רק לפני קצת יותר מחודש, מספר חולי הקורונה המאומתים בהודו הגיע למספר בלתי נתפס שחצה את ה-400 אלף נדבקים ביום. נכון לאתמול, המספר ירד ל"רק" 58 אלף נדבקים. לפי האומדן הרשמי מתו במדינה קרוב ל-387 אלף בני אדם, אבל כמו במקרה של סין, צריך לקחת את המספר הזה בערבון מוגבל. לפי אומדנים של משקיפים עצמאיים, ייתכן ומספר המתים האמיתי גבוה עד פי 7 מהאומדן הרשמי, פי 7 – כלומר צפונה ל-2.5 מיליון בני אדם, מרביתם עניים, שלא יכלו להסתמך על שירותי הבריאות הקלוקלים של תת היבשת ושהעדיפו למות בביתם מאשר להגיע לבית החולים ולא לקבל טיפול.

אז נכון, נראה שהממוצע השבועי ירד לנמוך של חודשיים, אבל נראה שההודים לא לומדים מהטעויות שלהם. אחרי סגר של 5 שבועות בניו דלהי ובנגלור, המדינות ההודיות פתחו את החנויות ומרכזי הקניות בצורה מלאה. המדינה, שלה את יצרני החיסונים והתרופות הגדולים בעולם, לא מצליחה לייצר מבצע חיסונים ראוי, כשנכון לכרגע, רק כ-5% מכלל 900 מיליון הבגירים במדינה התחסנו, למרות שההודים מדווחים כי למעלה מ-2 מיליון בני אדם מקבלים את החיסון בכל יום. החשש הוא שהודו, שראש הממשלה נרנדרה מודי נמצא תחת מתקפה בשל ניהול המשבר עד כה, נמצאת כבר בדרך לגל נוסף.

זה לא טוב להודים ולא לכלכלה העולמית. ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, העריך בתחילת השנה כי הכלכלה ההודית תצמח השנה בלמעלה מ-12%, בשבוע שעבר גרדו כבר קרוב לשליש מהצפי, כשהפגיעות האחרונות הביאו את התחזיות ל-8.3% - והזרוע, איך אומרים, עוד נטויה.

הוורייאנט ההודי, הידוע בכינוי ורייאנט "דלתא" נחשב לאחד מהזנים המדבקים ביותר, עד 60% יותר מהנגיף המקורי, והוא לא פגע קשות רק בהודו. גם בריטניה המשיכה את אמצעי הסגר עד סוף יולי הודות לדלתא, גם רוסיה – שדיווחה על למעלה מ-9,000 מקרים ביום שישי – סובלת ממנו ובארה"ב צופים שהזן יהפוך לשכיח ביותר במדינה במהלך הקיץ, כשבר כעת 10% מכל המקרים החדשים שם הם תודות לנגיף ההודי. בארגון הבריאות העולמי (WHO) אומרים כי הדלתא הופך להיות הזן הדומיננטי ביותר בעולם וכבר התפשט ללמעלה מ-80 מדינות – כשגם בישראל בוחנים אם ההתפרצויות החדשות הן בשל הוורייאנט שיובא מחו"ל.

• אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
• עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל מה שהכי מטריד כרגע, הוא ששרשרת האספקה העולמית נפגעת שוב. בחודש שעבר דיווחנו כאן על העומס הלא ברור שיש בנמלי ישראל. העומס הזה נמשך. אבל הוא כאין וכאפס מול מה שקורה בנמלים במחוז שינג'יאנג בסין. המחוז, שחווה עלייה משמעותית בנדבקים, הביא את הממשלה הסינית להשית אמצעי סגר משמעותיים במחוז, שהביאו, איך לא, סגירה מלאה של הנמלים לשבוע שלם, כשנכון לכתיבת שורות אלה, הם עדיין לא חזרו לתפוקה מלאה ופועלים חלקית.

תחילה היה זה נמל ינטיאן שסמוך להונג קונג שנסגר. הנמל שבימים כתיקונים מנהל טובין שיכולים למלא 36 אלף קונטיינרים ביממה היה סגור. כך שהלחץ שם החל להישפך  לנמלים אחרים בסביבה, כולם באזור שנז'ן הנגוע וגאונז'ו. זה הביא לפקק תנועה בנמלים, כשביום חמישי האחרון למעלה מ-50 ספינות משא המתינו מחוץ לנמל גואנגדונג, הכי הרבה מאז 2019. במולר מארסק (AMKBY), חברת השילוח הימי הגדולה בעולם, אמרו ללקוחותיהם בשבוע שעבר כי העיכובים בנמל יכולים להגיע לצפונה משבועיים.

"העומס בינטיאן מייצר הפרעה על שרשרת האספקה העולמית, שגם ככה נמצאת בלחץ יתר", אמר פיטר סנד, אנליסט של בימקו – התאגדות של בעלי ספינות והוסיף כי "אנשים עלולים לא למצוא על המדפים בחנויות מתנות לקריסמיס מאוחר יותר השנה"

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...