כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

22 חודשי מאסר למעלים מס בשווי כ-2.7 מיליון שקל

דור עצמון | (4)
נושאים בכתבה העלמת מס מאסר

בית משפט השלום בפתח תקווה גזר על אמיר אפריג, בעל חברה לעבודות בניה, שנה ו-10 חודשי מאסר בפועל. אפריג הורשע בעבירות של ניכוי תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות וניכוי ללא תיעוד, בסכום מס כולל של 2,704,481 שקל וכן עבירה של הכנת פנקסי חשבונות כוזבים.

הנאשם הורשע בקיזוז מסמכים הנחזים לחשבוניות מס, וזאת מבלי שבוצעו העסקאות המתוארות במסמכים אלו. בעזרת קיזוז החשבוניות הפיקטיביות, הנאשם התחמק מתשלום מס בשווי של 969,493 שקל. בנוסף, ניכה הנאשם במספר דוחות תקופתיים מס תשומות בסך 1,734,988 שקל, וזאת מבלי שיש לגביהם מסמכים.

בשלב הטיעונים לעונש טענה נציגת המדינה שיש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, הן בעקבות העובדה שנאשם לא השיב לקופת המדינה את הכסף שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיו, והן בעקבות הפגיעה בערכים חברתיים. לדבריה: "הערכים החברתיים שנפגעו במעשיו של הנאשם – הקופה הציבורית; הבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה המושתת על דיווחים מסודרים למנהל מע"מ; הבטחת האמון בין הציבור לשלטון ושוויון בנטל תשלום המס… לעבריינות מס תוצאות הרסניות על המשק והכלכלה, וחומרתן אף נובעת בשל הקושי הרב בחשיפתן".

כב' השופט ארז מלמד ציין בגזר הדין כי "במעשיו פגע הנאשם בערכים של שוויון בנשיאת נטל המס, בפעילות רשויות המס וכן בקופה הציבורית ובכך במשק ובכלכלת המדינה. בשל חומרתן של עבירות המס והקושי שבחשיפתן, נקבע כי העונש ההולם אותן הוא מאסר בפועל של ממש... מעשיו של הנאשם בוצעו בשיטתיות ותוך תחכום, על פני תקופה ממושכת".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    123 אלף שקל לחודש, 2.7 מיליון לחלק ל 22 חודשים בכלא (ל"ת)
    דני חשבני 17/04/2024 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גבי גבאי 17/04/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
    יש לקבוע עונש מאסר מינימלי של שנתיים לכל מיליון שקל,וקנס בגובה סכום כפול של ההעלמה
  • 2.
    רוני 17/04/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
    כל קבלן שיפוצניק לא משלם מס בחיים לא קיבלתי קבלה.
  • 1.
    יותם 17/04/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
    תקשה על מימון הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.