בעל עסק קיזז חשבוניות פיקטיביות ב-3.2 מיליון שקל - ונשלח לשנתיים בכלא
חשבוניות פיקטיביות היא מכת מדינה. בכל כמה ימים רשות המסים מדווחת על תפיסה של עוד אדם שקיזז חשבוניות בהיקפים גדולים. מדובר על הרבה מאוד מס שלא מגיע למדינה - ולכן היא יכולה לספק פחות שירותים חברתיים. כמובן, מי שמעלים את הכסף ולא משלם כלום לא רוצה לשלם 'פחות'. הוא רוצה לא להמשיך לשלם כלום. אבל הבעיה היא שכל אחד שמעלים מסים פוגע בכל הציבור.
אז רשות המסים מנסה להילחם בכך, גם משרד האוצר מנסה לגייס עוד כלים לכך במסגרת חוק ההסדרים. במשך שנים רבות ישראל נכשלת בכך אבל התקווה היא שמתישהו המדינה תצליח יותר. זה בסוף לטובת כולם (לפחות לטובת כל אלה שמשלמים את המסים).
היקף ההון השחור בישראל עצום: ב-OECD מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר, כלומר כ-300 מיליארד שקל. גם אם נהיה שמרניים יותר ונדבר על 200 מיליארד שקל זה סכום עצום (להרחבה).
ובינתיים, בית משפט השלום בחיפה גזר על אולג סיקצ'יוב, בעל עסק לעבודות גבס, שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 50 אלף שקל לאחר שהורשע בהעלמת הכנסה של 3.2 מיליון שקל, באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה מה שקרה:
בין השנים 2014 -2017 הוא הפעיל את העסק – שאותו רשם על שם אחרים, בחורים צעירים בשנות ה-20 שלהם – שעד אז לא היה להם תיק במס הכנסה ומע"מ. הוא עצמו דאג להישאר "מאחורי הקלעים" תוך שהוא מפעיל את העסק תחת זהותם של אותם צעירים.
במהלך אותה תקופה, הוא התקשר עם אדם שעיסוקו היה הפצה של חשבוניות פיקטיביות שהודפסו עבורו לפי הזמנה. החשבוניות הפיקטיביות נשאו שמות של עסקים קיימים, שבעליהם לא ידעו על השימוש שנעשה בשמם, וכן של עסקים פיקטיביים. תמורת החשבוניות הפיקטיביות שילם הנאשם למפיץ עמלה בגובה מחצית מסכום המע"מ שנרשם באותן חשבוניות.
על פי פסק הדין, רכש מהמפיץ חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל היה 3.25 מיליון שקל והשתמש בהן על מנת לדווח על הוצאות פיקטיביות שכביכול היו לעסק שלו, ובכך להקטין את סכום ההכנסה החייבת שלו, כל זאת במטרה להעלים את הכנסתיו ולהתחמק מתשלום מס.
- ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
- רכשה דירה, חיכתה שנה וחצי - ולא תקבל פיצוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בשלב הטיעונים לעונש, ביקשו נציגי המדינה להטיל על סיקצ'יוב עונש מאשר של בין 22 ל-34 חודשי מאסר בפועל. סניגורו של סיקצ'יוב, מנגד, טען לעונש של בין 3 ל-8 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וציין בנימוקיו את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת העובדה שהודה בעבירות שיוחסו לו.
השופט שלמה בנג'ו גזר על הנאשם עונש של שנתיים מאסר בפועל, כשהוא מתייחס לסכום העבירות הגבוה, משך הזמן הממושך שבו בוצעו העבירות, ומידת התכנון המוקדם בביצוע העבירות. "בנסיבות אלה", כתב השופט, "מתחייב עונש מאסר ממושך ומרתיע, שיהלום את חומרת מעשיו של הנאשם ודרגת האשם הגבוהה שהפגין, בביצוע העבירות, תוך שיש לתת משקל מסוים, ולהפגין התחשבות גם בנסיבותיו האישיות". רשות המסים יוצגה בתיק על ידי עו"ד ראם כהן ממדור התביעות בפקיד שומה חקירות חיפה והצפון.
- 6.הם גיבורים על יהודים, נראה את הפחדנים פורסים על הערבים, (ל"ת)מיקי 13/03/2023 15:27הגב לתגובה זו
- 5.בארהב היה נכנס ל10 שנה בפנים !!!!!!!!! (ל"ת)לא לרחם על הפושעים 13/03/2023 14:55הגב לתגובה זו
- 4.רונן 13/03/2023 13:35הגב לתגובה זו10 שנים ומעלה לרצח 20 שנה ומעלה החזקת נשק לא חוקי 5 שנים ומעלה פרוטקשן 15 שנה ומעלה אסור לתת לשופטים את היכולת לתת עונשים בדיחה כאלו למי שמגיע
- 3.לילי 13/03/2023 11:39הגב לתגובה זורשות המסים צריכה לחייב את כל הציבור להפיק חשבוניות מאתר רשות המסים . דרך האינטרנט / אפליקציה וכו' . יש גורמים שמונעים את המהלך .כי הציבור שלהם עובד על שחור .והבגדים שלהם שחורים
- 2.YL 13/03/2023 11:36הגב לתגובה זומכך כל אזרח חייב להבין נכון להיום שווה להונות ו בגדול את כל הקשור לשלומי מיסים. לצערי דבר לא השתנה ב 30 שנה אחרונות אני עדיין זוכר ש בעל מפעל הזהב דומקס לפני כ 30 שנה הונה ב 160 מליון שח הוא ברח עם המשפחה ו...חזר השנה ל חיים מאושרים ללא ישיבה בכלא
- 1.אלמוג 13/03/2023 10:43הגב לתגובה זוכספי מיסים בכלא

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
חוזה מכירת דירה CHATGPTניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
עמדתם של רוכשי הדירות התקבלה על ידי המחוזי מרכז לוד, שאישר להחיות חברת נדל"ן שפורקה, במקביל למינוי עורך הדין שלהם לכונס נכסים לצורך רישום הזכויות בטאבו. בניגוד לעמדת משרד המשפטים, נקבע כי פיצול ההליך לשני הליכים נפרדים רק יכביד על הצדדים ויבזבז משאבים
שיפוטיים, ללא כל הצדקה עניינית
בשולי המרשם היבש של רשם החברות, הרחק מהכותרות היומיומיות על עסקות ענק ויזמים גדולים, התנהלה במשך שנים מציאות מורכבת עבור רוכשי דירות שביקשו לעשות דבר בסיסי לכאורה: להשלים רישום זכויות במקרקעין על שמם. החברה המשכנת שהיתה אמורה לבצע את הפעולה כבר חדלה מלהתקיים, נמחקה ממרשם החברות, והשאירה אחריה נכס לא רשום, בעלי זכויות חסרי אונים, ומבוי סתום ביורוקרטי. השבוע קבע בית המשפט המחוזי מרכז לוד כי במצב שכזה, אין סיבה להוסיף עוד מכשולים בדרך, וקיבל את בקשת הרוכשים להחיות את החברה ולמנות כונס נכסים במסגרת הליך אחד.
ההחלטה ניתנה על ידי השופט הבכיר יעקב שפסר, בתיק שעסק בבקשה להחייאת בלו גולדמן חברה לבניין, חברת נדל"ן שחוסלה בעבר. המבקשים - קבוצת רוכשי דירות, כולם בעלי זכויות במקרקעין נשוא הבקשה - פנו לבית המשפט בבקשה חריגה יחסית בהיקפה אך לא במהותה: להחיות את החברה באופן זמני, אך ורק לצורך הסדרת רישום המקרקעין, ובמקביל למנות את בא כוחם ככונס נכסים כדי שיבצע את פעולות הרישום בטאבו. מול הבקשה הזו ניצבה עמדת משרד המשפטים, באמצעות רשמת החברות והשותפויות, שהתנגדה לכריכת הסעדים. לטענת המדינה, יש להיצמד לכלל הדיוני שלפיו תחילה יש לדון אך ורק בשאלת החייאת החברה, ורק לאחר שהחברה אכן הוחייתה, לפנות בהליך נוסף, נפרד, לקבלת סעדים משלימים, ובראשם מינוי כונס נכסים והסמכתו לבצע פעולות רישום.
אלא שבית המשפט בחר לסטות מהכלל, וקבע כי בנסיבות המקרה אין מדובר בסטייה בלתי מוצדקת, אלא בהכרעה מתבקשת, יעילה והוגנת כלפי המבקשים. בפסק הדין ציין השופט שפסר כי לאחר שעיין בבקשה ובנספחיה, ולאחר שבוצע יידוע לכל בעלי העניין בדבר הגשת הבקשה להחייאת החברה, וכשלא הוגשו התנגדויות, אין מניעה עקרונית לאשר את ההחייאה. עוד צוין בפסק הדין שפורסם כי מולאו כל התנאים שאליהם הפנתה המשיבה, ובכללם הסכמת המבקשים לכך שבתום הפעולה שלשמה התבקשה ההחייאה, יינתן צו להשבת החברה לסטטוס של חברה מחוסלת.
"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית"
בהקשר הזה, הדגיש בית המשפט בהכרעת הדין כי מדובר בהחייאת חברה לצורך פעולה נקודתית ומוגדרת היטב. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"החייאת החברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית של הסדרת רישום מקרקעין, באופן שבסופו של יום לא יווצר מצב בו תוותר במרשם חברה שאין בה פעילות תוך הטעיית הציבור". הדברים האלה שימשו בסיס להחלטה לאשר את החייאת החברה והשבתה לרישומי רשמת החברות.
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- רשם החברות מאפשר פטור מאגרה על פירוק חברות לא פעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שעיקר המחלוקת לא נסב סביב עצם ההחייאה, אלא סביב השאלה האם ניתן וראוי לכרוך בהליך אחד גם את מינוי כונס הנכסים והסמכתו להשלים את פעולות הרישום. משרד המשפטים הפנה לפסיקה שלפיה הכלל הוא שיש להפריד את הסעדים, וציין כי תחילה יש לדון רק בהחייאת החברה, ורק לאחר מכן - ובהליך נוסף - לדון בסעדים נוספים. בית המשפט לא התעלם מן הכלל, ואף ציין במפורש בהחלטתו כי, "אכן, הכלל הוא יש לדון מלכתחילה רק בשאלת החייאת החברה, וככל שהוחייתה, יש לעתור בהליך נוסף ונפרד, לקבלת סעדים נוספים". עם זאת, כאן בדיוק נכנס החריג לכלל. השופט שפסר הבהיר כי בנסיבות הספציפיות של המקרה, הכלל הדיוני אינו משרת את תכלית ההליך, אלא להפך.
