תחנת דלק של Shell
צילום: Pixbay

העלייה במחירי הדלק פוגעת בחניות הנוחות ומאיימת על יצרניות המזון

העלייה במחירי הנפט הגולמי כבר נותנת את אותותיה בתחנות הדלק ברחבי ארה"ב, עם ירידה בכמות האנשים שנכנסים לתדלק, שמשפיעה על המכירות של מוצרי המזון בחנויות הנוחות; סקטור שירותי הנסיעות והמשלוחים כבר מנסה להתמודד עם הפגיעה
איתן גרסטנפלד | (2)

הפלישה הרוסית לאוקראינה ושיעורי האינפלציה הגבוהים, הביאו לעלייה במחירי הנפט הגולמי, שכבר מורגשים בכיסים של אזרחים רבים, בעיקר בקרב בעלי המכוניות ברחבי העולם. אך נדמה שלא רק סקטור הרכב והשירותים הנלווים אליו, עשוי להיפגע מהעליות אל גם יצרניות מוצרי השתייה והחטיפים דוגמת PEPSICO INC GENERAL MILLS INC CONAGRA FOODS עשויות להיפגע.

על פי הערכות של חברת המחקר IBISWorld, כ-80% מהדלק הנרכש בארצות הברית נעשה באמצעות חנויות נוחות מקומיות, שמכניסות כ-475 מיליארד דולר מדי שנה. רבע מההכנסות מגיעות מ-44% מהלקוחות, שנכנסים לחנויות כדי לרכוש מצרכים, חטיפים, בירה וסיגריות, בכל פעם שהם נכנסים לתדלק.

מחיר הגז הממוצע בארה"ב עמד ביום רביעי על כ-4.10 דולר לליטר, על פי נתונים שנאספו על ידי איגוד הרכב האמריקאי (AAA). למרות שזה קצת מתחת לשיא, מדובר עדיין בנתון גבוה מספיק כדי לגרום ל-60% מהאמריקאים לשקול מחדש את הרגלי הנהיגה שלהם ולבצע כמה שינויים באורח החיים, כך על פי סקר שהפיצה האגודה. נתונים אלו מתורגמים לפגיעה ישירה בחנויות הנוחות שכן פחות נסיעות, לא רק שמקטינות את הרווחים של החנויות, אלא גם מביאות לכך שהלקוחות מדירים את רגליהם מהחנויות ולעיתים מוותרים על חלק מהרכישות שהיו מבצעים בעבר.

"הקשרים שלנו עם הקמעונאים [בחנות הנוחות] הדגישו לאחרונה כמה סימנים של עומס על הוצאות הצרכנים מכיוון שמחירי הדלק נותרו גבוהים, כאשר קמעונאי אחד מבחין בהאטה ברכישות בחנויות בחודש מרץ", כתבה בוני הרצוג, מגולדמן זאקס. נראה כי עליית מחירי הדלק מכבידה גם על מכירות החטיפים הארוזים. "הוכחה לכך היא מגמת האטת הנפח שנראתה ברוב קטגוריות המזון הגדולות של חטיפים וירידה מוחלטת בנפח של שוקולד", כתבה.

סקטור נוסף, שסובל ממחירי הדלק הוא תחום שירותי הנסיעות ומשלוחי המזון. סקר שערך הבלוגר "The Rideshare Guy", חשף שכמעט מחצית מעובדי הסקטור הכולל נהגי UBER TECHNOLOGIES ו- LYFT INC CL A , ומשלוחי מזון של חברות כמו GRUBHUB INC , DOORDASH INC ו-Uber Eats, עוזבים או מבצעים פחות נסיעות בגלל העלייה האחרונה במחירי הדלק.

בכדי להתמודד עם התופעה ועם עליית המחירים, החליטה אובר על היטל דלק זמני בחודש שעבר. במסגרתו, חויבו הצרכנים לשלם סכום שנע בין 45-55 סנט נוספים על כל נסיעה או הזמנה. "אנחנו יודעים שהמחירים עלו בכל הכלכלה, אז עשינו כמיטב יכולתנו כדי לעזור לנהגים ולשליחים מבלי להטיל עומס נוסף על הצרכנים", נכתב בהצהרת החברה לאחר מכן.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אופיר 17/04/2022 08:48
    הגב לתגובה זו
    המחיר הוא לגלון שהוא 3.7 ליטר. ולא לליטק
  • 1.
    רק מזומן 15/04/2022 00:50
    הגב לתגובה זו
    ארבע דולאר לגלון...זה כמעט ארבע ליטר.עדיין חצי מליר מאשר ברפליקת הבננות הים תיכונית.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.