קורונה - עדיין לא הסוף: הוורייאנט ההודי הוא הכי נפוץ כעת בעולם
רק לפני קצת יותר מחודש, מספר חולי הקורונה המאומתים בהודו הגיע למספר בלתי נתפס שחצה את ה-400 אלף נדבקים ביום. נכון לאתמול, המספר ירד ל"רק" 58 אלף נדבקים. לפי האומדן הרשמי מתו במדינה קרוב ל-387 אלף בני אדם, אבל כמו במקרה של סין, צריך לקחת את המספר הזה בערבון מוגבל. לפי אומדנים של משקיפים עצמאיים, ייתכן ומספר המתים האמיתי גבוה עד פי 7 מהאומדן הרשמי, פי 7 – כלומר צפונה ל-2.5 מיליון בני אדם, מרביתם עניים, שלא יכלו להסתמך על שירותי הבריאות הקלוקלים של תת היבשת ושהעדיפו למות בביתם מאשר להגיע לבית החולים ולא לקבל טיפול.
אז נכון, נראה שהממוצע השבועי ירד לנמוך של חודשיים, אבל נראה שההודים לא לומדים מהטעויות שלהם. אחרי סגר של 5 שבועות בניו דלהי ובנגלור, המדינות ההודיות פתחו את החנויות ומרכזי הקניות בצורה מלאה. המדינה, שלה את יצרני החיסונים והתרופות הגדולים בעולם, לא מצליחה לייצר מבצע חיסונים ראוי, כשנכון לכרגע, רק כ-5% מכלל 900 מיליון הבגירים במדינה התחסנו, למרות שההודים מדווחים כי למעלה מ-2 מיליון בני אדם מקבלים את החיסון בכל יום. החשש הוא שהודו, שראש הממשלה נרנדרה מודי נמצא תחת מתקפה בשל ניהול המשבר עד כה, נמצאת כבר בדרך לגל נוסף.
זה לא טוב להודים ולא לכלכלה העולמית. ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, העריך בתחילת השנה כי הכלכלה ההודית תצמח השנה בלמעלה מ-12%, בשבוע שעבר גרדו כבר קרוב לשליש מהצפי, כשהפגיעות האחרונות הביאו את התחזיות ל-8.3% - והזרוע, איך אומרים, עוד נטויה.
הוורייאנט ההודי, הידוע בכינוי ורייאנט "דלתא" נחשב לאחד מהזנים המדבקים ביותר, עד 60% יותר מהנגיף המקורי, והוא לא פגע קשות רק בהודו. גם בריטניה המשיכה את אמצעי הסגר עד סוף יולי הודות לדלתא, גם רוסיה – שדיווחה על למעלה מ-9,000 מקרים ביום שישי – סובלת ממנו ובארה"ב צופים שהזן יהפוך לשכיח ביותר במדינה במהלך הקיץ, כשבר כעת 10% מכל המקרים החדשים שם הם תודות לנגיף ההודי. בארגון הבריאות העולמי (WHO) אומרים כי הדלתא הופך להיות הזן הדומיננטי ביותר בעולם וכבר התפשט ללמעלה מ-80 מדינות – כשגם בישראל בוחנים אם ההתפרצויות החדשות הן בשל הוורייאנט שיובא מחו"ל.
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מה שהכי מטריד כרגע, הוא ששרשרת האספקה העולמית נפגעת שוב. בחודש שעבר דיווחנו כאן על העומס הלא ברור שיש בנמלי ישראל. העומס הזה נמשך. אבל הוא כאין וכאפס מול מה שקורה בנמלים במחוז שינג'יאנג בסין. המחוז, שחווה עלייה משמעותית בנדבקים, הביא את הממשלה הסינית להשית אמצעי סגר משמעותיים במחוז, שהביאו, איך לא, סגירה מלאה של הנמלים לשבוע שלם, כשנכון לכתיבת שורות אלה, הם עדיין לא חזרו לתפוקה מלאה ופועלים חלקית.
תחילה היה זה נמל ינטיאן שסמוך להונג קונג שנסגר. הנמל שבימים כתיקונים מנהל טובין שיכולים למלא 36 אלף קונטיינרים ביממה היה סגור. כך שהלחץ שם החל להישפך לנמלים אחרים בסביבה, כולם באזור שנז'ן הנגוע וגאונז'ו. זה הביא לפקק תנועה בנמלים, כשביום חמישי האחרון למעלה מ-50 ספינות משא המתינו מחוץ לנמל גואנגדונג, הכי הרבה מאז 2019. במולר מארסק (AMKBY), חברת השילוח הימי הגדולה בעולם, אמרו ללקוחותיהם בשבוע שעבר כי העיכובים בנמל יכולים להגיע לצפונה משבועיים.
"העומס בינטיאן מייצר הפרעה על שרשרת האספקה העולמית, שגם ככה נמצאת בלחץ יתר", אמר פיטר סנד, אנליסט של בימקו – התאגדות של בעלי ספינות והוסיף כי "אנשים עלולים לא למצוא על המדפים בחנויות מתנות לקריסמיס מאוחר יותר השנה"
- גולדמן זאקס שוריים על ענף התעופה האירופאי - במי הם ממליצים להשקיע?
- מחירי השילוח הימי בשפל של כשנתיים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
- 3.לילי 21/06/2021 09:42הגב לתגובה זויש לשים בסגר את מי שלא מחוסן ולא לכסות את עלות הטיפול הרפואי של מי שהוצע לו חיסון וסרב לקבלו
- פרבי 21/06/2021 15:37הגב לתגובה זוהחובה להגן על הציבור מטל על ממשלות העולם, הזכות לא להתחסן בידי הפרט
- 2.רבקה 20/06/2021 19:54הגב לתגובה זוהחיסון פותר את הבעיה. אבל אם מחסנים רק כאשר המגיפה כבר קיימת, אז נוצרים ווריאנטים שהחיסון לא יעיל נגדם. מכאן נובע למעשה, שאנו כנראה נצטרך להמשיך לחיות עם הקורונה כל חיינו.
- שוב אני 21/06/2021 08:47הגב לתגובה זויתרה מזאת מכיוון שהרצון הכלל עולמי הוא למנוע תמותה רחבה וכן למנוע קריסה של מערכת הבריאות הם שחררו לעולם חיסון "חלקי" (כפי שכתבתי לא יעיל ב-100%) אי לכך אנשים מחוסנים אים נתים ואפילו לא נדרש מהמם להתאשפז אך (ואך גדול במיוחד) בגוף אנשים אלו עלול להתפתח זן חדש אמיד בפני החיסון הקיים ואף תוקפני יותר ממנו לא נוכל להתגבר ע"י חיסון (ראי את ההיסטוריה של שימוש באנטיביותיקה) כיום כבר לא ממליצים להשתמש באנטיביותיקה כי היא כמעט ולא יעילה כך בשבעוד שנה בהעידר תרופה אמיתית נהיה עדים להתפרצות חמורה יותר.
- בר 21/06/2021 08:37הגב לתגובה זוהחיסון אינו פותר את הבעיה מכיוון שהוא לא יעיל ב-100% כך לדוגמה בישראל בלבד ונגד הזן ההודי (דלתה) החיסון יעיל בכ-89% כך שגם עם כול 8 מיליון תושבי ישראל היהו מחוסנים עדיין 880 אלף עלולים להדבק (בערך אותה כמות של נדבקים שהיו לנו ללא החיסון אך עם סגר כמעט מלא.
- 1.אבי 20/06/2021 18:57הגב לתגובה זולמה ? מחפשים צרות..אין אחריות ..

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?
בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.
ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.
המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.
הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת
מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.
- מה ההון של אמריקאי ממוצע ובכמה הוא גדול מישראלי ממוצע?
- מחקר בבריטניה: זהו הגיל המדויק בו "האושר נשאב מהחיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

גולדמן זאקס שוריים על ענף התעופה האירופאי - במי הם ממליצים להשקיע?
הבנק האמריקאי מזהה מומנטום בציוד תעופה, תחזוקה ומנועים ומסמן ארבע מניות אירופיות עם אפסייד משמעותי: איירבוס, סאפרן, רולס-רויס ומלרוז
ענף התעופה באירופה לא רק התאושש מהמשבר שחנק אותו בתחילת העשור, הוא כבר מציג ביצועים שמזכירים את עידן השיא. לפי הנתונים של Eurocontrol, היקף הטיסות ביבשת חזר ב־2024 לרמה של כ־96% מזו של 2019, בעוד שמדד הביקוש לנוסעים (RPK) כבר עקף את הרמות של טרום הקורונה. המצב עכשיו הוא שטיסות פנים ובינלאומיות עמוסות, שדות התעופה חוזרים לפעול בתפוסה גבוהה, וחברות התעופה והיצרניות נהנות מביקושים מוגברים, אבל זה קורה לא באותם התנאים שהיו לחברות מקודם.
לצד הגידול בכמות הנוסעים, מתמודדת התעשייה עם שינויים מבניים שנולדו מהמשבר הקודם, שרשראות אספקה איטיות, עיכובים במסירת מטוסים, ומחסור כרוני בחלקי חילוף. הדבר הזה גורם שצי המטוסים הפעיל מתבגר ותחום התחזוקה נהיה מאוד רווחי. כל חברות התעופה מנסות לאזן בין חידוש הצי לבין הארכת החיים של המנועים והרכיבים. בתוך המורכבות הזו, מזהה גולדמן זאקס הזדמנויות לצמיחה רווחית, במיוחד בקרב חברות שמתמקדות בתחזוקה, מנועים, מערכות תומכות ותשתיות נלוות.
על רקע מגמת ההתייצבות בתעשיית התעופה, פרסמו אנליסטים בגולדמן זאקס סקירה מקיפה שבה הם ממליצים על השקעה בארבע מניות אירופיות מתחום התעופה, תוך התמקדות בחברות שמציגות שיפור תפעולי ופיננסי ברור, לצד גידול בביקושים. הארבע הנבחרות הן: איירבוס (Airbus Group 1.13% ), ספרן (Safran 2.39% ), רולס-רויס (Rolls Royce Group 1.77% ) ו־מלרוז אינדסטריז (Melrose 0.17% ). כל אחת פועלת בנישה שונה בתוך שרשרת הערך של התחום, ייצור, מנועים, תשתיות או חלפים, אבל כולן נהנות מהתנאים החדשים בשוק: עלייה בביקוש לתחזוקה, הארכת חיי הצי, והאטה במסירות של מטוסים חדשים.
בגולדמן מזהים שני מנועים מרכזיים שדוחפים את התחום קדימה. הראשון הוא הגידול המתמשך בביקוש לטיסות גם פנים־אירופיות וגם בינלאומיות, שמספק רוח גבית לחברות התעופה וליצרניות. השני הוא תחום התחזוקה (MRO), שזוכה לשגשוג חסר תקדים בשל מחסור במנועים חדשים וחלקים, הארכת מחזורי השימוש, ויכולות תמחור שצומחות מתוך המחסור. לפי ההערכות, מנועים פועלים כיום זמן רב יותר לפני שמבצעים בהם שיפוץ או החלפה, מה שמוביל לעלייה במחירי השירות ולשיפור ברווחיות החברות הפעילות בתחום.
- גולדמן זאקס מזהיר: האטה בהשקעות בבינה מלאכותית עלולה למחוק 20% ממחיר המניות
- בית ההשקעות הקטן שעושה בית ספר לענקי וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס וספרן
איירבוס, יצרנית המטוסים האירופית שמובילה את השוק לצד בואינג, נהנית מעלייה חדה בביקוש לדגמי A320neo ו־A350. בגולדמן מדגישים את התאוששות שרשרת האספקה, גידול מתון אך עקבי במספר המסירות, וצבר הזמנות שמכסה מספר שנות ייצור קדימה. מחיר היעד שנקבע למניה עומד על 230 אירו, לעומת מחיר שוק נוכחי של כ־194 אירו פער שמעיד על אפסייד פוטנציאלי של יותר מ־18%.