הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

• שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
• גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

חמש עובדות על איקאה שכנראה לא ידעתם

1. איקאה נוסדה בשנת 1943 בשוודיה על ידי אינגוור קאמפרד כשהיה רק בן 17

2. שמה של החברה הוא ראשי תיבות של שם המייסד, החווה שבה גדל והכפר בו נולד

3. איקאה היא אחד מהצרכנים הגדולים ביותר של עץ בעולם, עם מאות אלפי טון של עץ בשנה

4. החברה מפעילה כיום מעל 450 סניפים בכ־60 מדינות ברחבי העולם

5. למרות שמרבית המוצרים שלה מגיעים להרכבה עצמית, איקאה מציעה שירותי הרכבה מקצועיים ברוב המדינות שבהן היא פועלת

איקאה מדווחת על ירידה חדה של 32% ברווח הנקי השנתי, בעיקר בשל השפעות של מכסים אמריקאיים, עלייה במחירי חומרי הגלם והשפעת מדיניות הורדת המחירים שאומצה בשנים האחרונות. החברה, שנחשבת לאחת מענקיות הריהוט בעולם, הציגה רווח נקי של 1.5 מיליארד יורו בלבד לשנת הכספים שהסתיימה ב־31 באוגוסט 2025, ירידה משמעותית לעומת השנה הקודמת.

למרות ההכנסות היציבות יחסית שעמדו על כ־26.3 מיליארד יורו, ירידה מינורית של 0.9% בלבד, שורת הרווח הציגה תמונה שונה לחלוטין. איקאה הסבירה כי המחירים הגבוהים של סחורות ועלויות לוגיסטיקה, במיוחד במחצית השנייה של השנה, נבעו מהאי־ודאות סביב מדיניות המכסים של ארצות הברית. אלו הקשו על החברה לשמור על רווחיות בשווקים מרכזיים כמו צפון אמריקה, שבה החברה משיגה חלק ניכר מהכנסותיה.

האתגר המרכזי מבחינת איקאה הוא העובדה שהיא פועלת על פי אסטרטגיה ברורה של מכירת מוצרים במחיר זול יחסית. בשנים האחרונות החברה השקיעה רבות בהורדת מחירים, בניסיון להחזיר את הקהל לאחר תקופת אינפלציה עולמית שהפחיתה את הביקושים למוצרי צריכה לא חיוניים. עם זאת, לדברי טולגה אונג'ו, מנהל הקמעונאות העולמי, "המציאות העולמית מחייבת אותנו להעלות מחירים מסוימים כדי להתמודד עם עליות העלות שאינן בשליטתנו."

• החלקתם בחנות? יכול להיות שמגיע לכם הרבה כסף
• סימנים מעודדים? המלאים במחסני איקאה חזרו למצבם לפני המגפה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד הוסיפה החברה כי השקעות גדולות שבוצעו במהלך השנה, ובפרט רכישת שטחים ליערות חדשים בלטביה לצורכי אספקת עץ עתידית, ורכישת רשת חנויות בבמדינות הבלטיות, היוו גורם נוסף ללחץ על רווחיות החברה. ההשקעות נועדו להבטיח עצמאות בשרשרת האספקה של איקאה לטווח הארוך, אך בטווח הקצר הן הגדילו את ההוצאות באופן ניכר.