עירוב שימושים דירות
צילום: איציק יצחקי
ראיון

"פנסיה לכל החיים": במה עדיף להשקיע - בדירת מגורים או בחנות?

מצד אחד, התשואה השנתית במסחר גבוהה יותר, אבל מצד שני - בעלי הדירות נהנים מעליית ערך גבוהה יותר לאורך השנים. היכן עדיף להשקיע ולמה חלק מהחברות החלו למכור שטחים כאלה? בעלי חברת נדל"ן: "תשואה גבוהה והשבחה גבוהה שנדיר למצוא"
איציק יצחקי | (10)

מבצעי היזמים הובילו את הציבור לנהור למשרדי המכירות - הציבור התחיל לרכוש דירות במבצעי מימון אטרקטיביים, אבל לאחרונה, בניגוד לשוק המשרדים המוכה, הולכת ומתרחבת ההשקעה במסחר - רכישת חנויות שמייצרות תשואות גבוהות בהרבה מאשר למגורים. חלק מהמשקיעים סבורים שכדאי להשקיע בחנויות, כיוון שהם מאמינים שזו האלטרנטיבה הטובה ביותר - התשואה למגורים נעה סביב 3%-2.5%, במשרדים התשואה גבוהה יותר, אבל רק לכאורה. הסיבה היא פשוטה - רבים מהם נשארים ריקים וגם אם התשואה הממוצעת עומדת על 7%, החודשים שחולפים עד ההשכרה מורידים את התשואה בחישוב שנתי. חוץ מזה, המחירים בשוק השכירות ירדו ולא פשוט להשכיר נכס גם אחרי מספר חודשים ובמחיר שוק. כל זה משאיר אלטרנטיבה אחרת, עם היצע מוגבל - השקעה במסחר, כלומר בחנויות - אבל האם היא עדיפה על השקעה בדירת מגורים?

כמה עולה חנות?

השאלה הראשונה שצריך לשאול היא היכן אתם רוצים לרכוש חנות והאם תצליחו. אם תרצו לרכוש חנות ברחוב מרכזי ברמת גן, למשל, לא בטוח שתוכלו למצוא כזאת ואם זה יקרה - זאת כנראה תהיה חנות להשכרה, או לכל היותר חנות בדמי מפתח. חנויות קטנות במיקום טוב בתל אביב או ברמת גן יכולות להגיע לסכומים של 2 מיליון שקל ויותר. זה כמובן, תלוי בשכונה. מצאנו נכסים מבוקשים שהמחיר למ"ר חוצה את גבולות ה-30 אלף שקל למ"ר ומצאנו נכסים ב-20 אלף שקל למ"ר - הכל תלוי במיקום. לפעמים, המחיר ברחוב אחד, כמו ביאליק ברמת גן העמוס והשוקק, יכול להיות גבוה ב-30% ואפילו יותר מאשר חנות במרחק רחוב אחד משם.

דירות ברמת גן (איציק יצחקי)

דירות באזור ביאליק ברמת גן - לא עדיף להשקיע בחנות? (איציק יצחקי)

לכן, בחלק מהערים מרכז הכובד עבר לשכונות בשנים האחרונות ובמחיר נמוך יותר - כך קורה, למשל, סביב קניון עיר ימים בנתניה, שסביבו נפתח מרכז פיאנו שמכיל חנויות רבות. בעבר, חנויות כאלה היו קיימות רק במרכז העיר, ברחוב הרצל, אבל פתיחת שכונות חדשות כמו קריית השרון ועיר ימים הובילו לפתיחת מרכזים מסחריים רבים בשכונות. כך קורה גם בחריש, באשדוד, בחדרה ובערים רבות. מצאנו שכונות חדשות כמו גבעת המטוס בירושלים, עיר היין באשקלון, פארק הנחל בבאר שבע ועוד שמשלבות מסחר ומגורים יחד, אבל גם בערים רבות אחרות בדרום, אופקים למשל.

לצורך העניין, לקחנו נכס מסחרי במרכז הארץ ולצדו השקעה במגורים. התשואה במגורים הייתה נמוכה בהרבה, אבל עליית הערך בשנתיים האחרונות הייתה גבוהה יותר במגורים. נניח חנות באזור ביקוש שעולה 2 מיליון שקל. לצדו, דירת מגורים שעולה 3 מיליון שקל. ההשקעה בדירת המגורים עלולה להניב עליית ערך משמעותית יותר, אבל התשואה מהחנות עלולה להיות כפולה. מה עדיף? אף אחד לא יודע. הכל תלוי במה אתם מאמינים - האם מחירי הדירות ימשיכו לעלות או לא? בהנחה שאתם חושבים שהעלייה תהיה ממוצעת, נניח 4% בשנה, עדיפה ההשקעה במסחר שאמור להניב באזור ביקוש תשואה גבוהה בהרבה.

המגמה התחזקה בשנים האחרונות בשל כמה סיבות. כיום, כל התב"עות החדשות בערים כוללות עירוב שימושים ומשלבות מסחר ומגורים. מצאנו אפילו שכונות מגורים שקטות, שבהן יש כמה חנויות בוטיק. זה משתלם ליזמים, ששומרים בחלק מהמקרים את השטחים האלה לעצמם או מכניסים לשם שוכרים גדולים וחזקים, לטווח ארוך. הם מוכנים לשלם על כך בהורדת התשואה, כי הם יודעים שמדובר בשוכר יציב - ויציבות שווה חוסר סיכון שווה כסף.

יש לעירוב השימושים סיבות רבות: הכרה שהקניונים לא מספקים את הצרכים הבסיסיים של התושבים ולראיה בדוחות החברות רואים ירידה בהכנסות ובתנועתה בקניונים; מרכזי מסחר בשכונות הם נחמדים אבל לא מסייעים לאוירה השכונתית ולקהילתיות; מאז הקורונה רואים עליה משמעותית במסחר רחוב בכל הארץ; ריבוי האוכלוסין והעומס על התשתיות העירוניות והפקקים גורם לאנשים להמנע מלהכנס לאוטו ורצון לעשות את קניות היום יום בקרבת הבית; מסחר הרחוב יותר גמיש מבחינת גודל חנויות ותמהיל מאשר הקניונים; תוספת הכנסה לתקציב העיריה (מסחר משלם יותר ממגורים).

מגורים מול מסחר

קיראו עוד ב"נדל"ן"

במרכזי העיר הישנים (לא בערים מבוקשות) יש חנויות פנויות כי המסחר עבר ממרכז העיר לשכונות. סימן מובהק לכך ניתן למצוא בעובדה שלמרות שהרכבת הקלה פועלת כמעט שנה, חנויות לאורך הקו לא התאוששו אלא אם הן שוכנות בקרבה לתחנה, כי אנשים מעדיפים לעשות את הקניות שלהם ליד הבית.

גם נאות שמיר (נווה דורון) ברמלה עברה תהליך כזה. שם נמכרו חנויות במחיר של 20 אלף שקלים למ"ר והיום ב-25 אלף, ואין חנות פנויה בנמצא.

"פנסיה לכל החיים"

דורון אבקסיס, משנה למנכ"ל קבוצת בראל מעריך שהמסחר בשכונת אפיקי הנחל תמיד יהיה בתפוסה מלאה ויהנה מתנועה מתמדת של לקוחות. לטענתו, מי שירצה לקנות חלב, מוצרי בנייה או פלאפל לא יצטרך לצאת מהשכונה. הוא מסביר כי "בניגוד לעבר שאז היה ערבוב בכניסות של המגורים והמסחר, מה שגרם למטרדי רעש ולכלוך, היום התב"עות מחייבות הפרדה מוחלטת. כל התב"עות של השכונות החדשות ברחבי הארץ כוללות שטחי מסחר מתחת לבניינים מתוך הבנה ששכונה חייבת לספק מרקם חיים שלם ולא ניתן להסתמך על קניונים או מרכזי ערים מסיבות שונות ומגוונות כמו קשיי תחבורה, צפיפות, קיימות ועוד".

בצד של הרוכשים, לא בכל עיר אפשר למצוא חנות למכירה. החברות היזמיות מחזיקות בהם. "חנויות רחוב תמיד נהנו מתשואה גבוהה והשבחה גבוהה שנדיר למצוא כיום ולכן מדובר בפנסיה לכל החיים", אומר שייקה נפחא, בעלים ומנכ"ל חברת סלעית העוסקת ביזום נדל"ן למגורים. לדבריו, בניגוד למגמה של יזמים אחרים, "בפרויקט עומרים שאנו בונים בשכונת אפיקי נחל באופקים החלטנו דווקא לשחרר את שטחי המסחר ולמכור אותם למשקיעים ולמשתמשי קצה כחלק מהפילוסופיה שמלווה אותנו בהקדמת השכונה". לדבריו, אופקים זוכה בשנתיים האחרונות לעדנה מחודשת ונמצאת בצמרת הביקושים בישראל, עתידה להשליש את עצמה בתוך כמה שנים ולמשוך אליה אוכלוסיות חדשות וצעירות.

"אנו מאמינים ששכונה היא יותר מרק בניינים שמאכלסים משפחות אלא היא צריכה להיות מרקם חיים שלם כמו פעם. לשמחתנו, גופי התכנון הבינו שהבניה של שנות התשעים יצרה שכונות מנוכרות וצריך לחזור לתכנן שכונות כמו פעם, אלא שקצת יותר טוב. יותר טוב זה אומר: עירוב שימושים, קישוריות, צל ועוד תנאים שיאפשרו מסחר רחוב שוקק וחזרת הקהילתיות".

לא תאמינו, אבל מחיר לחנויות בקומת המסחר באופקים עומד על 19 אלף שקל למ"ר - מצד אחד, מי היה מאמין לפני עשור שיהיה ביקוש למוצר כזה באופקים ומנגד - זה נמוך משמעותית מחנות חדשה באזורים אחרים בפריפריה. בפרויקט עצמו בשכונת אפיקי הנחל באופקים ישנם 3500 מ"ר של שטחי מסחר מחולקים לגדלים שבין 150-800 מ"ר, חלקם כוללים התאמות להסעדה וכולם עם חזית הפונה לרוחב ואפשרות להוציא את המסחר גם למדרכה וכן יציאה אחורית ושטחי פריקה וטעינה וכמובן - חניות לאורחים.

שייקה נפחא (תמר מצפי)

"באשקלון לוקחים 24 אלף שקל למ"ר - אופקים תגיע לשם". נפחא (תמר מצפי)

להערכתו של נפחא "לקראת האיכלוס של הבניינים הראשונים בשכונה המחיר למ"ר ישתווה לזה שבעיר היין באשקלון - שם לוקחים 24 אלף שקל למ"ר. אנו רואים עניין מצד משקיעים להשקיע בחנויות בגלל שהם מתרשמים מכך שהמגורים מושך משפרי דיור מבאר שבע ומכל האיזור שמתרשמים מהעובדה שאופקים הופכת עיר גדולה ולא סתם שכונה ובזכות הטבת מס בסך 18%. יש לציין כי המסחר באופקים, רחוק מלהגיע למיצוי לאור ההתפתחות המאסיבית של העיר והצפי לשילוש האוכלוסיה בה. רוב הרשתות טרם הגיעו לעיר ואלה יכנסו בשלב ראשון לשכונה הגדולה בעיר לקראת איכלוסה של שכונת אפיקי נחל".

השאלה היא האם לא עדיף השקיע בפרויקט למגורים. הכנסו לטבלה את המסים, התשואות והכדאיות הכלכלית בשני אפיקים שונים. מס הרכישה במסחר עומד על 6% והוא קבוע, ובמגורים - 8% למשקיעים. המימון במסחר יכול להגיע ל-70%-100% ולהשקעה במגורים ל-50%. את הנכס הנסחר אפשר להשכיר גם ברמת מעטפת, אך במגורים המצב שונה. תוסיפו לזה את ההקלות בענייני מיסוי ואת העובדה שתקופת השכירות, בממוצע כמובן, ארוכה יותר במסחר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שוקו 21/06/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
    לך תגיש דוחות למס הכנסה. מס לא מיגיעה אישית החל מ 31 אחוז ועל זה תוסיפו ביטוח לאומי
  • 8.
    ברור שחנות כי לכולם יש דירות חחח (ל"ת)
    אור 18/06/2024 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רון 18/06/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
    אין השוואה במיסוי (בחנות יש תוספת מע"מ במידה וקונים אותה כפרטי). כתבה לא רצינית ברור שדירה
  • 6.
    אלון 18/06/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    אם נניח תיפול הממשלה, יסתיימו המלחמות, וישללו לחרדים לא מתגייסים או עובדים זכות בחירה וזכויות בביטוח לאומי ובקופת חולים יהיה על מה לדבר. גם אז סתם חנות לא השקעה טובה, כי ברחובות בן יהודה והרצל בתל אביב עסקים אוכלים קש לדוגמא. השקעה בחנות זה קודם כל השקעת נדל"ן שהחנות או נכס מסחרי שם כדי לשלם משכנתא. אם אין ביקוש גדול לנכס כזה עלולים להתקע ללא הכנסה ובסוף להפסיד את כל כספי ההשקעה. דירה בארץ היה בעבר אחלה השקעה והיום שקיעה בתשואה אפסית, עדיף לשים את הכסף בשוק ההון האמריקה ולהנות מהתשואה השמנה.
  • כלכלן 18/06/2024 13:28
    הגב לתגובה זו
    בצפון קוריאה?
  • 5.
    בלי סודות 18/06/2024 09:40
    הגב לתגובה זו
    תשואה נאה אבל הקפיצה היא לא דירה עדיין למרות שאולי תהיה
  • 4.
    צדוק 18/06/2024 09:40
    הגב לתגובה זו
    יותר בטוח בטח באופקים שאני לא יודע כמה חנויות מוכרות שם.... האוכלוסיה לא עשירה במיוחד
  • 3.
    עוזי 18/06/2024 07:12
    הגב לתגובה זו
    חנות סגורה חנות מתה הכל תלוי
  • 2.
    שכחו רק של מסחר יש גם מס הכנסה ועל דירות מקסימום % 10 (ל"ת)
    גידי 18/06/2024 06:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 18/06/2024 06:04
    הגב לתגובה זו
    כאשר לא מצליחים להשכיר נכס מסחרי המיסים והאחזקה הם עצומים שלא נדבר על ירידת מחירים של אותם נכסים אותו דבר בדירות מגורים שהתשואה שלהם היא 50% מהתשואה על תוכניות חיסכון
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".


בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגבן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלג

רמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה

הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.

הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.

מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות. 

לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס

הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.

מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.