מאסר הוא אחד מהעונשים המרכזיים בשיטת המשפט הפלילי, ומשמעו שלילת חירותו של אדם למשך תקופה שנקבעת בגזר הדין. העונש נועד לשרת מספר תכליות, ובהן ענישה, הרתעה, הגנה על הציבור ולעיתים שיקום של מי שהורשע בעבירה.
בישראל נקבע עונש המאסר על ידי בתי המשפט
בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבותיה, במסגרת מדיניות הענישה הקבועה בחוק. לצד מאסר בפועל קיימים גם הסדרים כמו מאסר על תנאי, עבודות שירות וחלופות מאסר, המיועדים למקרים המתאימים לכך.
סוגיית המאסר מעוררת דיון ציבורי מתמשך בשאלות של יעילות הענישה, תנאי
הכליאה, שיקום אסירים ומניעת חזרה לפשיעה. איזון בין הצורך בהרתעה ובהגנה על הציבור לבין השאיפה לשיקום עומד במרכז המחשבה על מדיניות הענישה בחברה מודרנית.
מדיניות הענישה משפיעה גם על מערכת בתי הסוהר ועל משאבים ציבוריים, ולכן היא נבחנת לא רק מזווית
משפטית אלא גם חברתית וכלכלית. שאלת האיזון בין ענישה, הרתעה ושיקום ממשיכה לעמוד במרכז הדיון, ומעצבת את הגישה של החברה כלפי מי שהורשעו בעבירות.
סוף סוף נראה שבתי המשפט התפכחו והחלו לשלוח גם למאסר עברייני מס לאחר מקרים רבים בהם זה לא קרה; בנוסף המורשע יידרש להשיב את כלל המס שנגרע – 2.25 מיליון שקל
יצחק אברהם, מנהל רשת בתי ספר לנהיגה ותושב קיסריה הורשע בשורת עבירות מס, במסגרתן לא דיווח על הכנסות בגובה 15 מיליון שקל, הוא נמלט מהארץ וההליכים חודשו לאחר שהוסגר במרץ האחרון
הבורסה הושבתה ב-2018 עקב צו בארה"ב. המייסד סאטיש קומבהאני עלול לרצות עד 70 שנות מאסר. בכתב אישום נוסף שהוגש נגדו מטעם ה-SEC הודעה בטענות, לפי אחת מהן גם הריץ את המטבע הדיגיטלי שהנפיקה הבורסה שלו כדי לייצר לו ביקושים מזויפים