כלא מאסר
צילום: Getty images Israel

שנה וחצי בכלא לאדם שרשם חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 1.9 מיליון שקל

כך גזר בית המשפט השלום בכפר סבא על מוראד עיסא, בעלים של חברה לעבודות חשמל. איך מתכנן משרד האוצר להילחם בתופעה?
נתנאל אריאל | (7)

לפעמים הפשע לא משתלם: מוראד עיסא, בעלים של חברה לעבודות חשמל הורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הנובע מהן מסתכם ב-1.9 מיליון שקל ובית המשפט השלום בכפר סבא גזר עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל.

בעיית ההון השחור היא מכת מדינה בישראל. בארץ מעריכים את היקף ההון השחור ב-200 מיליארד שקל, וב-OECD מדברים על היקף של 20% מהתוצר (במקרה כזה מדובר על 300 מיליארד שקל). בכל מקרה, זה הרבה מאוד כסף ובאוצר מנסים במסגרת חוק ההסדרים החדש להגביל את היקף החזקת מזומן ל-200 אלף שקל, ולקבוע חובת דיווח מ-100 אלף שקל.

בתחום החשבוניות הפיקטיביות האוצר רוצה לקבוע שחשבוניות מעל 5,000 שקל המופקות בין עוסקים ידרשו לקבל את אישור רשות המסים בזמן אמת באמצעות הקצאת מספר מיוחד בטרם תונפק החשבונית. רשות המסים תוכל לסרב לבקשה "אם יש יסוד סביר לחשש שמדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין". במקרה כזה רשות המסים תזמן את מגיש הבקשה לחשבונית לשימוע ותאפשר לו להוציא חשבונית ללא מספר הקצאה (כלומר בסכום נמוך מ-5,000 שקל), או לבחור שיחול על העסקה 'היפוך חיוב' - כלומר שחובת תשלום המע"מ תחול על הקונה (להרחבה).

ובחזרה לעיסא, הוא הודה במסגרת עסקת טיעון כי בחודשים ינואר עד אוגוסט 2019 קיזז 49 חשבוניות פיקטיביות על שם 7 עוסקים שונים, מבלי שבוצעו העסקאות שבגינן הוצאו החשבוניות. את החשבוניות, בסך כולל של כ-13 מיליון שקל, כלל בספרי החשבונות של החברה וקיזז בגינן חבות מס בסכום של כ-1.9 מיליון שקל.

לדברי רשות המסים, רק לאחר שהוגש כתב האישום נגדו, טען עיסא כי פעל בשליחותו של אדם אחר שהציע לו לחתום על מסמכים בתמורה לתשלום חודשי, אולם הוא לא הסגיר את שמו של אותו אדם. השופט אביב שרון גזר את דינו, תוך התחשבות במצבו האישי, את היותו נעדר עבר פלילי ואת העובדה שהודה בהזדמנות ראשונה בעבירות ובכך חסך למדינה זמן שיפוטי יקר.

מנגד, שקל השופט לחומרה את העובדה שהנאשם לא השיב לקופת המדינה את הכסף שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיו. בנוסף לעונש שהוטל על עיסא, הטיל בית המשפט גם קנס סמלי על החברה שלו - ט. ה. עבודות חשמל, שהורשעה אף היא בעבירות.

"העבירות שביצע הנאשם חמורות ומעשיו פגעו בשורה ארוכה של ערכים חברתיים מוגנים", כתב כב' השופט שרון בגזר הדין. "מדיניות הענישה הנוהגת, כעולה מפסיקת בתי המשפט, קוראת להחמרה בענישת עברייני המס, זאת אף בשים לב שעבירות המס מבוצעות, לרוב, על ידי נאשמים 'נורמטיביים', נעדרי עבר פלילי. ההחמרה בענישה מתבקשת אף נוכח העובדה שמדובר בעבירות קלות מאוד לביצוע, קשות מאוד לאיתור ואכיפה, אשר פוגעות פגיעה אנושה בקופה הציבורית. משכך, נקבע שנסיבותיהם האישיות של הנאשמים נסוגות מפני האינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על מנת להרתיע את מבצעי העבירות...".

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף, ציין השופט שרון כי "אף אם אניח לטובת הנאשם כי אינו הנהנה העיקרי מפירות העבירות, וכי נוצל על ידי אחרים, הרי שהנאשם עצמו הודה בפני שירות המבחן שעבר את העבירות בשל בצע כסף ובתמורה ל'שכר' חודשי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    חשבוניות פיקטיביות זאת מכת מדינה לפחות 10 שנים .הרתעה (ל"ת)
    קשקש 01/03/2023 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גג 01/03/2023 13:34
    הגב לתגובה זו
    בחישוב קר יותר ממה שראש ממשלה מרויח
  • 5.
    מדהים 01/03/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שקוראים על העלמת מליונים וחשבוניות פיקטיביות זה תמיד ערבים ולמה העונשים מצחיקים זה אחד שצריך להיכנס לשבע שנים ולשלם 5 מליון קנס
  • 4.
    אחלה עסקה לנאשם בתי המשפט קרקס ירושלמי בעיניי (ל"ת)
    חליפ 01/03/2023 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גנב 1.9 מליון ישלם קנס 50 אלף כנראה הפשע משתלם בישראל (ל"ת)
    אפק 01/03/2023 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיגז 01/03/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
    לפחות היה צריך לקבל כ 8 שנים.חיבים עונש מינימום
  • 1.
    חחחחחחח קייטנה על פשע משתלם (ל"ת)
    לילי 01/03/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.