מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

מנהל רשות המסים: "ישראל מפגרת ביחס לעולם המערבי במלחמה בהון השחור"

על פי מחקרים ב-OECD הכלכלה השחורה בישראל היא כ-20% מהתוצר בישראל. על פי הרשות - הכנסת לא נתנה לה כלים כדי להתמודד עם התופעה; הרשות שילמה 37.5 מיליארד שקל במסגרת מענקי הקורונה. המערכת מורכבת? "זו מערכת של 60 שנה" אמר
נתנאל אריאל | (20)
נושאים בכתבה רשות המסים

במבט בינלאומי ישראל יכולה לעשות יותר במישור ההון השחור: "כדי לעשות יותר צריך גם משאבים. כנראה יש יותר הון שחור פה בטח מארה"ב ומדינות אחרות, להן יש חקיקה והרתעה טובות יותר" כך אמר מנהל רשות המסים ערן יעקב בוועדת הכספים של הכנסת אשר הציב את הנושא כאחד מהמטרות המרכזיות של הרשות. הוא ציין כי ישראל מפגרת בתחום לעומת העולם המערבי, וכי הפתרון הינו מניעתי באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, לצד תיקוני חקיקה והחמרת הענישה.

על פי רשות המסים הבעיה היא שאין לרשויות שיניים: "לנו אין כלים חקיקתיים מספיקים. צריך לשפר אותם, צריך קנסות משמעותיים יותר, צריך נגישות למידע וחקיקה של ענישה משמעותית. מדובר במיליארדים רבים של הון שחור. לפי מחקרים שעשו ב-OECD, מדברים על 19%-20% מהתוצר במדינת ישראל, האם המספרים מדויקים לא? אבל זה הרבה מאוד כסף של כלכלת צל".

לדברי יעקב "האסטרטגיה שלנו לצמצום ההון השחור, בנויה מכמה נדבכים – ההתמודדות באמצעות אכיפה היא מוגבלת מאוד, הדרך להתמודד בצורה טובה היא באמצעות מניעה. אם נקדיש את כל כולנו לעולם המניעה, נוכל להתמודד היטב עם ההון השחור, להיות בקרות העסקה ולמנוע אותה, וזה אומר טכנולוגיה, טכנולוגיה, טכנולוגיה. יש לנו אסטרטגיה איך לטפל בזה, אנחנו מקווים שבאמצעות שינוי חקיקה מינורית, ויכולת שקיימת שאנחנו מנסים להביא לעצמנו. הטכנולוגיה קיימת. זה אומר שבלי להפריע ללקוח, נבדוק בעסקה כמה נתונים ונדע אם הפעולה פיקטיבית בהסתברות מאוד גבוה, ונעצור אותה. אני מקווה שיתאפשר לנו במסגרת התקציב להביא חקיקות להתמודד עם זה. משפחות פשע מתממנות בחשבונות פיקטיביים, הקטנים זה במיליונים, והגדולים זה במאות מיליונים ומיליארדים". 

לייעל את מנגנון הפיצויים לקראת 'משברי קורונה עתידיים'

במקביל, חברי הוועדה וארגוני העסקים קראו לרשות לייעל את מנגנון הפיצויים לקראת משברים חמורים עתידיים, תוך מתן דגש לגמישות במודלי הפיצויים ומענה מהיר ויעיל יותר לענפים שנופלים בין הכיסאות. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "צריכה להיות תורת לחימה שכולם יודעים מה לעשות, וברגע האמת לשלוף אותה מהמגירה, ובכך למנוע אי ודאות. זה הזמן לעשות זאת, בשגרה כשלא יורים. לאחר שנסיים את אישור תקציב המדינה ניגש לזה"

37.5 מיליארד שקל שולמו כמענקי קורונה

לדברי יעקב, עד היום שולמו במסגרת מענקי הקורונה ע"י רשות המיסים כ-37.5 מיליארד שקל, במסגרת סיוע לעסקים (מענק סוציאלי) וסיוע לעסק קטן – שולמו 24 מיליארד שקל ב-4.5 מיליון בקשות, במסגרת הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל שולמו 12.7 מיליארד שקל ב-511,531 בקשות, ובמסגרת מענק פגיעה ממושכת שולמו 0.8 מיליארד שקל ב-146 אלף בקשות.

לצד כך הציג יעקב כי הרשות הקימה לאחרונה מערכת להחזרת כסף מצד עסקים שקיבלו פיצויים שלבסוף התברר כי לא היו זכאים להם, כאשר ניתנת האפשרות להחזיר את הכספים בשלבים: "כרגע אין פעולות אקטיביות לגבייה, אנחנו סומכים על הציבור, כמו שיש כאלה שפנוי אלינו להחזיר, אנחנו מאמינים שיש לא מעט סכומים כאלה במצטבר. לצד כך, במסגרת המקדמות לעניין ההוצאות הקבועות שניתנו לפי בקשה, במידה וראינו שבעל העסק זכאי לפחות ממה שקיבל, אז יש בקשה להחזר". 

לשאלת ח"כ גלעד קריב לעניין מורכבות המערכת הממוחשבת ברשות, מה שמקשה על התאמת מענים גמישים לעסקים, כפי שעלה בדיוני ועדת הכספים במסגרת הדיונים בגין הפיצויים עבור מבצע שומר חומות, הודה יעקב כי יש צורך בשינוי מהותי בנושא: "זו שאלה שאני שואל את עצמי כמעט כל בוקר, זו מערכת של 60 שנה שאני כפוף במסגרתה לשכר, לתקציב, ולהסכמים. זה אחד הדברים ששמתי מטרה לשפר, כי אני חושב שזה עקב אכילס שלנו". 

קיראו עוד ב"בארץ"

לדברי יעקב, במבצע שומר חומות הוגשו למעלה מ-7,000 תביעות לעניין פיצוי בגין נזק ישיר: "מדובר על תקופה של 10 או 11 ימים, הוגשו יותר בקשות מכל התקופה של צוק איתן, שנמשך למעלה מ-40 יום".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    רשות האפסים 24/06/2021 07:45
    הגב לתגובה זו
    נופלים על החלשים כי זה קל, הקנסות שהעשירים משלמים ביחס להון עצמי ולגודל העברה לא פרופורציונליים בכלל ולא הוגנים
  • 16.
    דודו 24/06/2021 07:15
    הגב לתגובה זו
    יש פוליטיזציה שמונעת חקירת מגזרים .אין מלשינון. לא מאפשרים גילוי מרצון באופן שיהיה נח למעלימים ולרשות. בתי המשפט מחבלים במאמצים וגוררים משפטים לאורך שנים והפסיקה היא בדיחה. מספר הביקורות פתע שואף לאפס. והרדימה ארוכה וכל זאת לפני בכלל הוספת טכנולוגיה..
  • 15.
    ששון 24/06/2021 07:14
    הגב לתגובה זו
    מניסיון של מפקח - ביקורות ודיונים נערכים על עסקים קטנים ובנוסף אין טיפול במגזר החרדי והערבי
  • פחד וחלחלה 29/06/2021 21:03
    הגב לתגובה זו
    שם ישנים על מזרונים מרופדים בדולרים עם ריקמת זהב על הסדינים
  • 14.
    רשות המסים 23/06/2021 19:03
    הגב לתגובה זו
    רשות המסים נחלה כישלון צורב בטיפולה בתופעת חשבוניות מס מזוייפות,כוזבות,פיקטיביות וזה גם בגלל המנהל מוקיון ערן יעקב במס הכנסה נצרת הבלגן חוגג והמפקחים חוגגים צריך שינויי חקיקה להפסיק את זה 10 מיליארד שח כל שנה המדינה מפסידה זה קורה בענפי הבנייה ,חקלאות,כח אדם,סולר תעצרו את זה ,היכן שר האוצר ??
  • 13.
    כשעל כל שטר יהיה שבב עם מיקום והיסטריית העברות (ל"ת)
    זהו 23/06/2021 07:48
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אור 23/06/2021 03:33
    הגב לתגובה זו
    זה ידוע .... בנוסף אם הייתם רוצים להוריד את מחירי הנדלן הייתם שמים מס על כל בעלי ההון שמחזיקים גם 10 בתים ! אבל זה כבר ענין של פוליטיקה.
  • 11.
    צריך הצהרת הון מכל אזרח במדינה , 22/06/2021 21:47
    הגב לתגובה זו
    צריך הצהרת הון מכל אזרח במדינה ,
  • 10.
    נמרוד 22/06/2021 21:26
    הגב לתגובה זו
    אני מובטל ויכול לעזור לכם.כל ההון השחור מרוכז במגזר הערבי והחרדי תשלמו 17 אחוז על כל דיווח ויהיה לכם עבודה לכל החיים. כל אדם מכיר מספר עסקים מעלמי מס. תשלמו תקבלו
  • 9.
    כלכלן 22/06/2021 21:16
    הגב לתגובה זו
    יש לך ביצים להתמודד עם ההון השחור בגמחים שהוחרגו מפיקוח על הלבנת הון ע"י ביבי המושחת??
  • 8.
    רקפת 22/06/2021 21:03
    הגב לתגובה זו
    במדינה יש אנשים שיש להם מעל 2 דירות ולא משלמים שום מס.עושים קומבינה כדי שיראה סכום קטן ממה שהם גובים על השכירות.הגיע הזמן שכל המשקיעים ובעלי 2 דירות ומעלה ישלמו מס .יהיו פחות הלבנות הון.פחות כסף מתחת לבלטות
  • 7.
    שזר 22/06/2021 20:32
    הגב לתגובה זו
    רק כרטיס מגנטי לחיוב מיידי או אשראי רגיל. העברת כסף באפליקציה או במחשב. די לשטרות מזומן.
  • 6.
    שיבטלו את המזומן ואז לא תהיה כלכלה שחורה (ל"ת)
    אנונימי 22/06/2021 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שכיר 22/06/2021 20:14
    הגב לתגובה זו
    אתם לא מנהלים נכון את גביית המיסים. 40 שנה עבדתי כשכיר כי לא רציתי להתעסק איתכם. בפנסייה כל שנה אני צריך להגיש דוח. למה? מה? אתם מתעסקים בשכירים במקום בכסף השחור שגם אתם אנשי השרות הציבורי ובמחוחד אנשי הרשות מתעלמחם ועושים לביתכם.אף פעם לא הזמנתם בעל מקצוע ההיתה?תמיד שלמתם עם קבלה וחשבונית?לפי התקשיר צריך לטפל בכולכם
  • 4.
    מגיע למדינת ישראל 22/06/2021 18:54
    הגב לתגובה זו
    וגם ניפחה בועת נדלן כולם משכירים דירות וחוגגים. בבורסה כולם משלמים מס מיידי והרבה . ואחכ עוד צריכים לרדוף אחרי הכסף ולהגיש דוח. וגם התמורה להשקעה לא שווה מניות קופצות ומתרסקות 20% בקלות וזה רק מראה שיש כאלה שחוגגים על הכסף עושים סיבוב ויוצאים כך שמי שרוצה להשקיע רק יפסיד בבורסה וחוץ מזה מה תעשו עם הכסף כלום אז עדיף שיהיה לנו לשלם 10000 שח על דירת זבל בגבעתיים הישנה .
  • 3.
    חצי עם לא עובד והם חדלי פירעון הכלכלה פה בולשיט (ל"ת)
    כעת הוא התעורר 22/06/2021 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הוראות ניהול ספרים 22/06/2021 18:43
    הגב לתגובה זו
    כשבהוראות ניהול ספרים כתוב שמותר להוציא חשובנית דיגיטלית ובלבד שלא מדובר בתשלום מזומן- מראה כמה אתם חיים באלף הקודם.. זו דוגמא אחת מתוך ...
  • 1.
    רועה חשבון 22/06/2021 18:33
    הגב לתגובה זו
    עיקר ההון השחור ידוע היכן נמצא מה הבעיה לטפל בו היום?
  • אוהד 22/06/2021 19:39
    הגב לתגובה זו
    כל מעבר כסף בין אנשים יהיה מנוטר על ידי הממשל סין וארהב כבר בשלבי תכנון מתקדמים
  • אם לא יהיה כסף מזומן ישלמו בסחורות או בזהב או בביטקואין (ל"ת)
    רועה חשבון 22/06/2021 23:02
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.