אמנון שעשוע מובילאיי
צילום: צילום מסך/מובילאיי ביוטיוב

כמה שווה מובילאיי ולמה היה ברור שהנפקה ב-50 מיליארד דולר היא חלום רחוק?

פקפקנו ביכולת של מובילאיי לגייס ב-50 מיליארד דולר ודחיית ההנפקה לא באמת מפתיעה; באיזה מחיר כן תנפיק אינטל את מובילאיי ומתי זה יקרה?
נתן טגי | (8)

לפני כארבעה חודשים דיווחה אינטל על כוונתה להנפיק את מובילאיי ב-50 מיליארד דולר. טוב שהם לא ביקשו 100 מיליארד דולר. ההנפקה כצפוי נדחתה. השוק לא מוכן לשלם את המחיר:

 

מובילאיי שעדיין מנוהלת על ידי פרופסור אמנון שעשוע (שהקים את החברה לצד זיו אבירם)נמכרה לאינטל לפני 5 שנים ב-15 מיליארד דולר. מובילאיי היא אומנם מהמובילות בייצור מערכות לרכבים אוטונומיים, אבל 50 מיליארד דולר, בשעה שאינטל הגדולה כולה שווה 180 מיליארד ובהינתן שקצב המכירות שלה הוא במקרה הטוב 2 מיליארד דולר.

מהדוחות הבאים עולה תמונה לא מעודדת לגבי מובילאיי, כך שהיה די צפוי שההנפקה לא תצליח בשווי של 50 מיליארד. אינטל עצמה אומנם הכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, אבל השוק התאכזב מהתחזית קדימה ומניית החברה נפלה ב-6.5%. אינטל היא החברה הגלובלית הכי חשובה לישראל - היא מהמעסיקים הגדולים בארץ (אפילו הגדול ביותר) והיא חולשת על מפעלי ייצור גדולים לצד מרכזי פיתוח. כמו כן, היא עומדת לרכוש את חברת טאואר הישראלית (להרחבה כאן). 

מהדוחות של אינטל ניתן לראות את חלוקת הכנסות על פי סגמנטים, ביניהם האינטרנט הבינה המלאכותית וגם מובילאיי שמוגדרת באינטל כמגזר נפרד ומקבלת חשיבות כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אינטל. הכנסות מובילאיי הסתכמו ב-394 מיליון דולר לעומת כ-377 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ברבעון הראשון של 2022 ב-148 מיליון דולר לעומת 171 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2021.

לא צריך להתרגש מהירידה ברווחים, מה שהכי חשוב בפעילות של מובילאיי הוא יכולת לצמוח וברבעונים האחרונים היא צומחת, אחרי שבשנים הראשונות אחרי העסקה הצמיחה היתה מאכזבת. לפני שמובילאיי נמכרה לאינטל באקזיט הישראלי הגדול מאז ומעולם היא מכרה בקצב של 600 מיליון דולר בשנה. האנליסטים ציפו שתוך שנה וחצי-שנתיים היא תגיע לקצב של 1 מיליארד דולר. אלא שרק שלוש שנים אחרי הרכישה קצב המכירות עבר את ה-1 מיליארד דולר ולא בטוח שזה בזכות מוצרי הבסיס של מובילאיי.  

לפני כשנתיים וחצי רכשה מובילאיי את מוביט הישראלית תמורת קרוב ל-1 מיליארד דולר. השילוב של מוביט שמספקת מידע על כלי תחבורה זמינים וזמן נסיעה תורם גם בזכות סינרגיה בין המוצרים ויכולת לספק מערכי הסעה בעיקר במוניות עם יכולות תזמון וניהול ושליטה דרך אפליקציה. אז מובילאיי צומחת, המכירות בקצב של 1.6 מיליארד דולר, היא כנראה בדרך ל-2 מיליארד דולר, אבל האם אינטל עשתה עסקה טובה? לפי תמחור ההנפקה - 50 מיליארד דולר כנראה שכן, אבל אם לקוחים בחשבון את השקעה במובילאיי בשנים האחרונות, את סבסוד ההפסדים בשורה התחתונה, את הרכישה של מוביט, אז מקבלים שסך ההשקעה הכוללת בתחום היא כבר לא 15.3 מיליארד דולר, יותר, כמה יותר? לא ברור, זה גם יכול להיות 20 מיליארד דולר. החבילה הזו כיום כנראה הציפה ערך, אבל לא 50 וגם לא 40 מיליארד דולר. 30 מיליארד זה בסימן שאלה אבל בהחלט אפשרי כשהשווקים יירגעו. אם השווקים יהיו טובים אז גם 40 מיליארד דולר זו אפשרות. יותר מזה יתאפשר רק אם חוזרים למסלול של עליות מרשימות בנאסד"ק.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז אינטל בינתיים התקפלה, אבל מובילאיי במוקדם או במאוחר תהיה חברה נסחרת. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמי 12/07/2022 19:14
    הגב לתגובה זו
    ועוד חייבים להתקין בחוק כדי למלא להם את הDB
  • 6.
    קוקו 12/07/2022 12:14
    הגב לתגובה זו
    הדאטא והמיפוי
  • 5.
    מקסימום יהיה ב 20 (ל"ת)
    שחר 11/07/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראלי פראייר 11/07/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
    כל ההנפקות פה בארץ הן ביזיון. 1 ל-10 מציפות ערך ובכל השאר אנחנו מפסידים. העיקר שכמה כלומניקים יכולים להסתובב בחליפות ולספר שהם חתמים
  • 3.
    מחיר לא יותר מפי 4 ממכירות, כלומר 1.50מיליארד גג (ל"ת)
    PAN 11/07/2022 10:25
    הגב לתגובה זו
  • המכירות לשנה הן 1.5 *4, כך גם לשיטתך זה 6 מיליארד (ל"ת)
    חשבון בסיסי 11/07/2022 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחת ההשחלות הגדולות ever. (ל"ת)
    יובל 11/07/2022 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תמחור לעתיד 11/07/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
    המנפיקים חיים בסרט, ומזלם שהסרדינים שוחים אחרי הזרם. מנפיקים במחיר מנופח, שמגלם את השקעת העבודה לעתיד, ואז עובדים בנחת עד לקריסת החסרה (רובן קורסות, חלק קטן מתפתחים, אבל לא בהיקף זמצדיק סכומים מטורפים כאלה)
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.