כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

בעל עסק קיזז חשבוניות פיקטיביות ב-3.2 מיליון שקל - ונשלח לשנתיים בכלא

ברשות המסים מרוציםלאחר שהשופט קבע כי מדובר ב"עונש מאסר ממושך ומרתיע". עורך הדין של החשוד ביקש עונש מאסר קצר של 3 עד 8 חודשים
נתנאל אריאל | (6)

חשבוניות פיקטיביות היא מכת מדינה. בכל כמה ימים רשות המסים מדווחת על תפיסה של עוד אדם שקיזז חשבוניות בהיקפים גדולים. מדובר על הרבה מאוד מס שלא מגיע למדינה - ולכן היא יכולה לספק פחות שירותים חברתיים. כמובן, מי שמעלים את הכסף ולא משלם כלום לא רוצה לשלם 'פחות'. הוא רוצה לא להמשיך לשלם כלום. אבל הבעיה היא שכל אחד שמעלים מסים פוגע בכל הציבור.

אז רשות המסים מנסה להילחם בכך, גם משרד האוצר מנסה לגייס עוד כלים לכך במסגרת חוק ההסדרים. במשך שנים רבות ישראל נכשלת בכך אבל התקווה היא שמתישהו המדינה תצליח יותר. זה בסוף לטובת כולם (לפחות לטובת כל אלה שמשלמים את המסים).

היקף ההון השחור בישראל עצום: ב-OECD מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר, כלומר כ-300 מיליארד שקל. גם אם נהיה שמרניים יותר ונדבר על 200 מיליארד שקל זה סכום עצום (להרחבה). 

 

ובינתיים, בית משפט השלום בחיפה גזר על אולג סיקצ'יוב, בעל עסק לעבודות גבס, שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 50 אלף שקל לאחר שהורשע בהעלמת הכנסה של 3.2 מיליון שקל, באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות.

הנה מה שקרה: 

בין השנים 2014 -2017 הוא הפעיל את העסק – שאותו רשם על שם אחרים, בחורים צעירים בשנות ה-20 שלהם – שעד אז לא היה להם תיק במס הכנסה ומע"מ. הוא עצמו דאג להישאר "מאחורי הקלעים" תוך שהוא מפעיל את העסק תחת זהותם של אותם צעירים. 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במהלך אותה תקופה, הוא התקשר עם אדם שעיסוקו היה הפצה של חשבוניות פיקטיביות שהודפסו עבורו לפי הזמנה. החשבוניות הפיקטיביות נשאו שמות של עסקים קיימים, שבעליהם לא ידעו על השימוש שנעשה בשמם, וכן של עסקים פיקטיביים. תמורת החשבוניות הפיקטיביות שילם הנאשם למפיץ עמלה בגובה מחצית מסכום המע"מ שנרשם באותן חשבוניות.

על פי פסק הדין, רכש מהמפיץ חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל היה 3.25 מיליון שקל והשתמש בהן על מנת לדווח על הוצאות פיקטיביות שכביכול היו לעסק שלו, ובכך להקטין את סכום ההכנסה החייבת שלו, כל זאת במטרה להעלים את הכנסתיו ולהתחמק מתשלום מס.

קיראו עוד ב"משפט"

בשלב הטיעונים לעונש, ביקשו נציגי המדינה להטיל על סיקצ'יוב עונש מאשר של בין 22 ל-34 חודשי מאסר בפועל. סניגורו של סיקצ'יוב, מנגד, טען לעונש של בין 3 ל-8 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וציין בנימוקיו את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת העובדה שהודה בעבירות שיוחסו לו.

השופט שלמה בנג'ו גזר על הנאשם עונש של שנתיים מאסר בפועל, כשהוא מתייחס לסכום העבירות הגבוה, משך הזמן הממושך שבו בוצעו העבירות, ומידת התכנון המוקדם בביצוע העבירות. "בנסיבות אלה", כתב השופט, "מתחייב עונש מאסר ממושך ומרתיע, שיהלום את חומרת מעשיו של הנאשם ודרגת האשם הגבוהה שהפגין, בביצוע העבירות, תוך שיש לתת משקל מסוים, ולהפגין התחשבות גם בנסיבותיו האישיות". רשות המסים יוצגה בתיק על ידי עו"ד ראם כהן ממדור התביעות בפקיד שומה חקירות חיפה והצפון.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הם גיבורים על יהודים, נראה את הפחדנים פורסים על הערבים, (ל"ת)
    מיקי 13/03/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בארהב היה נכנס ל10 שנה בפנים !!!!!!!!! (ל"ת)
    לא לרחם על הפושעים 13/03/2023 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רונן 13/03/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    10 שנים ומעלה לרצח 20 שנה ומעלה החזקת נשק לא חוקי 5 שנים ומעלה פרוטקשן 15 שנה ומעלה אסור לתת לשופטים את היכולת לתת עונשים בדיחה כאלו למי שמגיע
  • 3.
    לילי 13/03/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    רשות המסים צריכה לחייב את כל הציבור להפיק חשבוניות מאתר רשות המסים . דרך האינטרנט / אפליקציה וכו' . יש גורמים שמונעים את המהלך .כי הציבור שלהם עובד על שחור .והבגדים שלהם שחורים
  • 2.
    YL 13/03/2023 11:36
    הגב לתגובה זו
    מכך כל אזרח חייב להבין נכון להיום שווה להונות ו בגדול את כל הקשור לשלומי מיסים. לצערי דבר לא השתנה ב 30 שנה אחרונות אני עדיין זוכר ש בעל מפעל הזהב דומקס לפני כ 30 שנה הונה ב 160 מליון שח הוא ברח עם המשפחה ו...חזר השנה ל חיים מאושרים ללא ישיבה בכלא
  • 1.
    אלמוג 13/03/2023 10:43
    הגב לתגובה זו
    כספי מיסים בכלא
צוואה הסכם ירושה חתימה
צילום: Istock

ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?

פסק דין תקדימי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריע בסוגיה בינלאומית נדירה: מהו הדין שיחול על צוואת אדם בעל אזרחות כפולה, ישראלית וצרפתית, שבחר להוריש את רכושו כולו לאשתו, בניגוד לכללים המחייבים בצרפת להותיר לילדים חלק קבוע בירושה. השופטת הילה מלר-שלו קבעה כי יש לקיים את הצוואה לפי הדין הישראלי, וכי היא מבטאת את רצונו החופשי של המנוח

עוזי גרסטמן |

זה היה סכסוך משפחתי מורכב שחצה גבולות ויבשות, ועסק בשאלה שאינה רק משפטית אלא גם ערכית: עד כמה יכול אדם לבחור בעצמו למי יותיר את עזבונו, כשהחוק במדינתו האחרת מחייב חלוקה שונה מזו שהוא ביקש בצוואתו. המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ונדון בפני השופטת הילה מלר-שלו, שהציבה קו מנחה חשוב בתחום דיני הירושה הבינלאומיים. המנוח, אזרח ישראלי וצרפתי שנפטר בצרפת ב-2016, הותיר אחריו צוואה שערך בישראל שש שנים קודם לכן, ב-2010, בפני נוטריון. בצוואה הזו הוא ביקש להוריש את כל רכושו שבישראל לאשתו מנישואיו השניים, מבלי להותיר דבר לבנו מנישואיו הראשונים. בצרפת, לעומת זאת, הוצא לאחר מותו צו ירושה שנקבע לפי הדין הצרפתי, ולפיו חולק העזבון ביחס של 55% לאלמנה ו-45% לבן. זאת בהתאם להוראות הדין בצרפת, המחייבות להשאיר לילדים חלק קבוע בעיזבון - עיקרון המכונה הוראות השריון.

בישראל הגישה האלמנה, באמצעות עו"ד דוד אמסלם, בקשה לקיום צוואת המנוח. הבן, שיוצג בידי עו"ד אסף כהן, התנגד לכך בטענה כי יש להחיל את הדין הצרפתי, וכי צוואת האב מנוגדת לעקרונות המשפט בצרפת. לטענתו, לפי החוק הצרפתי, האב לא היה רשאי להדיר אותו מהעזבון. ואולם האלמנה טענה אחרת: לדבריה, מכיוון שהמנוח היה אזרח ישראלי וערך את צוואתו בישראל, הרי שהוא בחר - במפורש או לפחות במשתמע - שהדין הישראלי יחול על עזבונו. הדין הישראלי, בניגוד לצרפתי, מאפשר חופש כמעט מוחלט בציווי הרכוש לאחר המוות.

השופטת מלר-שלו פתחה את הכרעתה בקביעה שהשאלה העיקרית היא איזה דין חל על צוואת המנוח: "האם הדין הישראלי, כטענת המבקשת, או שמא הדין הצרפתי, כטענת המשיב?". כדי להשיב על כך, נדרש בית המשפט להכריע על פי תקנות האיחוד האירופי בנוגע לדיני ירושה בינלאומיים - תקנה 650/2012UE, הידועה כ"תקנת הירושה האירופית". תקנה זו, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2015, קובעת כי ברירת המחדל היא החלת הדין של מקום מושבו האחרון של המנוח, אך מאפשרת חריג חשוב: אדם רשאי לבחור שהדין שיחול על עזבונו יהיה דין מדינת אזרחותו.

הבן טען שלא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית

הבן טען כי מכיוון שהאב היה תושב צרפת בעת פטירתו, הרי שיש להחיל את הדין הצרפתי, וכי לא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית. לדבריו, “המנוח היה מנוע מלנשל את בנו מעזבונו בישראל כפי שעשה בצוואתו. עוד הוסיף כי לא הוכח שהאב התכוון לבחור בדין הישראלי, שכן הצוואה נערכה עוד לפני כניסת התקנה האירופית לתוקף". האלמנה השיבה כי התקנה חלה גם על צוואות שנערכו לפני 2015, וכי כוונת המחוקק האירופי היתה לאפשר למצווה לבחור בדין אחר גם אם עשה זאת בעקיפין. לדבריה, “המנוח ביקש להחיל את הדין הישראלי כדי להבטיח שגם נכסי הניידי והדלא ניידי יעברו לבעלות המבקשת”.

לצורך הגעה להכרעה בסוגיה, מינה בית המשפט מומחית לדין הצרפתי, עו"ד לורנס בנטולילה, שהגישה חוות דעת מקיפה. בנטולילה, המשמשת גם נוטריון בצרפת, הבהירה כי לפי הדין האירופי החדש, ניתן לזהות בחירה משתמעת של דין גם מתוך לשון הצוואה. “בחירת הדין נובעת גם מלשון הצוואה”, היא הסבירה בעדותה, והוסיפה כי לשון הצוואה של המנוח מצביעה על כך שהתכוון להחיל את הדין הישראלי על נכסיו בישראלהבן ניסה לערער על אמינותה של המומחית וטען שחוות דעתה מבוססת על דעה אישית בלבד. ואולם השופטת דחתה טענה זו, וציינה כי עדותה היתה "מקצועית ומהימנה", והדגישה כי בית המשפט נוטה לאמץ את ממצאיו של מומחה מטעמו כל עוד לא הוכח אחרת.

שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

החייב יישאר בביתו עד סוף חייו, והנכס ימומש לאחר מותו

פסק דין יוצא דופן מבית משפט השלום בחיפה קבע כי זכותו של גבר בן 71, הסובל מנכות מלאה, להמשיך להתגורר בדירתו, גוברת על הזכות של נושיו לקבל את כספם באופן מיידי. השופט אפרים צ’יזיק קבע כי הדירה תמומש רק לאחר מותו של החייב, וכי רווחי המכירה יועברו תחילה לרשות המסים וליתר הנושים, ורק אחר כך ליורשיו של האיש

עוזי גרסטמן |

הדירה הקטנה שבבעלותו של גבר בן 71, הסובל מנכות בשיעור של 100% ואובדן כושר השתכרות מוחלט, נהפכה למוקד מאבק עיקש בין נושים המבקשים לגבות את כספם לבין מי שמנסה להבטיח לעצמו קורת גג ליום-יום. פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בחיפה על ידי השופט אפרים צ’יזיק מציב קו מוסרי ומשפטי ברור: ההגנה על כבודו של אדם קשיש וחסר יכולת גוברת על זכותם של נושים למצות את רכושו במלואו. הפתרון שנמצא - השארת החייב בדירתו עד יום מותו, ורק לאחר מכן מימוש הנכס לשם כיסוי חובותיו - מבטא את רוח החוק וערכיו האנושיים.

החייב, יליד 1954, פנה לבית המשפט כבר ב-2020 בבקשה לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בבקשתו הוא ציין כי הוא חב לשבעה נושים סכום כולל של יותר מ-1.4 מיליון שקל. בהמשך אושרו נגדו תביעות חוב בסכום כולל של כ-4.7 מיליון שקל, כשחלק הארי של החוב נרשם לטובת רשות המסים - יותר מ-5.5 מיליון שקל לפי נתוני פקיד השומה בחיפה. החייב טען כי מאז שנות התשעים הוא לא מנהל שום עסק עצמאי, וכי מצבו הבריאותי מונע ממנו כל אפשרות להשתכר.

לפי הדו"חות שהגיש הנאמן, עיקר הכנסתו של החייב נובעת מקצבת נכות חודשית בסכום של 6,794 שקל, והכנסתו הכוללת יחד עם בת זוגו הגיעה לסכום של 9,694 שקל בחודש בלבד. לעומת זאת, משק הבית הגיעו לסכום גבוה מעט יותר - כ-10,200 שקל לחודש. המשמעות היא שמשפחתו של החייב מתקיימת בקושי רב, ללא כל נכסים נוספים מלבד דירת מגורים צנועה בת 65 מ"ר שהוא רכש מעמידר ב-2016 תמורת 230 אלף שקל בלבד. מדובר בדירה ישנה בשכונה ותיקה, ששווייה העדכני לפי הערכת הנאמן הוא כ-1.24 מיליון שקל בלבד.

רשות המסים הסכימה להסיר את השעבוד על הדירה

עם פתיחת ההליכים ב-2021, הורה הממונה על חדלות פירעון כי לא ייקבעו תשלומים חודשיים לקופת הנשייה, נוכח גילו המתקדם ומצבו הרפואי הקשה של החייב. רשות המסים, שהיתה הנושה המרכזית בתיק, טענה כי מדובר בחובות חלוטים בגין שומות ישנות שאינן ניתנות לערעור. עם זאת, לפנים משורת הדין, הסכימה הרשות להסיר את השעבוד שרבץ על הדירה ולקבל את חלקה רק מתוך כספי המימוש, בכפוף לתשלום חוב מובטח בסכום כולל של 580 אלף שקל.

במשך תקופה ארוכה ניהלו הצדדים - החייב, הנאמן ורשות המסים - מגעים במטרה להגיע להסדר כולל. החייב ביקש להותיר בידיו את הדירה ולשלם סכום מופחת בתשלומים, אך הנושים סירבו להצעה. השופט צ’יזיק עמד על כך שבית המשפט חייב למצוא איזון בין שלוש תכליותיו המרכזיות של הליך חדלות הפירעון: שיקום החייב ומתן אפשרות לפתוח דף חדש, הגנה על זכויות הקניין של הנושים, ושמירה על אינטרס הציבור בקיום מערכת מסחר תקינה. לדבריו, "הליכי חדלות הפירעון אמורים לאזן בין השאיפה להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים לבין שמירה על יכולתו של החייב להתקיים בכבוד חרף חובותיו".