מחקר של אונ' הרווארד: ארה"ב תהפוך למעצמת אנרגיה בעשור הקרוב
האזרחים והמשקיעים בארה"ב תוהים זה זמן רב אם ההספקה הגדולה של הדלקים מתוך המדינה עצמה, ללא התערבות הסעודים הינה זמנית בלבד או שאפשר לטעון שארה"ב תהפוך מעצמת אנרגיה בעשור הקרוב.
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד, לאונרדו מגורי, בכיר בעולם הדלקים מתוקף תפקידו כמנהל ב-ENI (ענקית חיפושי הנפט והגז מאיטליה) טוען כי נראה שהספקת הדלקים מ-3 המאגרים המרכזיים בארה"ב תימשך עוד הרבה זמן.
מגורי טוען במחקר המדובר כי שלושת המאגרים המרכזיים של פיצלי שמן, ה-Bakken שנמצא בדרום דקוטה, ה- Eagle Ford וה-Permian Basin בטקסס צפויים להחזיק לעוד עשור לפחות.
מגורי מגיע למסקנה המדוברת על סמך הצפיפות במאגרים בארה"ב, כמה מאגרים יש באיזור מסויים, היעילות ממאגר אשר נבחנת לפי זמן הקידוחים ועלויות הולכות ופוחתות של הקידוחים עצמם. בנוסף לשיקולים הללו מציין מגורי כי תשתיות חדשות צפויות להוזיל את עלויות הקידוח עוד יותר.
לעומת זאת, טוען מגורי כי ישנה אי בהירות מסויימת ביחס ליתר המאגרים בארה"ב. למרות זאת מגורי טוען שארה"ב צפויה להיות יצרנית הנפט הגדולה בעולם בתוך עשור ותעקוף את רוסיה וערב הסעודית.
- 4.זהבי עצבני 28/06/2013 17:46הגב לתגובה זואמר פעם מישהו מפורסם ממפלגתך(_נדמה לי דיין) שרק חמור לא משנה דעותיו... לא מאוחר לבא ולאמר טעיתי..את לא יכולה לאמץ מדיניות של אנטי ושל לא לכל דבר כמצע מפלגתי.......רק תסבירי לי שני דברים:את אמורה לעמוד בראש מחנה השלום..מה יכול לקרב אותנו לשלום יותר מיצוא גז לרשות הפלשתינית? ודבר שני....מי ישתה את כל הגז שאת רוצה לקבור באדמה לעוד 3ם שנה.....מה תגידי אז-- סליחה טעיתי? ךמי זה כבר יעזור???????????
- 3.עשרה ימים לא ביצעתי שום מכירה וקנייה בשוק ההון (ל"ת)משה. ששון ישר 28/06/2013 15:16הגב לתגובה זו
- 2.ברטוב 28/06/2013 14:02הגב לתגובה זומדינת ישראל שמנהלת מדיניות כלכלית על פי דרישות האספסוף .
- Xantippe 02/07/2013 15:38הגב לתגובה זותייצא את כל הגז, תעשיר את הטייקונים והספיחים שלהם, ומה יהיה על הדורות הבאים בעוד 30 שנה? זה לא מעניין אותך. ואת עלות הדלק, שיהיה יקר מאוד ואותו נאלץ למכור במקום הגז המיוצא לא לקחת בחשבון, כי אתה ספיח של טייקון מסריח.
- 1.חי אבי 28/06/2013 11:42הגב לתגובה זואו שונאי תשובה מההיסתדרות מנתניה
- איתן שרון 28/06/2013 21:38הגב לתגובה זובייצוא מידי של כל הגז המדינה מקבלת 70% מהכסף. רק עם הריבית ניתן יהי לרכוש בעתיד כל כמות גז שתידרש. אני מציע ששלי לא תקבל משכורת מהכנסת במשך 30 שנה ותצבור אותה לעת זקנה. העובדה שכרגע היא צריכה כסף לא רלוונטית. רצוי להשאיר הכסף לדורות הבאים.

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
