מסכה קורונה
צילום: Mark Konig, Unsplash

קורונה - עדיין לא הסוף: הוורייאנט ההודי הוא הכי נפוץ כעת בעולם

כך על פי ארגון הבריאות העולמי וזאת כאשר בהודו מלקקים את הפצעים של ההתפרצות האחרונה. בסין המחוז שינג'יאנג שנסגר יצר עוד מעמסה על שרשרת האספקה העולמית
ארז ליבנה | (6)

רק לפני קצת יותר מחודש, מספר חולי הקורונה המאומתים בהודו הגיע למספר בלתי נתפס שחצה את ה-400 אלף נדבקים ביום. נכון לאתמול, המספר ירד ל"רק" 58 אלף נדבקים. לפי האומדן הרשמי מתו במדינה קרוב ל-387 אלף בני אדם, אבל כמו במקרה של סין, צריך לקחת את המספר הזה בערבון מוגבל. לפי אומדנים של משקיפים עצמאיים, ייתכן ומספר המתים האמיתי גבוה עד פי 7 מהאומדן הרשמי, פי 7 – כלומר צפונה ל-2.5 מיליון בני אדם, מרביתם עניים, שלא יכלו להסתמך על שירותי הבריאות הקלוקלים של תת היבשת ושהעדיפו למות בביתם מאשר להגיע לבית החולים ולא לקבל טיפול.

 

אז נכון, נראה שהממוצע השבועי ירד לנמוך של חודשיים, אבל נראה שההודים לא לומדים מהטעויות שלהם. אחרי סגר של 5 שבועות בניו דלהי ובנגלור, המדינות ההודיות פתחו את החנויות ומרכזי הקניות בצורה מלאה. המדינה, שלה את יצרני החיסונים והתרופות הגדולים בעולם, לא מצליחה לייצר מבצע חיסונים ראוי, כשנכון לכרגע, רק כ-5% מכלל 900 מיליון הבגירים במדינה התחסנו, למרות שההודים מדווחים כי למעלה מ-2 מיליון בני אדם מקבלים את החיסון בכל יום. החשש הוא שהודו, שראש הממשלה נרנדרה מודי נמצא תחת מתקפה בשל ניהול המשבר עד כה, נמצאת כבר בדרך לגל נוסף.

 

זה לא טוב להודים ולא לכלכלה העולמית. ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, העריך בתחילת השנה כי הכלכלה ההודית תצמח השנה בלמעלה מ-12%, בשבוע שעבר גרדו כבר קרוב לשליש מהצפי, כשהפגיעות האחרונות הביאו את התחזיות ל-8.3% - והזרוע, איך אומרים, עוד נטויה.

 

הוורייאנט ההודי, הידוע בכינוי ורייאנט "דלתא" נחשב לאחד מהזנים המדבקים ביותר, עד 60% יותר מהנגיף המקורי, והוא לא פגע קשות רק בהודו. גם בריטניה המשיכה את אמצעי הסגר עד סוף יולי הודות לדלתא, גם רוסיה – שדיווחה על למעלה מ-9,000 מקרים ביום שישי – סובלת ממנו ובארה"ב צופים שהזן יהפוך לשכיח ביותר במדינה במהלך הקיץ, כשבר כעת 10% מכל המקרים החדשים שם הם תודות לנגיף ההודי. בארגון הבריאות העולמי (WHO) אומרים כי הדלתא הופך להיות הזן הדומיננטי ביותר בעולם וכבר התפשט ללמעלה מ-80 מדינות – כשגם בישראל בוחנים אם ההתפרצויות החדשות הן בשל הוורייאנט שיובא מחו"ל.

 

אבל מה שהכי מטריד כרגע, הוא ששרשרת האספקה העולמית נפגעת שוב. בחודש שעבר דיווחנו כאן על העומס הלא ברור שיש בנמלי ישראל. העומס הזה נמשך. אבל הוא כאין וכאפס מול מה שקורה בנמלים במחוז שינג'יאנג בסין. המחוז, שחווה עלייה משמעותית בנדבקים, הביא את הממשלה הסינית להשית אמצעי סגר משמעותיים במחוז, שהביאו, איך לא, סגירה מלאה של הנמלים לשבוע שלם, כשנכון לכתיבת שורות אלה, הם עדיין לא חזרו לתפוקה מלאה ופועלים חלקית.

 

תחילה היה זה נמל ינטיאן שסמוך להונג קונג שנסגר. הנמל שבימים כתיקונים מנהל טובין שיכולים למלא 36 אלף קונטיינרים ביממה היה סגור. כך שהלחץ שם החל להישפך  לנמלים אחרים בסביבה, כולם באזור שנז'ן הנגוע וגאונז'ו. זה הביא לפקק תנועה בנמלים, כשביום חמישי האחרון למעלה מ-50 ספינות משא המתינו מחוץ לנמל גואנגדונג, הכי הרבה מאז 2019. במולר מארסק (AMKBY), חברת השילוח הימי הגדולה בעולם, אמרו ללקוחותיהם בשבוע שעבר כי העיכובים בנמל יכולים להגיע לצפונה משבועיים.

 

"העומס בינטיאן מייצר הפרעה על שרשרת האספקה העולמית, שגם ככה נמצאת בלחץ יתר", אמר פיטר סנד, אנליסט של בימקו – התאגדות של בעלי ספינות והוסיף כי "אנשים עלולים לא למצוא על המדפים בחנויות מתנות לקריסמיס מאוחר יותר השנה"

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 21/06/2021 09:42
    הגב לתגובה זו
    יש לשים בסגר את מי שלא מחוסן ולא לכסות את עלות הטיפול הרפואי של מי שהוצע לו חיסון וסרב לקבלו
  • פרבי 21/06/2021 15:37
    הגב לתגובה זו
    החובה להגן על הציבור מטל על ממשלות העולם, הזכות לא להתחסן בידי הפרט
  • 2.
    רבקה 20/06/2021 19:54
    הגב לתגובה זו
    החיסון פותר את הבעיה. אבל אם מחסנים רק כאשר המגיפה כבר קיימת, אז נוצרים ווריאנטים שהחיסון לא יעיל נגדם. מכאן נובע למעשה, שאנו כנראה נצטרך להמשיך לחיות עם הקורונה כל חיינו.
  • שוב אני 21/06/2021 08:47
    הגב לתגובה זו
    יתרה מזאת מכיוון שהרצון הכלל עולמי הוא למנוע תמותה רחבה וכן למנוע קריסה של מערכת הבריאות הם שחררו לעולם חיסון "חלקי" (כפי שכתבתי לא יעיל ב-100%) אי לכך אנשים מחוסנים אים נתים ואפילו לא נדרש מהמם להתאשפז אך (ואך גדול במיוחד) בגוף אנשים אלו עלול להתפתח זן חדש אמיד בפני החיסון הקיים ואף תוקפני יותר ממנו לא נוכל להתגבר ע"י חיסון (ראי את ההיסטוריה של שימוש באנטיביותיקה) כיום כבר לא ממליצים להשתמש באנטיביותיקה כי היא כמעט ולא יעילה כך בשבעוד שנה בהעידר תרופה אמיתית נהיה עדים להתפרצות חמורה יותר.
  • בר 21/06/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    החיסון אינו פותר את הבעיה מכיוון שהוא לא יעיל ב-100% כך לדוגמה בישראל בלבד ונגד הזן ההודי (דלתה) החיסון יעיל בכ-89% כך שגם עם כול 8 מיליון תושבי ישראל היהו מחוסנים עדיין 880 אלף עלולים להדבק (בערך אותה כמות של נדבקים שהיו לנו ללא החיסון אך עם סגר כמעט מלא.
  • 1.
    אבי 20/06/2021 18:57
    הגב לתגובה זו
    למה ? מחפשים צרות..אין אחריות ..
ננסי פולסי
צילום: רשתות חברתיות

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר

האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"

עמית בר |

חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.


ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי


ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.  

רובין לי מנכל באידו (X)רובין לי מנכל באידו (X)

בוקר של חגיגה, ערב של דיכאון: 24 השעות שטלטלו את ביידו

מנכ"ל ביידו, רובין לי: "קמנו מוקדם לזיהוי ההזדמנות ב-AI, אך איחרנו ביישום"

עמית בר |
נושאים בכתבה באידו AI

ביידו, אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בסין, הציגה את Ernie 5.0, גרסה חדשה של מודל הבינה המלאכותית שלה, המתחרה בצ'אטים הקיימים. ההשקה התקיימה בכנס Baidu World 2025 והיא התחילה בקול תרועה רמה, והסתיימה בקול ענות חלושה. 

מניית החברה  ירדה ב-7%, מסגירה של 126.2 דולר הונג קונג ביום הקודם לסגירה של 117.4 דולר. זו הירידה היומית החדה ביותר בשבעה חודשים האחרונים, והיא מוחקת חלק מהעלייה של כ-40% שרשמה המניה מתחילת השנה.

הירידה משקפת ציפיות גבוהות שהיו קשורות להשקה. ביידו תיארה את Ernie 5.0 כמודל אומני-מודאלי, המסוגל לעבד טקסט, תמונות, אודיו ווידאו באמצעות ארכיטקטורה מאוחדת. המודל כולל כ-2.4 טריליון פרמטרים, ומשתמש בטכנולוגיית MoE (Mixture of Experts) להפעלת פחות מ-3% מהפרמטרים בזמן אמת, מה שמפחית עלויות חישוב. בבנצ'מרקים פנימיים, ביידו טענה כי המודל עולה על GPT-4o של OpenAI ו-Gemini 2.5 Pro של גוגל במשימות כמו הבנת מסמכים, ניתוח ויזואלי וטבלאות. עם זאת, השוק לא התרשם, שכן בדיקות עצמאיות מצאו שהמודל נתפס כשדרוג טכני ללא הבדלה משמעותית ממתחרים.

ביידו, שהוקמה ב-2000 כמנוע חיפוש דומה לגוגל, עברה בשנים האחרונות מעבר אסטרטגי לבינה מלאכותית וענן. פעילות החיפוש והפרסום, שמהווה כ-50% מההכנסות, נשארה יציבה אך מאתגרת עקב תחרות מפלטפורמות כמו WeChat ו-Douyin. מתחילת השנה החברה השקיעה כ-20 מיליארד יואן (כ-2.8 מיליארד דולר) בפיתוח AI, כולל שדרוגי שרתים וצ'יפים כמו Kunlun M100 ו-M300. דוח הרבעון השני הראה הכנסות של 34.3 מיליארד יואן, עלייה של 2% משנה קודמת, עם רווח תפעולי של 3.3 מיליארד יואן. עם זאת, שולי הרווח נשארו נמוכים יחסית, כ-9.6%, עקב עלויות גבוהות בפיתוח מודלים.

המעבר ל-AI החל ב-2013 עם השקת פלטפורמת PaddlePaddle, אך התגבר ב-2023 עם Ernie Bot, צ'אטבוט דמוי ChatGPT. עד 2025, AI מהווה כ-15% מההכנסות, בעיקר משירותי ענן. ביידו מציעה גישה חופשית ל-Ernie 5.0 דרך אפליקציית ERNIE Bot, ומשלבת אותו בשירותים כמו Apollo Go, שירות רובוטקסי אוטונומי שמגיע ל-1.7 מיליון נסיעות בשנה. בנוסף, החברה פיתחה כלים כמו GenFlow 3.0, סוכן AI לעיבוד נתונים, ו-Famou, סוכן עצמאי להתאמה אוטומטית. אלה נועדו לשפר יעילות בארגונים, אך השוק מצפה להוכחות כמותיות על השפעה על הכנסות.