הרצל עוזר בהוט שכר בעלות של יותר מ-40 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אף הזבובים רחקו מהצחנה (ל"ת)
    אתי גל 05/04/2015 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם כל שכבת ההנהלה שאחראית להתעללות במנויים והשפלתם (ל"ת)
    אדם 05/04/2015 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דב 05/04/2015 13:03
    הגב לתגובה זו
    מנכל שכל רצונו היה לגנוב כסף מהלקוחות ולא לתמוך בלקוחות. אזכור את השם הרצל עזר. לשלילה כמובן!
  • 1.
    מנוי לשעבר 05/04/2015 10:17
    הגב לתגובה זו
    גנביםםםם שודדיםםםם
  • יצחק 05/04/2015 10:54
    הגב לתגובה זו
    אינני מבין על מה? מנכ"ל הוט מקבל כאלה סכומים שערורייתיים . אחרי שגזלו ורימו את ציבור לקוחותיהם "בשם החוק" מגיע לו פרסים על כך? . ראו את ועדת הכנסת שצלבה את המנכ"ל החדש (שעמד בגבורה קבל עם ועדה) על שיטות הרמייה שלהם.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.