משה כחלון
צילום: חיים דוד
TV

כחלון בראיון לחדשות 2 מתייחס לאמירתו: "מעולם לא אמרתי שנוריד את מחירי הדירות"

וגם במסגרת הראיון טוען כחלון כי אמירת נתניהו ללכת ולקנות דירות היא "אמירה מיותרת" 
ענת דניאלי | (13)

שר האוצר, משה כחלון, התראיין אמש לחדשות ערוץ 2 ונשאל על ידי העיתונאית קרן מרציאנו, על טענתו כי "מעולם לא אמר שיוריד את מחירי הדיור" (לכתבה המלאה). על כך השיב כחלון: "אני טוען בצורה חד משמעית לאורך כל הדרך - בסוף התהליך זה ישפיע על המחירים. יש שאלה שהיא כלכלית ויש עיתונאית. את (קרן) עיתונאית ואני עוסק בכלכלה, את רוצה מספר כדי שתבדקי בעוד שנתיים אם הוא נכון או לא. בכלכלה אין כזה דבר יש מגמות. המגמה של עליית המחירים היא תיפסק ואם בסוף התהליך תהיה סבלנות גם נראה ירידה במחירים. אני אומר לך. בסוף התהליך התשובה היא כן (ירדו המחירים)".

לדברי כחלון, "ההבדל בינינו , הוא שאת והציבור מסתכלים על העבר. וזה בסדר. היה משבר גדול קיבלנו את המשבר אנחנו עושים פעילות ועדיין לא הגענו לאן שרצינו, המחירים המשיכו לעלות. המחירים עלו בשנה האחרונה 8% וזה מספיק. את (קרן) בתור עיתונאית מסתכלת על מה שהיה, אני כאחד שמנהל את הכלכלה של מדינת ישראל, אומר לך. אחורה את צודקת, קדימה את עדיין לא יודעת מה יהיה. אני חושב שאני יודע מה יהיה בגלל הנתונים, בגלל השיווקים, בגלל העובדים הסינים שיגיעו 6,000 עובדים סינים כבר בתחילת מרץ וידחפו את ענף הבנייה. גם החברות הזרות, גם הפשרת הקרקעות. אני אומר לך במה שהיה את צודקת, במה שיהיה את לא יודעת". 

 

כחלון אמר בסוף התהליך - המחירים ירדו ונשאל מתי יהיה סוף התהליך והוא השיב על כך: "אני אומר לך בסוף התהליך תהיה הורדת מחירים של הדיור. בסוף התהליך. אבל לא כל שעה להתקשר אליי. סוף התהליך הוא ברגע שכל ההיצעים ייכנסו ויגיעו עובדים ונסיים התהליך יסתיים. אי אפשר לעמוד פה עם סטופר זה משבר של 10-12 שנים. אי אפשר לבוא ולהגיד לך ביום ה-24 לספטמבר 2017 זה יקרה (המחירים ירדו) אין דבר כזה. לי יש אורך רוח, לי יש קור רוח ויש לי סבלנות עשיתי כמה רפורמות בחיים, הצלחתי בהן ובעזרת השם נצליח גם פה". 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שי 11/01/2017 09:53
    הגב לתגובה זו
    מר כחלון עצר את מכונות המזל למפעל הפיס אך מהמר בעצמו על העתיד של כלכלת ישראל ועל זה נשלם כולנו תרתי שמשע
  • 12.
    אב 08/01/2017 23:16
    הגב לתגובה זו
    שיטת העבודה של כחלון, המחטפים, הבריונות, השוחד הפוליטי והחוקים שלהם מתנגדים רוב העם ורוב המומחים מתנגדים, גורמים לכך שהאיש ראוי שלא יהיה חבר כנסת בכלל שלא נדבר על שר. לא מעניין אותו לתת פתרונות אמיתיים ולטווח ארוך אלא רק לספק ״סחורה״ כמצגת שווא אשר הוא יוכל לדמות להצלחה אישית שלו בזמן קצר לפני הבחירות הבאות. ואינו בוחל באיומים או בשוחד פוליטי מהשפלים שידעה מדינת ישראל. לפני הבחירות כחלון ינסה להשתלב בכל מפלגה שייתנו לו העיקר שהוא רואה כוון לראשות הממשלה כי זה מה שהוא הכי מייחל לו. למען הסר ספק אני לא בעלים של שלוש דירות ואיני עוסק ביבוא מכוניות ואיני מנפגעי החוקים האומללים של כחלון.
  • 11.
    לני 08/01/2017 15:02
    הגב לתגובה זו
    מתי תפסיק לרדוף בעלי דירות? אף אחד לא רכש דירה על חשבונך. כל אחד רכש מכספו שלו!. אז די לדמגוגיה הסטניליסטית.
  • 10.
    פחלון 08/01/2017 11:11
    הגב לתגובה זו
    טיפשים. לך להצטרף למפלגה שמתאימה לכם מפלגת סטלין ע"ש מחנה הבזיוני
  • 9.
    אין כבר שום ציפיות ממנו. (ל"ת)
    אאא 08/01/2017 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הוא מריח בחירות ומנסה לתקן את האמירויות הקודמות ,ממזר. (ל"ת)
    חיים ברו 08/01/2017 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אם הם ימכרו המחירים ירדו? חחחחחחחחח (ל"ת)
    בעלי 3 דירות 08/01/2017 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כחלון והסתירה 08/01/2017 10:10
    הגב לתגובה זו
    זה רק עניין של הצע וביקוש .
  • 5.
    פשוט מדהים איך יכולים לשים כזה אנאלפבית (ל"ת)
    כשר אוצר... 08/01/2017 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כחלון 08/01/2017 10:09
    הגב לתגובה זו
    במפלגה אחת ונהיה בטוחים שתשבו באופוציה במקרה הטוב עם 5 מנדטים. רק דביל יצביע לכחלון הנוכל הקומוניסט ואל תשכח לקחת את גפני החרדי הגנב שאפשר לשחד אותו והוא יסכים אפילו להכריז על האריתראים כיהודים צאצאי מלכת שבא.
  • 3.
    כלכלה בולשביקית זה לא בשבילנו קאפיש? (ל"ת)
    פחלון 08/01/2017 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ביבי והדירות 08/01/2017 10:07
    הגב לתגובה זו
    אם כחלון מעודד מכירת דירות אז כמובן המטרה שלו היא שמישהו יקנה דירות אז אין הבדל בין ביבי לכחלון. והעצה של ביבי לקנות בגליל היא לא עצה רעה בכלל אם מתכננים לישב את הגליל אז מחירי הדירות שם יעלו ומי שיקנה ירויח ולא צריך ראש ממשלה שיגיד לנו כל טיפש יודע. \
  • 1.
    ציניקן 08/01/2017 10:02
    הגב לתגובה זו
    בסוף הוא ילמד את הכלב לדבר
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

צוות מקצועי במשרד האוצר ממליץ להחזיר מס רכוש שנתי על קרקעות שלא נבנו, יותר מ-25 שנה אחרי שבוטל. בדו"ח נכתב כי מדובר ב"צורך פיסקאלי ארוך טווח", על רקע הוצאות המלחמה והעומס התקציבי. לפי ההערכות, המס עשוי להכניס לקופת המדינה עד 12 מיליארד שקל בשנה

עוזי גרסטמן |

אחרי שנים שבהן מס הרכוש נחשב פרק סגור, משרד האוצר מחזיר אותו לשולחן. דו"ח של הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, שפורסם בימים אלה, קובע כי קיימת הצדקה כלכלית, תקציבית ואף משפטית להחזיר מס שנתי על קרקעות שאינן בנויות. בראש הצוות עמד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, והוא פעל מכוח החלטת ממשלה מפברואר 2024.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.