במבט בינלאומי ישראל יכולה לעשות יותר במישור ההון השחור: "כדי לעשות יותר צריך גם משאבים. כנראה יש יותר הון שחור פה בטח מארה"ב ומדינות אחרות, להן יש חקיקה והרתעה טובות יותר" כך אמר מנהל רשות המסים ערן יעקב בוועדת הכספים של הכנסת אשר הציב את הנושא כאחד מהמטרות המרכזיות של הרשות. הוא ציין כי ישראל מפגרת בתחום לעומת העולם המערבי, וכי הפתרון הינו מניעתי באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, לצד תיקוני חקיקה והחמרת הענישה.

על פי רשות המסים הבעיה היא שאין לרשויות שיניים: "לנו אין כלים חקיקתיים מספיקים. צריך לשפר אותם, צריך קנסות משמעותיים יותר, צריך נגישות למידע וחקיקה של ענישה משמעותית. מדובר במיליארדים רבים של הון שחור. לפי מחקרים שעשו ב-OECD, מדברים על 19%-20% מהתוצר במדינת ישראל, האם המספרים מדויקים לא? אבל זה הרבה מאוד כסף של כלכלת צל".

לדברי יעקב "האסטרטגיה שלנו לצמצום ההון השחור, בנויה מכמה נדבכים – ההתמודדות באמצעות אכיפה היא מוגבלת מאוד, הדרך להתמודד בצורה טובה היא באמצעות מניעה. אם נקדיש את כל כולנו לעולם המניעה, נוכל להתמודד היטב עם ההון השחור, להיות בקרות העסקה ולמנוע אותה, וזה אומר טכנולוגיה, טכנולוגיה, טכנולוגיה. יש לנו אסטרטגיה איך לטפל בזה, אנחנו מקווים שבאמצעות שינוי חקיקה מינורית, ויכולת שקיימת שאנחנו מנסים להביא לעצמנו. הטכנולוגיה קיימת. זה אומר שבלי להפריע ללקוח, נבדוק בעסקה כמה נתונים ונדע אם הפעולה פיקטיבית בהסתברות מאוד גבוה, ונעצור אותה. אני מקווה שיתאפשר לנו במסגרת התקציב להביא חקיקות להתמודד עם זה. משפחות פשע מתממנות בחשבונות פיקטיביים, הקטנים זה במיליונים, והגדולים זה במאות מיליונים ומיליארדים". 

לייעל את מנגנון הפיצויים לקראת 'משברי קורונה עתידיים'

במקביל, חברי הוועדה וארגוני העסקים קראו לרשות לייעל את מנגנון הפיצויים לקראת משברים חמורים עתידיים, תוך מתן דגש לגמישות במודלי הפיצויים ומענה מהיר ויעיל יותר לענפים שנופלים בין הכיסאות. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "צריכה להיות תורת לחימה שכולם יודעים מה לעשות, וברגע האמת לשלוף אותה מהמגירה, ובכך למנוע אי ודאות. זה הזמן לעשות זאת, בשגרה כשלא יורים. לאחר שנסיים את אישור תקציב המדינה ניגש לזה"

• חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
• הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

37.5 מיליארד שקל שולמו כמענקי קורונה

לדברי יעקב, עד היום שולמו במסגרת מענקי הקורונה ע"י רשות המיסים כ-37.5 מיליארד שקל, במסגרת סיוע לעסקים (מענק סוציאלי) וסיוע לעסק קטן – שולמו 24 מיליארד שקל ב-4.5 מיליון בקשות, במסגרת הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל שולמו 12.7 מיליארד שקל ב-511,531 בקשות, ובמסגרת מענק פגיעה ממושכת שולמו 0.8 מיליארד שקל ב-146 אלף בקשות.

לצד כך הציג יעקב כי הרשות הקימה לאחרונה מערכת להחזרת כסף מצד עסקים שקיבלו פיצויים שלבסוף התברר כי לא היו זכאים להם, כאשר ניתנת האפשרות להחזיר את הכספים בשלבים: "כרגע אין פעולות אקטיביות לגבייה, אנחנו סומכים על הציבור, כמו שיש כאלה שפנוי אלינו להחזיר, אנחנו מאמינים שיש לא מעט סכומים כאלה במצטבר. לצד כך, במסגרת המקדמות לעניין ההוצאות הקבועות שניתנו לפי בקשה, במידה וראינו שבעל העסק זכאי לפחות ממה שקיבל, אז יש בקשה להחזר". 

לשאלת ח"כ גלעד קריב לעניין מורכבות המערכת הממוחשבת ברשות, מה שמקשה על התאמת מענים גמישים לעסקים, כפי שעלה בדיוני ועדת הכספים במסגרת הדיונים בגין הפיצויים עבור מבצע שומר חומות, הודה יעקב כי יש צורך בשינוי מהותי בנושא: "זו שאלה שאני שואל את עצמי כמעט כל בוקר, זו מערכת של 60 שנה שאני כפוף במסגרתה לשכר, לתקציב, ולהסכמים. זה אחד הדברים ששמתי מטרה לשפר, כי אני חושב שזה עקב אכילס שלנו". 

• רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

לדברי יעקב, במבצע שומר חומות הוגשו למעלה מ-7,000 תביעות לעניין פיצוי בגין נזק ישיר: "מדובר על תקופה של 10 או 11 ימים, הוגשו יותר בקשות מכל התקופה של צוק איתן, שנמשך למעלה מ-40 יום".