וואלה משתלטת גם על הלוחות: יוצאת בשת"פ עם אתר יד 2

אילן ישועה, מנכ"ל וואלה: "צעד זה משתלב במהלך הכולל של השקת הגרסה החדשה של ערוצי וואלה שהתחיל לפני כשבוע"
מאיה זיסר |

פורטל האינטרנט, וואלה, ואתר הלוחות יד2, הודיעו היום (ד') על כך שנחתם הסכם שיתוף פעולה רחב ביניהן. כאשר במסגרת ההסכם, לוח יד 2 יקודם מעמוד הבית של וואלה וממשקי החיפוש של יד2 ישולבו במגוון ערוצי תוכן מרכזיים בהם רכב, עסקים ו- TECH. ממשקים נוספים יאפשרו גישה ללוחות יד2 בתחום יד שנייה.

על פי ההודעה, הממשקים בערוצים השונים יעוצבו כ-widgets ויאפשרו גישה מהירה ונוחה לעשרות לוחות שונים. ההסכם בין הצדדים כולל מרכיבים נוספים ובהם שילוב של וואלה! שופס באתר יד 2.

שיתוף פעולה זה משמעותי מכיוון שהינו בין 2 אתרים בעלי טראפיק מאוד גבוהה. על פי נתוני סקר טים האחרון (חודש מאי) אתר וואלה בעל 67.6% שיעורי חשיפה שבועיים ומדורג במקום ה-2 בין האתרים המובילים ואילו לוח יד 2 בעל 24% שיעורי חשיפה ומוביל בין אתרי הלוחות (מדורג במקום ה-7)

לדברי אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, "יד 2 הוא הלוח הפופולארי הגדול והמוצלח ביותר בישראל לפי כל פרמטר, בפער ניכר על כל מתחריו. אנו גאים על השת"פ החדש שמלבד תרומתו הכלכלית לוואלה, מרחיב את עושר השירותים שאנו מציעים לגולשינו. צעד זה משתלב במהלך הכולל של השקת הגרסה החדשה של ערוצי וואלה! שהתחיל לפני כשבוע".

שון תל, מנכ"ל יד 2 : "אין ספק כי שיתוף הפעולה בין שני האתרים המובילים בתחומם, מחזק הן את יד2 והן את וואלה. אנו צופים צמיחה נוספת לאור החיבור הזה ומאמינים כי זו התחלה טובה למיזמים משותפים נוספים".

בשנה האחרונה הרחיבה וואלה את היקף הפעילות שלה ובנוסף להשקעה בתחום הרשתות החברתיות, כאשר הגדילה לפני כ-3 חודשים את אחזקותיה במקושרים לכ-70%, רכשה כ-36% תמורת 4.5 מ' שקל. בנוסף לכך, הקימה וואלה את 'וואלה! jobs', בשותפות עם חברת רדמץ' לאחר שרכשה 50% ממיזם msn jobs. בתחום הסחר האלקטרוני, החלה בדצמבר 'וואלה! שופס' לנהל ולהפעיל את נענע שופס. בנוסף לכך יש לוואלה מיזם עם yes, להכנסת תכני פרסום בקטעי וידאו וכמו כן הסכם גם עם מפעילת תוכנת המסרים המיידיים icq.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.