"אם כולם ישלמו את האגרה כולנו נשלם פחות", כך אמרה הפרסומת המיתולוגית של רשות השידור אי שם לפני 20 שנה, בניסיון לעודד את הציבור לשלם את אגרת רשות השידור. יש רק בעיה אחת עם הפרסומת הזו - היא פונה לאנשים הלא נכונים. הרי מי שהתחמק מתשלום לאורך השנים - שילם אפס, הוא לא רצה לשלם כלום. כל מספר שהוא גדול מאפס זה לא היה מבחינתו 'לשלם פחות' אלא דווקא יותר...

זו טרגדיה כמובן, כי ככל שיותר אנשים מעלימים מסים כך נטל המס הופך כבד יותר על רוב האנשים שהם 'בסדר' - אלה שלא מנסים לברוח מהמסים ופשוט משלמים, ומדובר על הרבה מאוד כסף: במשך שנים מדינת ישראל מנסה להתמודד עם תופעת ההון השחור - ללא הצלחה. מחקרים שבוצעו ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי של המדינות המפותחות) מעריכים את היקף הכלכלה השחורה בישראל ב-20% מהתוצר. מאחר שהתוצר נאמד בשנת 2021 ב-1.52 טריליון שקל מדובר בעצם על 300 מיליארד שקל של כלכלה שחורה. גם אם נהיה שמרניים יותר ונדבר על 15%, אז זה 200 מיליארד שקל. תקציב המדינה לשם השוואה, יעמוד בשנה הקרובה על 484 מיליארד שקל (על פי הצעת התקציב) ועל 500 מיליארד בשנה הבאה. בקיצור: המון כסף שיכול לסייע מאוד לכלכלה הישראלית, לביטחון, לתחבורה, חינוך, רווחה, בריאות ועוד ועוד. או כמו שאוהבים לשאול בישראל: "איפה הכסף?"

המדינה מנסה להילחם בהון השחור - ונכשלת בכך כבר שנים רבות. "ישראל מפגרת ביחס לעולם המערבי במלחמה בהון השחור" אמר בשנה שעברה מנהל רשות המסים ערן יעקב. היקף ההון השחור זינק בקורונה, והשאלה אם זה 'יישאר כאן לטווח ארוך'. אבל זה לא אומר שצריך להרים ידיים. בתקציב הקודם ממשלת השינוי הרימה ידיים, ומחקה את רוב הסעיפים של המלחמה בהון השחור מחוק ההסדרים (זו לא פעם ראשונה, זה קרה גם בעשור הקודם). עכשיו, האוצר מנסה שוב - ומעלה את הנושא פעם נוספת על השולחן. הנה מה שהוא מנסה להוביל.

במסמך שקיבלו היום שרי הממשלה, לקראת ישיבת הממשלה מחר בנושא ההצבעות על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, מפרט האוצר את ההחלטות שהוא מקווה שהממשלה תעביר כדי להילחם בהון השחור (לצד עוד הרבה החלטות אחרות).

• רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
• חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי המסמך שהכין האוצר, "תופעת ההון השחור מזינה ארגוני הפשיעה ומקלה על פעילותם, גורמת להעלמות מס, הונאות וגביית חסר, ומביאה לחוסר יעילות משקית". האוצר רוצה לחזק "את יכולת המדינה להיאבק בפשיעה הכלכלית באמצעות הטלת מגבלות על פעילות במזומן והגברת האכיפה כנגד העלמות מס והונאות".

איך האוצר מתכוון לעשות את זה? מגבלת החזקת מזומן ל-200 אלף שקל, וחובת דיווח מ-100 אלף שקל

באוצר רוצים להגביל את היקף החזקת המזומן לחובת דיווח למחזיקים יותר מ-100 אלף שקל במזומן ואיסור מוחלט על החזקה של יותר מ-200 אלף שקל במזומן. באוצר דיברו אמנם על חובת דיווח החל מ-50 אלף שקל אבל החליטו 'להקל' על הציבור כיוון שמדובר בכל זאת בשינוי משמעותי, ומתברר שיש אנשים שמחזיקים גם סכומים גדולים בהרבה במזומן (גם אם מדובר בכספים חוקיים). המגבלה של ה-200 אלף שקל נובעת מכך שמדובר על הכנסה שנתית חציונית של משפחה עובדת בישראל. שר האוצר יוכל להקשיח את התנאים לחובת דיווח של החל מ-50 אלף שקל, אחרי שנתיים מכניסת החוק לתוקף.

בכל מקרה, הקנס על פי האוצר על החזקת מעל 200 אלף שקל יהיה עבירה פלילית וכן תשלום של 30% מהסכום שעולה על הסכום שמותר להחזיק (20% עבור עסק). חריג לכך יהיה שלעוסק יהיה מותר להחזיק יותר מהמגבלה, עד גובה ההכנסות שהוא קיבל במזומן במהלך 7 ימי העסקים הקודמים. הקנס על אי דיווח (בסכומים של 100 עד 200 אלף שקל) יהיה עבירה פלילית וכן קנס של 10% או 20 אלף שקל, הנמוך מביניהם.

• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
• מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

באוצר גם רוצים לקבוע שהמדינה תוכל להחרים את הסכום מעל היתרה המותרת, אם האדם לא דיווח על הסכום, עד לתקרה של 100 אלף שקל לכל היותר, למשך 14 יום, כאשר אחר כך הכסף יוחזר לאדם, אלא אם תוגש בקשה לבית המשפט לצו תפיסה זמני, או אם הוגשה בקשה לחילוט הכספים וכן חשד לביצוע עבירה.

עוד יקבע החוק 'הוראות מעבר' - תקופה שבמהלכה אדם שהחזיק במזומן סכומים גדולים (נגיד מיליון שקל) לפני כניסת החוק לתוקף יוכל להמשיך להחזיק בכסף - אבל יהיה חייב לצמצם אותו בכל שנה ש-72 אלף שקל (גם כאן, האוצר רצה צמצום מהיר יותר אבל יאפשר תקופת הסתגלות ארוכה יותר מהצפי, וכן כדי לאפשר לבנקים להיערך לקליטת הכספים). 

ניסיון להילחם גם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות

בנוסף, באוצר רוצים להוביל צמצום של השימוש בחשבוניות פיקטיביות. לדברי האוצר "בישראל קיימת תופעת רחבת היקף של שימוש בחשבוניות פיקטיביות. הנפקת חשבוניות באופן לא חוקי זה משמשת להתחמקות מתשלום מס כדין ופעמים רבות להלבנת פעילותם הכלכלית של ארגוני פשיעה".