אין הפתעות: ריבית פברואר נותרה על 1.75%; "הסכנות במשק העולמי פחתו"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה הערב (17:30) על החלטת הריבית לחודש פברואר. בדומה להערכות, הריבית אותה קבע הבנק לא השתנתה ונותרה על כנה ברמה של 1.75%. ברקע לפרסום ההודעה רשמו המטבעות המובילים, האירו והדולר עליות של 0.44% ו-0.48% בהתאמה.
בהודעה המצורפת צוין כי לראשונה מזה זמן רב, ישנן הערכות בבתי ההשקעות לפיהן הסיכונים במשק העולמי פחתו. בהמשך לכך, הסיכון מפני החרפת משבר החוב באירופה פחת, ואי הודאות בנוגע לסכנת ה'צוק הפיסקלי' בארה"ב פחתה אף היא.
יתר על כן, ציין בנק ישראל כי ההחלטה נובעת בין היתר מהתפתחות המחירים והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה שממשיכים להצביע על סביבת אינפלציה הנמוכה ממרכז היעד.
בנוסף, האינדיקטורים השונים לפעילות הריאלית תומכים בהערכה כי במחצית השנה האחרונה חלה האטה בקצב התרחבות הביקושים, תוך יציבות בקצב צמיחת התוצר וירידה בייבוא. בהתייחס לסקטור הדיור, ציינו בבנק כי קצב עליית מחירי הדיור ממשיך לעלות.
סמנכ"ל ההשקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות, אסף שאול: ההחלטה נבעה מהעובדה שמחירי הדירות ממשיכים לעלות והיקפי המשכנתאות ממשיכים לגדול. בנק ישראל עדיין מחכה לבחון את השפעת הורדת הריבית מהחודש הקודם והשפעת המגבלות החדשות על נוטלי המשכנתאות".
רונן מנחם, מנהל מחלקת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות: יש בהודעה רמזים קלים לכך שהריבית לא תשתנה בקרוב. על פי הבנק, עד להרכבת הממשלה תשרור אי ודאות לגבי אופן ההתמודדות עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגירעון וההוצאות".
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי בכלל פיננסים צופה קדימה: "התנאים המקומיים תומכים ברובם בהפחתת ריבית נוספת, זאת לעומת התנאים הגלובאליים שתומכים ברובם בהמתנה. במצב שכזה יעדיף להערכתנו בנק ישראל להפחית את הריבית, ובמיוחד לאור התופעה העולמית של מלחמת מטבעות".
גולן ספיר, המשנה למנכ"ל בסיגמא בית השקעות: "דווקא הנגיד האירופאי דראגי בהצהרתו אודות הקרבה לסיום משבר החוב ביבשת הוא שמקבל על פישר בהחלטתו. אפשר והתייצבותה של אירופה תפיח תקווה בצמיחה שתיובא הנה באמצעות היצואנים הישראלים, תעודד את הצמיחה במשק
ואולי אף בהמשך תשחרר את האינפלציה ותחייב את הנגיד ברמת ריבית גבוהה מזו הקיימת כיום".
צח ברקי הכלכלן הראשי של קבוצת דן אנד ברדסטריט מתייחס לצפוי בהמשך: "בטווח הקצר, צפויה להימשך מגמת הפחתות הריבית, למרות ההתייקרות הצפויה במחירי הדירות כתוצאה מכך".
- 3.חודשים דמגוגיה שיקרית לפראייר=בועה בפיצוץ בפני האשמים! (ל"ת)פרו-נדלן=בלוף שיווק 28/01/2013 22:55הגב לתגובה זו
- 2.מיזרחי נ 28/01/2013 19:04הגב לתגובה זומיאכן צצה הקרן ליוצא שואה מה זה קרן בטח מהמיסים שלנו.מה זה קרן בטח בור ללא תחתית.תפרסמו כמה נלקח כול שנה מהבור הזה,מתי נחלק גם מהקרן לזקנים העניים מדוח העוני?
- 1.אנונימי 28/01/2013 18:44הגב לתגובה זופישר וחבר מרעיו אשמים לא פחות מהממשלה ברמות המחירים המטורפות של הדיור. במקום להגן על האזרחים בנק ישראל מגן על מקומות העבודה של חברייהם. בידקו היכן עובדים כל בוגרי בנק ישראל.
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.