מחקר של אונ' הרווארד: ארה"ב תהפוך למעצמת אנרגיה בעשור הקרוב
האזרחים והמשקיעים בארה"ב תוהים זה זמן רב אם ההספקה הגדולה של הדלקים מתוך המדינה עצמה, ללא התערבות הסעודים הינה זמנית בלבד או שאפשר לטעון שארה"ב תהפוך מעצמת אנרגיה בעשור הקרוב.
במחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד, לאונרדו מגורי, בכיר בעולם הדלקים מתוקף תפקידו כמנהל ב-ENI (ענקית חיפושי הנפט והגז מאיטליה) טוען כי נראה שהספקת הדלקים מ-3 המאגרים המרכזיים בארה"ב תימשך עוד הרבה זמן.
מגורי טוען במחקר המדובר כי שלושת המאגרים המרכזיים של פיצלי שמן, ה-Bakken שנמצא בדרום דקוטה, ה- Eagle Ford וה-Permian Basin בטקסס צפויים להחזיק לעוד עשור לפחות.
מגורי מגיע למסקנה המדוברת על סמך הצפיפות במאגרים בארה"ב, כמה מאגרים יש באיזור מסויים, היעילות ממאגר אשר נבחנת לפי זמן הקידוחים ועלויות הולכות ופוחתות של הקידוחים עצמם. בנוסף לשיקולים הללו מציין מגורי כי תשתיות חדשות צפויות להוזיל את עלויות הקידוח עוד יותר.
לעומת זאת, טוען מגורי כי ישנה אי בהירות מסויימת ביחס ליתר המאגרים בארה"ב. למרות זאת מגורי טוען שארה"ב צפויה להיות יצרנית הנפט הגדולה בעולם בתוך עשור ותעקוף את רוסיה וערב הסעודית.
- 4.זהבי עצבני 28/06/2013 17:46הגב לתגובה זואמר פעם מישהו מפורסם ממפלגתך(_נדמה לי דיין) שרק חמור לא משנה דעותיו... לא מאוחר לבא ולאמר טעיתי..את לא יכולה לאמץ מדיניות של אנטי ושל לא לכל דבר כמצע מפלגתי.......רק תסבירי לי שני דברים:את אמורה לעמוד בראש מחנה השלום..מה יכול לקרב אותנו לשלום יותר מיצוא גז לרשות הפלשתינית? ודבר שני....מי ישתה את כל הגז שאת רוצה לקבור באדמה לעוד 3ם שנה.....מה תגידי אז-- סליחה טעיתי? ךמי זה כבר יעזור???????????
- 3.עשרה ימים לא ביצעתי שום מכירה וקנייה בשוק ההון (ל"ת)משה. ששון ישר 28/06/2013 15:16הגב לתגובה זו
- 2.ברטוב 28/06/2013 14:02הגב לתגובה זומדינת ישראל שמנהלת מדיניות כלכלית על פי דרישות האספסוף .
- Xantippe 02/07/2013 15:38הגב לתגובה זותייצא את כל הגז, תעשיר את הטייקונים והספיחים שלהם, ומה יהיה על הדורות הבאים בעוד 30 שנה? זה לא מעניין אותך. ואת עלות הדלק, שיהיה יקר מאוד ואותו נאלץ למכור במקום הגז המיוצא לא לקחת בחשבון, כי אתה ספיח של טייקון מסריח.
- 1.חי אבי 28/06/2013 11:42הגב לתגובה זואו שונאי תשובה מההיסתדרות מנתניה
- איתן שרון 28/06/2013 21:38הגב לתגובה זובייצוא מידי של כל הגז המדינה מקבלת 70% מהכסף. רק עם הריבית ניתן יהי לרכוש בעתיד כל כמות גז שתידרש. אני מציע ששלי לא תקבל משכורת מהכנסת במשך 30 שנה ותצבור אותה לעת זקנה. העובדה שכרגע היא צריכה כסף לא רלוונטית. רצוי להשאיר הכסף לדורות הבאים.
אנליסטים בורסה AIלקראת ה"שבוע של אנבידיה" - למה מחכים האנליסטים?
הממשל חזר לעבוד אחרי השבתת שיא של 43 ימים וסוף-סוף נקבל את הנתונים על שוק העבודה האמריקאי ונבין לאן פני הריבית של הפד'; אנבידיה ושורה של חברות מענף הצריכה ידווחו ויתנו לנו הבנה גם על מצב ה-AI וגם על מצבו של הצרכן האמריקאי - מה עוד על הלוח הכלכלי השבוע ומה חושבים האנליסטים?
אנבידיה בשבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נכנס אל הישורת האחרונה והמשמעותית ביותר של עונת הדוחות. אבל המשקיעים ממתינים לדברים נוספים, להבין מה תוואי הריבית של הפד, והאם מניות הטק והקמעונאות ימשיך לסחוב את השוק על הכתפיים או שהרוטציה שראינו בסוף השבוע שעבר, של זרימה מטכנולוגיה אל עבר ענפים מסורתיים, תימשך. עוד דבר שמעודד את המשקיעים הוא סיום השבתת הממשל, שהייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית, 43 ימים ועכשיו נוכל לקבל את הנתונים הרשמיים שהתעכבו, ושצפויים להתפרסם השבוע. אבל שוב, מעל הכל אלו יהיו התוצאות של אנבידיה שיתנו את הטון.
זה השבוע של אנבידיה.
ברביעי בערב לאחר הנעילה תפרסם ענקית השבבים את תוצאות הרבעון הפיסקלי שלה שהסתיים באוקטובר, והציפיות - בשמיים. לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים חברת השבבים צפויה לדווח על הכנסות של 54.94 מיליארד דולר, זינוק של כ-57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 35 מיליארד דולר. טווח התחזיות נע בין 53.46 ל-58.34 מיליארד דולר - כלומר, גם האומדן הנמוך משקף קפיצה חדה.
ברווח הנקי למניה (EPS), התחזיות עומדות על רווח של 1.25 דולר למניה בממוצע, לעומת 0.81 דולר ברבעון המקביל. התחזיות נעות בין 1.14 ל-1.34 דולר - כאשר המספר העליון מגלם כמעט 66% צמיחה שנתית ברווח למניה.
המספרים האלה מציבים רף מאוד גבוה לאנבידיה, וזה כבר אחרי שנה שבה המניה יותר מהכפילה את שוויה - על רקע הביקושים האדירים לשבבי AI. גם אם אנבידיה תעמוד בציפיות, כולם מחכים לשמוע בעיקר את התחזית קדימה. האם קצב ההזמנות יימשך באותו קצב, מה יקרה במכירות לשוק הסיני לנוכח המגבלות, ואיך נראו ההזמנות מצד הענקיות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל וכל השאר.
- הירידות נמשכות - החוזים על וול סטריט בירידה של עד 1.7%
- "מניית אנבידיה תעלה ב-38%" - מה חושבים האנליסטים על אנבידיה ומה קורה היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו "צועדים על ביצים". אנבידיה התממשה בעצבנות ב-5 ימי המסחר האחרונים וירדה מהשיר שלה. עכשיו כל שינוי הכי קטן בתמהיל של המגזרים, כל הסתייגות בטון של ג'נסן הואנג או כל עדכון מינורי בתחזית - יכול לגרום לכדור שלג בשוק.
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
