מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל לפני 86 ימים חלה עלייה של למעלה מ-3,400 אסירים בבתי הכלא. כ-88% מהאסירים הביטחוניים וכ-18% מהאסירים הפליליים, מוחזקים בצפיפות של 3 מ"ר לאסיר, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ, בשל עובדה זאת התכנסה היום הוועדה לביטחון לאומי בכדי להאריך את אירוע החירום הכליאתי שמאפשר לשב"ס להחזיק במאסר את האסירים בצפיפות הנוכחית, למרות שהיא לא עומדת בפסיקה של העליון.

בשב"ס הזהירו היום בדיון בוועדת לביטחון לאומי בכנסת כי "בתוך שבוע או שבועיים, נגיע לקליטה מקסימלית של אסירים בבתי הסוהר".  מצבת הכלואים נכון לסוף השבוע האחרון עומדת על 19,756 כלואים, ובשב"ס טוענים כי ביכולתם להכיל רק עד כ-20 אלף אסירים.

לאחר שהממשלה החליטה להאריך את תוקפה של ההכרזה על אירוע חירום כליאתי, הוועדה לביטחון לאומי בראשות מ"מ הוועדה ח"כ צבי סוכות, הצביעה היום פה אחד בעד המשך הארכת ההכרזה על מצב חירום כליאתי לפי סעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר. ההארכה תהיה בתוקף עד ה-18.01.24.

בית כלא צילום Getty images Israel 

פחות מ-3 מ"ר לאסיר

לפי נתוני השב"ס, מצבת הכלואים נכון לסוף השבוע האחרון עומדת על 19,756 כלואים, עלייה של למעלה מ-3,400 במצבת הכלואים מפרוץ המלחמה, מצבת הכלואים טרם המלחמה עמדה על 16,353. לפי הנתונים, כ-88% מכלל האסירים הביטחוניים וכ-18% מהאסירים הפליליים, החוזקו בצפיפות של 3 מ"ר לאסיר, זאת בניגוד לפסיקת בג"צ.

• היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
• חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ח"כ צבי סוכות, מ"מ יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ציין בדיון כי "הגיע הזמן להפסיק את הקייטנה באגפים הביטחוניים, הרוצחים מחמאס ושאר ארגוני הטרור צריכים להיות במינימום התנאים שהחוק מאפשר. אני מצפה משירות בתי הסוהר להחמיר ולצופף עוד יותר דווקא את אסירי חמאס. בזמן בו הצפיפות גדלה בבתי הכלא הם הראשונים שצריכים לשלם את המחיר".

סגן גונדר, אליאסף זכאי, ראש ענף תכנון כליאה בשב"ס אמר כי  "בתוך שבוע או שבועיים, נגיע לקליטה מקסימלית של אסירים בבתי הסוהר. כ-88% מהאסירים הביטחוניים נמצאים במרחב מחייה של פחות מ-3 מ"ר לאסיר. בנציבות שב"ס עשו חישוב להיערכות לקראת מדיניות של ציפוף האסירים. אנחנו נותנים לכל מפקד בית סוהר לנהל את המדיניות שלו לציפוף אסירים. נאלצנו לצופף יותר אסירים ממה שחשבנו".

בדיון קודם החודש שנערך בנושא ציין סג"ד אליאסף זכאי, ראש ענף תחום הכליאה בשב"ס כי "לגבי אסירים ביטחוניים, בממוצע בכל תא יש 10 אסירים. בבית הכלא קציעות יש תא מאסר של 45 מטרים ששוהים בו 30 אסירים ביטחוניים. כיום, מעל ל-3,000 אסירים ישנים ללא מיטה על מזרון בלבד".

• מהפכה בפרסומת, נזיפה מהשופט: ליברה תשלם 100 אלף ש'
• עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

עו"ד אביב ישראלי, מלשכת היועץ המשפטי במשרד לביטחון לאומי אמר בדיון כי "נוכח העלייה בכמות הכלואים מאז פרצה המלחמה, יש צורך להאריך את מצב החירום הכליאתי שמאפשר לכלוא אסירים בתנאים מחמירים יותר.

ישראלי ציין כי "הוראת השעה מוארכת ב- 18 ימים והיא תתחדש בהמשך ככל שיהיה צורך בכך. הרף לקליטת אסירים של שב"ס עומד על 20 אלף אסירים כלואים בבתי הכלא. יש משמעויות ביטחוניות לריבוי אסירים בתוך מתחמי הכליאה. המל"ל צפוי להתכנס לדון בסוגייה זאת כבר מחר. סוגיית צפיפות האסירים רלוונטית לדרגים הכי בכירים של המדינה".

מה עושים?

במשרד לביטחון לאומי דיווחו כי צוות ההיגוי והיישום הלאומי בראשות מנכ"ל המשרד התכנס בשבוע שעבר לצורך ביצוע הערכת מצב כליאתית ונדרש גם למצוקת מקומות הכליאה המשמעותית והחרפתה במהלך תקופת מלחמת חרבות ברזל נוכח המעצרים הרבים שבוצעו במסגרתה. בהערכת המצב השתתפו נציגים מהמשרד לביטחון לאומי יחד עם כלל הגורמי הביטחוניים ומשרדי הממשלה שרלוונטיים לנושא.

במסגרת הערכת המצב במשרד לביטחון לאומי, הוסכם כי נדרש לקדם מענים באופן מידי. במסגרת זו, עלו הצעות למענים ופעולות אפשריות, הן בטווח הזמן המידי והן בטווח הזמן הבינוני-ארוך לצורך הרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר וכן לצורך מתן מענה לקליטת עצורים מגורמי הביטחון השונים. בימים אלה נבחנת אפשרות קידומם של מענים ופעולות הנ"ל, לרבות ההסדרה הנדרשת.

תנאי כליאה לא ראויים

במהלך הדיון בוועדה ציינה שרה (שם בדוי), בן זוגה אסיר בבית הכלא: "מאז פרצה המלחמה, שב"ס מונע מאיתנו תנאי התייחדות בטענה שאלה הם הוראת פיקוד העורף. כאשר ביררתי את הנושא עם פיקוד העורף הם אמרו לי בצורה מפורשת שאין הנחיה כזאת. מניעת התייחדות קורעת לחלוטין את התא המשפחתי הקטן שעוד נשאר לאסירים. בעלי נמצא בתנאי כליאה שלא ראויים למחייה של בני אדם".

ר"כ אוהד בזוי, רת"ח אג"מ, חסיונות ומשפט פלילי בשב"ס: "הבעיה עם הביקורים ועם תנאי התייחדות לאסירים זה היעדר מרחבים מוגנים בסביבת בית הכלא. אנחנו לא רוצים להגיע לסיטואציה של אזרחים שמבקרים בבית הכלא ומסכנים את שלומם בהגעה למקום ללא מרחבים ממוגנים".

פסיקת בג"צ

סעיף 11ב לפקודת בתי הסוהר קובע כי לכל אסיר יהיו "מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי". במסגרת הוראת השעה שהסדירה את ההוראות החלות בעת מצב חירום כליאתי נקבע כי מנהל בית הסוהר יהיה רשאי להלין אסיר שלא על מיטה "רק בנסיבות שבהן לא ניתן לספק לו מיטה לתקופה קצרה ככל האפשר", וכי לאסיר שלא סופקה לו מיטה יסופק מזרן כפול. מרחב המחיה המינימלי, שממנו ניתן לחרוג בעת מצב החירום הכליאתי, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון (יוני 2017). בית המשפט קבע כי מרחב המחיה המינימלי לאסירים ולעצירים המוחזקים בבתי הסוהר צריך לעמוד על 4.5 מ"ר לפחות לאסיר בתא הכולל שירותים ומקלחת, ו-4 מ"ר לפחות בתא שאינו כולל שירותים ומקלחת.

האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ורופאים לזכויות אדם – הגישו בשנת 2014 עתירה לבג"ץ בעניין הצפיפות בבתי הסוהר והמעצר בישראל. בעתירה ציינו כי שטח המחיה המוקצה למרבית האסירים והעצורים בישראל נמוך מ-3 מ"ר לאסיר (כולל שטח המיטה, השירותים והמקלחת). כתוצאה מכך, האסיר נאלץ פעמים רבות לקיים את כל שגרת יומו במיטתו, ובכלל זה לאכול בה, ללא יכולת כמעט להתהלך בתא וללא אפשרות למספר אסירים לעמוד בו זמנית בחלל המצומצם שנותר בתא. הצפיפות יוצרת דוחק ומחנק בתאים, פוגעת בבריאותם של האסירים וגורמת לחיכוך מוגבר בין האסירים. תנאים אלו פוגעים גם בסיכויי האסיר להשתקם ולהיקלט בחברה עם שחרורו.

4.5 מ"ר

בשנת 2017 קבע בית המשפט כי תוך 9 חודשים על המדינה להבטיח לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 3 מ"ר (לא כולל השירותים והמקלחת), ותוך 18 חודשים המדינה צריכה להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת, או 4 מ"ר לא כולל השירותים והמקלחת.

בשנת 2018 הגישה המדינה בקשה לבית המשפט לדחות את היישום ב-10 שנים, עד לשנת 2027. המדינה טענה שהיענות ללוח הזמנים שקבע בית המשפט תחייב "שחרור המוני" של אסירים שיסכן את שלום הציבור. בנובמבר 2018 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר המרחיב את השימוש במנגנון השחרור המנהלי (הגדלת תקופות השחרור).

בשנת 2019 הודיעה המדינה כי הפעימה הראשונה של פסק הדין בוצעה במלואה, וכי כל האסירים והעצורים מוחזקים בשטח מינימלי של 3 מ"ר. בשנת 2021 החליט בית המשפט כי יישום הפעימה השנייה של פסק הדין (4.5 מ"ר לכל אסיר) יוארך עד לסוף שנת 2022.

לאחר מכן הגישה המדינה לבג"צ בקשה לדחיית מועד יישום פסק הדין בחמש שנים נוספות, עד לסוף שנת 2027. המדינה טענה שיש מצב חדש שלא צפו אותו של עלייה דרמטית במספר הכלואים כתוצאה מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית, הטרור והצמצום בהיקף השחרורים המנהליים. בג"צ קיבל את עמדת המדינה והאריך את זמן הביצוע עד לסוף שנת 2027.