וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

ה-SEC צפויה לדרוש מחברות ציבוריות לחשוף נתונים על השפעת האקלים

יו"ר רשות לני"ע האמריקאית, גארי גנסלר סבור שגילויים מסוג זה הם בעדיפות עליונה; חברות האנרגיה מצדן חוששות מהצעד, כיוון שהן סבורות שהמשקיעים עלולים לפרש באופן שגוי את נתוני גילויי האקלים
סתיו קורן |

ה-SEC הרשות לני"ע של ארה"ב צפויה לדרוש מחברות ציבוריות לחשוף יותר מידע בכל מה שקשור לאופן בו הן מתכוונות להתמודד עם איומים הקשורים לשינויי האקלים - והחברות לא מרוצות מכך בלשון המעטה. גארי גנסלר, יו"ר ה-SEC טען כי הוא סבור שגילויים מסוג זה הם בעדיפות עליונה. אמש גנסלר נפגש עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ועם גורמים נוספים בממשלה כדי לדון בנושא. 

חברות האנרגיה חוששות מהצעד, כיוון שהן סבורות שהמשקיעים עלולים לפרש באופן שגוי את נתוני גילויי האקלים, כיוון שאין להם ניסיון בקריאת נתונים בתחום. מנגד, חברות טכנולוגיה כמו APPLE ו-​MICROSOFT הודיעה כי הן תומכות בצעד של הרשות. 

לפי רגולטורים, ומנכ"לים של חברות האנרגיה האתגר הוא הנגשת הידע למשקיעים, והדרך בה ניתן לסייע להם למדוד תחזיות כלכליות של חברה מסויימת. ל-SEC קיימת סמכות רחבה לדרוש גילוי על ידי חברות שמוכרות ניירות ערך.

"מדובר פרויקט שלא דומה לשום דבר שה-SEC ביצעה אי פעם", אמר רוברט ג'קסון ג'וניור,  נציב הרשות לני"ע לשעבר. "זה דורש מומחיות רבה ברמת הצוות, וכמות עצומה של מגע עם השוק".

כ-90% מהחברות ב- S&P 500 מפרסמות דוחות מרצון המגלים נתונים סטטיסטיים על דברים כמו פליטת פחמן ובכמה אנרגיה מתחדשת הן משתמשות. התוכן אינו נבדק בדרך כלל על ידי הרגולטורים. רק 16% מדווחים על מדדים דומים בתיקי הרגולציה, על פי S&P Global Sustainable1, עסק של דירוג הנכסים וספקית נתוני השוק S&P Global.

"ללא דרישת גילוי חובה, אנו מצפים לראות המשך של אמצעי הגילוי הנוכחי שבו המנפיקים בוחרים לעתים קרובות, באיזה גילוי לדבוק ובאיזה לא. או במקרים מסוימים, פשוט בוחרים להימנע לחלוטין מגילוי," כך לפי סקוט מאתר מנכ"ל ​Pacific Investment Management Co. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.