תחנת דלק של Shell
צילום: Pixbay

העלייה במחירי הדלק פוגעת בחניות הנוחות ומאיימת על יצרניות המזון

העלייה במחירי הנפט הגולמי כבר נותנת את אותותיה בתחנות הדלק ברחבי ארה"ב, עם ירידה בכמות האנשים שנכנסים לתדלק, שמשפיעה על המכירות של מוצרי המזון בחנויות הנוחות; סקטור שירותי הנסיעות והמשלוחים כבר מנסה להתמודד עם הפגיעה
איתן גרסטנפלד | (2)

הפלישה הרוסית לאוקראינה ושיעורי האינפלציה הגבוהים, הביאו לעלייה במחירי הנפט הגולמי, שכבר מורגשים בכיסים של אזרחים רבים, בעיקר בקרב בעלי המכוניות ברחבי העולם. אך נדמה שלא רק סקטור הרכב והשירותים הנלווים אליו, עשוי להיפגע מהעליות אל גם יצרניות מוצרי השתייה והחטיפים דוגמת PEPSICO INC GENERAL MILLS INC CONAGRA FOODS עשויות להיפגע.

על פי הערכות של חברת המחקר IBISWorld, כ-80% מהדלק הנרכש בארצות הברית נעשה באמצעות חנויות נוחות מקומיות, שמכניסות כ-475 מיליארד דולר מדי שנה. רבע מההכנסות מגיעות מ-44% מהלקוחות, שנכנסים לחנויות כדי לרכוש מצרכים, חטיפים, בירה וסיגריות, בכל פעם שהם נכנסים לתדלק.

מחיר הגז הממוצע בארה"ב עמד ביום רביעי על כ-4.10 דולר לליטר, על פי נתונים שנאספו על ידי איגוד הרכב האמריקאי (AAA). למרות שזה קצת מתחת לשיא, מדובר עדיין בנתון גבוה מספיק כדי לגרום ל-60% מהאמריקאים לשקול מחדש את הרגלי הנהיגה שלהם ולבצע כמה שינויים באורח החיים, כך על פי סקר שהפיצה האגודה. נתונים אלו מתורגמים לפגיעה ישירה בחנויות הנוחות שכן פחות נסיעות, לא רק שמקטינות את הרווחים של החנויות, אלא גם מביאות לכך שהלקוחות מדירים את רגליהם מהחנויות ולעיתים מוותרים על חלק מהרכישות שהיו מבצעים בעבר.

"הקשרים שלנו עם הקמעונאים [בחנות הנוחות] הדגישו לאחרונה כמה סימנים של עומס על הוצאות הצרכנים מכיוון שמחירי הדלק נותרו גבוהים, כאשר קמעונאי אחד מבחין בהאטה ברכישות בחנויות בחודש מרץ", כתבה בוני הרצוג, מגולדמן זאקס. נראה כי עליית מחירי הדלק מכבידה גם על מכירות החטיפים הארוזים. "הוכחה לכך היא מגמת האטת הנפח שנראתה ברוב קטגוריות המזון הגדולות של חטיפים וירידה מוחלטת בנפח של שוקולד", כתבה.

סקטור נוסף, שסובל ממחירי הדלק הוא תחום שירותי הנסיעות ומשלוחי המזון. סקר שערך הבלוגר "The Rideshare Guy", חשף שכמעט מחצית מעובדי הסקטור הכולל נהגי UBER TECHNOLOGIES ו- LYFT INC CL A , ומשלוחי מזון של חברות כמו GRUBHUB INC , DOORDASH INC ו-Uber Eats, עוזבים או מבצעים פחות נסיעות בגלל העלייה האחרונה במחירי הדלק.

בכדי להתמודד עם התופעה ועם עליית המחירים, החליטה אובר על היטל דלק זמני בחודש שעבר. במסגרתו, חויבו הצרכנים לשלם סכום שנע בין 45-55 סנט נוספים על כל נסיעה או הזמנה. "אנחנו יודעים שהמחירים עלו בכל הכלכלה, אז עשינו כמיטב יכולתנו כדי לעזור לנהגים ולשליחים מבלי להטיל עומס נוסף על הצרכנים", נכתב בהצהרת החברה לאחר מכן.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אופיר 17/04/2022 08:48
    הגב לתגובה זו
    המחיר הוא לגלון שהוא 3.7 ליטר. ולא לליטק
  • 1.
    רק מזומן 15/04/2022 00:50
    הגב לתגובה זו
    ארבע דולאר לגלון...זה כמעט ארבע ליטר.עדיין חצי מליר מאשר ברפליקת הבננות הים תיכונית.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.