מאסר בפועל למפעילי זירת מסחר לא מפוקחת: הטעו לקוחות והורשעו במרמה
בית המשפט קבע עונשי מאסר תקדימיים לשלושה נאשמים, לאחר שהודו בהפעלת זירת סוחר לא מפוקחת תוך הצגת מצגי שווא ללקוחות וניצול פערי ידע לטובתם
הרשות לניירות ערך בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) גזר היום את דינם של שלושת מפעילי זירת הסוחר "טריידפרו", שהודו על פי הודאתם בעבירות קבלת דבר במרמה וכן בעבירות לפי חוק ניירות ערך הקשורות לניהול זירת סוחר ללא רישיון. על ג'ול שורוש נגזרו 13 חודשי מאסר בפועל
וקנס בגובה 55 אלף שקל, על עומרי פומרנץ 12 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה 40 אלף שקל, ועל רועי זוהר תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בגובה 25 אלף שקל.
במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה על העונש, אליו הגיעו הצדדים במסגרת הליך
גישור, הגיש על ידי עו"ד יוסי צדוק, מפרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום מתוקן בו הודו הנאשמים. מכתב האישום עולה כי בשנת 2018 שורוש הקים בשותפות עם פומרנץ זירת סוחר לא מורשית בשם "טריידפרו", כאשר פומרנץ וזוהר עסקו בשיווק הזירה ללקוחות ובאיסוף כספי השקעתם. הזירה
פעלה במשך מספר חודשים, במהלכם גייסו הנאשמים כ-300 אלף שקל מכ-20 לקוחות, תוך שהם מציגים בפני הלקוחות מצגי שווא מסתירים מהם עובדות מהותיות בנוגע לפעילות החברה. בין היתר, הציגו הנאשמים ללקוחות מצגי שווא בנוגע לקיומו של פיקוח על טריידפרו, בנוגע לגודלה וניסיונה
כזירת סוחר וכן הסתירו שרווחי הנאשמים היו תלויים בהפסדי הלקוחות.
לאחר גיוס הכספים ותחילת המסחר בזירה, הנאשמים התערבו בנתוני המסחר של חלק מהלקוחות, על מנת לגרום להם להפסיד כספי, באופן שיצר רווח לנאשמים. בנוסף, הודו שורוש ופומרנץ בהפנייה
של לקוחות ישראלים לזירות סוחר אוסטרליות אף שידעו שאינן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך, וזאת בניגוד לחוק.
חשוב להדגיש - כי אין באישור שנותנת רשות ניירות ערך לניהול זירה אישור לטיב המסחר בזירה או במכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, או
אישור כי מדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ - פעילות בזירות סוחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם. חברות המפעילות זירת סוחר פועלות כצד נגדי לעסקאות מול הלקוח וככלל מוצע בהן פעילות ממונפת הכרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן
קצר. לצד זאת יודגש כי סיכונים אלו מתעצמים שעה שמדובר בהשקעות בלתי מפוקחות הכרוכות במסחר בחברות שאינן בעלות רישיון.
- אייסקיור מדיקל הסתירה מידע מהמשקיעים; הרשות לני"ע תממן תובענה ייצוגית נגדה
- האם צריך לאסור על לאומי להציע פיקדון על ה-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת גזר הדין, שהטיל בפעם הראשונה עונשי מאסר בפועל על נאשמים שהורשעו בעבירות שבוצעו בקשר עם עבירות של ניהול זירת
סוחר ללא רישיון, קבעה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב דנה אמיר כי, "מדובר במצגים חמורים, אשר בוצעו תוך ניצול פערי הידע מול הלקוחות, שפוטנציאל הנזק לצידם גבוה ביותר, בפרט בהינתן השיווק הממשי בו נקטו הנאשמים באמצעות מובי מי ובעצמם כאמור. זאת
כשקיימת סכנה אינהרנטית למשקיעים בזירות סוחר באופן טבעי ומכאן גם תכלית הרגולציה כאמור. לא ניתן להתעלם מכך שלנאשמים ידע בתחום ניירות ערך ושוק ההון, ויש בכך להוסיף חומרה למעשיהם".
מהחקירה והודאת הנאשמים עולה תמונה מדאיגה של פעילות שיטתית ומתוחכמת שנועדה להונות את ציבור המשקיעים. ג'ול שורוש, עומרי פומרנץ ורועי זוהר לא הסתפקו בהצגת מצגי שווא באשר לרגולציה על זירת המסחר "טריידפרו", אלא פעלו מתוך מטרה מוצהרת לגייס כספים ממשקיעים תמימים תוך הסתרת העובדה כי הרווח שלהם תלוי בהפסד הלקוחות. הנאשמים שיווקו את הזירה באופן אקטיבי, בין היתר תוך שימוש בחברת השיווק 'מובי מי', הציגו את טריידפרו כזירה מוכרת ומפוקחת, ויצרו רושם שגוי באשר להיקף פעילותה ולניסיונה.
במקביל, הפעילו מניפולציות ישירות על מערכת המסחר – התערבו בנתוני המסחר של הלקוחות
באופן שהוביל להפסדים, מהם הפיקו רווח אישי. בנוסף, שורוש ופומרנץ הכוונו לקוחות ישראלים לזירות מסחר אוסטרליות בלתי מפוקחות, ביודעין שהן אינן נמצאות תחת רגולציה של רשות ניירות ערך, תוך חריגה בוטה מהחוק והגברת הסיכון ללקוחות. כל זאת התרחש בתקופה של מספר חודשים
בלבד, במהלכם גויסו כ-300 אלף שקל מכ-20 לקוחות, אשר לא היו מודעים לכך שהם משקיעים בזירה שאינה מפוקחת, ושצד הנגדי לעסקה שלהם ,כלומר החברה עצמה נהנית ככל שהם מפסידים. המנגנון הזה, שהוא לב לבה של זירת סוחר לא מפוקחת, הפך למסוכן במיוחד כאשר הופעל על ידי גורמים
שניצלו לרעה את שליטתם המלאה בפלטפורמה, תוך ניצול פערי ידע וניסיון.
- 3.אלעד 05/06/2025 15:22הגב לתגובה זובכוונה תחילה 25 שנה מינימום.ככה זה כששר משפטים מחפש רק להרוס את המדינה ומסתובב עם חברי מרכז עבריינים.
- 2.אנונימי 05/06/2025 14:30הגב לתגובה זולעשות עסקים משמעו משא ומתן באמונה. ישנם רשעים שחושבים שלרמות את הזולת זה עסק טוב. המפסידים הנוספים ממקרים מעין אלו מלבד הלקוחות שהפסידו כספם הם אנשי מקצוע ובעלי עסקים הגונים הפועלים באותו תחום וניזוקים תדמיתית
- 1.אנונימי 05/06/2025 14:17הגב לתגובה זובארצות הברית נכנסים ל 10 שנים על עבירה כזו.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
