הוסיף קומות ובריכה לבניין שיש לו זכויות בו - ודרש מהשכנים לשלם
היתר בניה יזם בנייה שבבעלותו כמחצית מבניין בתל אביב קיבל היתר להוסיף לו שתי קומות ובריכת שחייה. אף שלתוכנית הוגשו התנגדויות רבות, הוא סיים את הבנייה ובסופה הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד דיירים שבבעלותם כרבע מהבניין, בדרישה לשלם לו 2 מיליון שקל כהשתתפות בהוצאות. השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט דחתה את התביעה, האשימה את היזם בחוסר תום לב וחייבה אותו לשלם לנתבעים הוצאות ניכרות.
התובע, יזם נדל"ן והבעלים של חברת הבנייה פנדה, הוא הבעלים של כ-45% מזכויות הבניין שברחוב בלפור בתל אביב. שלושת הנתבעים הם הבעלים של כ-28% הזכויות בבניין. ביוני 2010 הורה בית המשפט על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של רישום הבניין כבית משותף. במסגרת זו ניתנה לתובע דירת הגג וזכויות בנייה נוספות.
בשלב מסוים היזם הגיש בקשה להיתר בנייה, לצורך מימוש זכויות הבנייה שהוענקו לו. נגד הבקשה הוגשו לא פחות משבע התנגדויות, ואולם בסופו של דבר הותר ליזם לבנות שתי קומות הכוללות ארבע דירות, וכן בריכת שחייה על הגג.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט ביוני 2019, טען היזם כי הנתבעים למעשה הסכימו בפועל לבנייה וכי הם נהנים מהשקעתו, שכן בזכותה ערך נכסיהם – ודמי השכירות שהם מקבלים עבורם – עלו באופן משמעותי. לדבריו, כתוצאה מדיני עשיית עושר ולא במשפט, הנתבעים צריכים להשתתף בעלויות הבנייה שביצע ולשלם לו 2 מיליון שקל.
- השתלטו על 110 מ"ר מהשטח המשותף - וכעת יישאו במחיר
- היתר רביעי בתוך חודש: הכשרה התחדשות תקים 27 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טענו הנתבעים כי אין חוק שמחייב אותם, כבעלי זכויות בבניין, להשתתף בעלויות חיזוק או עבודות שנעשו מכוח היתר בנייה שקיבל אחד הדיירים. בנוסף לכך, נטען כי הנהנה הבלעדי מהשיפוץ הוא היזם עצמו, כך שאין הצדקה לחייב אותם להשתתף בהוצאות שלו.
השופטת פינצ'וק אלט דחתה באופן מוחלט את טענת היזם, שלפיה הנתבעים הסכימו לשיפוץ. לדבריה, מלבד עדותו של היזם אין ראיה כלשהי שלפיה הנתבעים הסכימו להשתתף בעלויות השיפוץ. היא קבעה כי היזם מעולם לא שיתף את הנתבעים בתוכנית שלו לפני שהחל בביצוע של העבודות, הוא לא שיתף אותם בעלויות ולא אפשר להם לנסות להקטין את העלויות, וביצע את העבודות באמצעות חברה שנמצאת בבעלותו.
עוד הבהירה השופטת כי אילו סבר היזם כי הנתבעים יסכימו להשתתף בעלויות השיפוץ, היה עליו להודיע להם עליו מראש, לבקש את ההסכמה שלם ולהתייעץ עמם ביחס לעלויות הנדרשות. הדברים קיבלו חיזוק מכך שאמם המנוחה של שניים מהנתבעים – שממנה הם ירשו את הזכויות שלהם בבניין – היתה אחת מהמתנגדות בזמן אמת לביצוע תוספת הבנייה הנ"ל.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
"התנהלותו של התובע כמתואר לעיל, ותוך התעלמות מהנתבעים ביחד עם דרישתו כעת 'להגיש לנתבעים את החשבון', מהווה התנהלות שבחוסר תום לב וממילא שומטת את היסוד לתביעתו מכוח דיני עשיית עושר. בפועל התובע כפה את העבודות כפי שבוצעו ובעלויות שבוצעו למרות שהנתבעים התנגדו לכך ומבלי שניתנה להם הזדמנות כלשהי להשפיע על העלויות, וכאשר את העבודה ביצעה כאמור (באמצעות קבלני משנה) חברה בבעלות התובע", כתבה השופטת פינצ'וק אלט.
בעקבות כל זה הורתה השופטת על דחיית התביעה של היזם ועל חיוב שלו לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 80 אלף שקל.
- 1.א.ש 17/05/2024 13:52הגב לתגובה זופסיקה מצוינת .
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
