הגשם הראשון כבר כאן - אבל האם הוא באמת מנקה את הפאנלים הסולאריים?
הלכלוך אולי נראה שולי, אבל כאשר הוא מצטבר על אלפי פאנלים ולאורך חודשים ושנים, הוא יכול להפוך לגורם שמשפיע ישירות על הכדאיות הכלכלית של המערכת
פאנל סולארי אבק, חול, פיח ולשלשת מצטברים על הפאנלים לאורך הקיץ ועלולים לפגוע בתפוקת המערכת. אז האם אפשר לסמוך על הגשם שיעשה את העבודה, למה כדאי לנקות דווקא כשהפאנלים קרירים, ואיך תחזוקה נכונה יכולה לעזור לשמור על ההשקעה לאורך שנים?
בשנים האחרונות הפכו הגגות של רפתות, לולים, מפעלים ומבני תעשייה ברחבי הארץ למקור אנרגיה לכל דבר. בישראל, עם שפע של ימי שמש, מערכת סולארית יכולה לייצר חשמל לאורך שנים - אבל כדי לעשות זאת בצורה יעילה, יש פרט אחד שקל מאוד להתעלם ממנו: מה שמצטבר על הפאנלים.
אבק, חול, אבקנים, פיח ולשלשת ציפורים יוצרים שכבה שמפחיתה את כמות אור השמש שמגיעה אל התאים הסולאריים. זה אולי נראה כמו לכלוך קוסמטי בלבד, אבל במערכת שכל המודל הכלכלי שלה מבוסס על ייצור חשמל, ירידה בתפוקה מתורגמת בסופו של דבר לכסף.
הפאנל מלוכלך? גם התפוקה עלולה להיפגע
לפי נתונים שמציגה חברת RST Cleantech, המתמחה בפתרונות ניקוי אוטומטיים למערכות סולאריות, הצטברות משמעותית של לכלוך עלולה לגרום לירידה ניכרת בתפוקת המערכת.
בישראל התנאים מאתגרים במיוחד. חודשים ארוכים ללא גשם, סופות אבק, ימי שרב, פעילות חקלאית, כבישים ומפעלים - כל אלה משפיעים על קצב הצטברות הלכלוך.
מערכת שנמצאת ליד רפת, דרך עפר או מחצבה, למשל, עשויה להתלכלך הרבה יותר מהר ממערכת שנמצאת באזור נקי יחסית.
כדי להבין את המשמעות הכלכלית, אפשר להסתכל על דוגמה פשוטה: מערכת מסחרית שמייצרת ביום מסוים כ־3,000 קוט"ש ומאבדת 10% מהתפוקה בגלל לכלוך, מאבדת באותו יום כ־300 קוט"ש של ייצור פוטנציאלי.
המספר המדויק משתנה כמובן ממערכת למערכת, אבל העיקרון פשוט: ככל שהמערכת מלוכלכת יותר, כך חלק מהשמש שפוגעת בגג לא הופך לחשמל.
הגשם הראשון הגיע. אפשר לוותר על ניקוי?
לא בהכרח.
- תמנת אנרגיה וכלמוביל אנרג'י זכו בפרויקט בחצור בכ-70 מיליון שק
- רשות החשמל: צבר סולאר תשיב כ-850 אלף שקל בעקבות ייצור עודף
אחרי קיץ ישראלי ארוך, שכבת האבק על הפאנלים יכולה להיות משמעותית. גשם ראשון, במיוחד אם הוא קצר או חלש, עשוי להרטיב את הלכלוך מבלי להסיר אותו לחלוטין.
לאחר שהמים מתייבשים, חלק מהמשקעים יכולים להישאר על הזכוכית. בנוסף, יש לכלוך עקשן יותר — למשל לשלשת ציפורים או הצטברות בשוליים של פאנלים בעלי שיפוע נמוך — שלא תמיד נעלם גם לאחר גשם.
לכן, במקום להניח שהגשם “סידר את העניין”, כדאי להסתכל על הדבר שבאמת חשוב: נתוני הייצור של המערכת.
אם ירד גשם אבל התפוקה לא חזרה לרמה הצפויה, ייתכן שהגיע הזמן לבצע ניקוי פאנלים סולאריים מקצועי ולא להסתמך רק על מזג האוויר.
למה דווקא הלילה הוא זמן טוב לניקוי?
פאנלים סולאריים יכולים להתחמם מאוד במהלך היום. לכן ניקוי בשעות שבהן המודולים קרירים - בבוקר המוקדם, בערב או בלילה - הוא בדרך כלל הבחירה הנכונה יותר.
מעבר לכך, ניקוי בשעות הלילה מאפשר לבצע את התחזוקה בזמן שבו המערכת אינה נמצאת בשעות הייצור המרכזיות.
גם שיטת הניקוי חשובה. שימוש במברשות אגרסיביות, לחץ מים גבוה או מים שמותירים משקעי אבנית עלול להיות לא מתאים לחלק מהמערכות. לכן חשוב לעבוד בהתאם להנחיות יצרן הפאנלים ולתנאים באתר.
לא כל מערכת צריכה אותו משטר ניקוי
אחת הטעויות הנפוצות היא לקבוע מראש מספר קבוע של ניקיונות בשנה.
בפועל, תדירות הניקוי צריכה להיות מותאמת לסביבה שבה נמצאת המערכת.
גג של לול באזור חקלאי, מערכת בסביבה מדברית ומערכת על מבנה תעשייתי במרכז הארץ מתמודדים עם תנאים שונים לחלוטין.
גם עונות השנה משפיעות. בקיץ יש חודשים ארוכים ללא גשם, ובאביב שכיחים אירועי אבק ושרב. לכן הדרך הנכונה יותר היא לשלב בין מעקב אחר מצב הפאנלים לבין נתוני הייצור בפועל.
וכדאי לזכור: לא כל ירידה בתפוקה נובעת מלכלוך
תחזוקת מערכות סולאריות לא מתחילה ונגמרת בשטיפה.
ירידה חריגה בתפוקה יכולה לנבוע גם מהצללה חדשה, מתקלה באינוורטר, מחיבור חשמלי בעייתי או מרכיב אחר במערכת.
לכן אחת הפעולות החשובות ביותר היא פשוט להכיר את ביצועי המערכת ולעקוב אחריהם לאורך זמן.
מערכת שעבדה באופן קבוע ברמת ייצור מסוימת ומתחילה להראות ירידה חריגה - מאותתת שכדאי לבדוק מה השתנה.
במקום להזמין מנקים לגג - מערכת שעושה את זה לבד
הצורך בניקוי תכוף יצר במהלך השנים פתרונות שונים: ניקוי ידני באמצעות צוותים, רובוטים ניידים ומערכות שטיפה קבועות.
אחת החברות שפועלות בתחום היא RST Cleantech הישראלית, שפיתחה את NightWash — מערכת קבועה שמותקנת לצד הפאנלים ומבצעת שטיפות באופן אוטומטי.
המערכת פועלת בשעות הלילה, כשהפאנלים קרירים, ועושה שימוש במתזים ללא מברשות שנעים על פני הפאנל.
במקום להזמין צוות ניקוי בכל פעם מחדש, ניתן לתזמן את פעולת השטיפה בהתאם לצורכי האתר ולתנאי הסביבה.
המערכת כוללת גם טיפול במים במטרה לצמצם מינרלים ומלחים שעלולים להשאיר משקעים על הזכוכית, ואת מועדי ההפעלה ניתן לנהל מרחוק.
לדברי החברה, NightWash מותקנת כיום על יותר מ־2.5 מיליון פאנלים ברחבי העולם ומיועדת בעיקר למערכות מסחריות בהספק של 50 קילוואט ומעלה - רפתות ולולים, מפעלים, מבנים מסחריים, קיבוצים ושדות סולאריים.
ומה אומרים הנתונים מהשטח?
באתר RST מוצגים מספר מקרים שבהם הושוו ביצועי מערכות לפני ואחרי השימוש במערכת השטיפה.
בקיבוץ שדה אליהו, למשל, מדווחת החברה על שיפור של 7.7% בתפוקה בבדיקת השוואה שנערכה בשני גגות ברפת. במפעלי תוסף דווח על שיפור של כ־6% לאחר שנת שימוש, ובעין עירון מדווחים על עלייה של כ־13%.
המספרים האלה אינם בהכרח מייצגים כל מערכת סולארית. התוצאה תלויה במיקום, בכמות האבק, בזווית הפאנלים, בתדירות הניקוי ובתנאים המקומיים.
אבל הם מדגישים נקודה חשובה: במערכת סולארית מסחרית, גם שיפור של כמה אחוזים בתפוקה יכול להיות משמעותי לאורך שנים.
ומה לגבי ניקוי עצמי עם צינור?
במערכת ביתית קטנה זו אולי נראית פעולה פשוטה, אבל בגגות מסחריים התמונה שונה.
עבודה בגובה היא סיכון בפני עצמו, ומעבר לכך יש משמעות לסוג המים, ללחץ, לשיטת הניקוי ולהוראות היצרן.
דריכה לא נכונה על הגג או על הפאנלים עלולה גם היא לגרום נזק.
לכן במערכות מסחריות מומלץ להתייחס לניקוי כחלק מתחזוקת המערכת - ולא כאל שטיפה מזדמנת של הגג.
השורה התחתונה: השמש בחינם. כל קוט"ש שלא הופק - כבר פחות
מערכת סולארית היא השקעה לטווח ארוך. היא אמורה לעבוד במשך עשרות שנים, ובכל יום של שמש לייצר כמה שיותר חשמל מהשטח שכבר הותקן.
הלכלוך אולי נראה שולי, אבל כאשר הוא מצטבר על אלפי פאנלים ולאורך חודשים ושנים, הוא יכול להפוך לגורם שמשפיע ישירות על הכדאיות הכלכלית של המערכת.
ולכן השאלה היא לא רק האם הפאנלים נראים נקיים, אלא האם הם מייצרים את כמות החשמל שהם יכולים לייצר.
מי שמפעיל מערכת סולארית מסחרית יכול לבדוק באתר RST את התאמת מערכת NightWash לאתר ואת פוטנציאל השיפור בהתאם למאפייני המערכת.
כי אם כבר השקעתם בגג שמייצר חשמל - כדאי לתת לשמש להגיע אליו.
