הדולר יורד ב-0.7% - נסחר סביב 3.69 שקל
הדולר נחלש ב-0.7% ונסחר סביב 3.69 שקלים כאשר האירו יורד ב-0.6% ונסחר סביב 4 שקלים. מגמת ההיחלשות הזו מגיעה על רקע הזינוקים האחרונים בבורסה שמגיעים על רקע הדיווחים וההערכות על התקדמות המשא ומתן לקראת עסקה.
"אחרי כשבוע שבו נסחר הדולר סביב רמה של 3.75 שקל, ביום שישי האחרון נחלש המטבע האמריקאי ונסחר סביב 3.69 שקלים זאת על רקע המגעים בין ישראל לחמאס על עסקה להחזרת חטופים והפסקת אש", כותבים בחדר עסקאות מטבע חוץ של הבנק הבינלאומי. "הבוקר הדולר התחזק מעט ונסחר ברמות של 3.7050".
גם בעולם הדולר נחלש, כפי שכותבת נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט: הדולר נחלש בעולם ב-0.9% על רקע הירידה בציפיות הריבית בארה"ב, השקל התחזק ב-1% עד לקביעת השער היציג והמשיך להתחזק לאחר מכן, על רקע ציפיות להפסקת אש ועסקה להשבת חטופים".
היום נגיד בנק ישראל ימסור את החלטת הריבית של בנק ישראל כאשר הצפי הוא להשארת הריבית על כנה, וחוסר הוודאות במשק עדיין גבוה. "על פניו החלטת הריבית של בנק ישראל השבוע נראית די סגורה", כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "קיים קונצנזוס רחב שהריבית לא תשתנה. אולם, יש שיקול משמעותי נוסף שלהערכתנו מבטא הבעיה שבנק ישראל די הכניס את עצמו אליה. מאז שהוריד את הריבית בתחילת ינואר, בנק ישראל הסביר את ההחלטות שלא להוריד ריבית יותר בסיבות שלא אמורות להיות מאוד רלוונטיות לשיקולים הרגילים: אחד הנימוקים העיקריים שמנע הורדת ריבית בחודשים הראשונים של השנה היה הגירעון הממשלתי. אף על פי שהגירעון לא אמור לקבל משקל מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מוביל לאינפלציה באמצעות יצירת עודף ביקושים במשק או גורם למשבר פיננסי שמוביל לפיחות מטבע ולאינפלציה", מוסיף זבז'ינסקי.
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו זה לא קרה בישראל, אך המסרים של בנק ישראל שכנעו את המשקיעים שהגירעון הגבוה, שאגב הרמה הדו-ספרתית שלו לא הפריע לבנק ישראל להפעיל את כל הכלים של הרחבה מוניטארית ב-2020-2021, מונע כעת אפשרות להוריד ריבית. אם זה היה המצב, הרבה בנקים מרכזיים בעולם, וקודם כל ה-FED, היו נמנעים מלשקול הורדת ריבית. בהמשך בנק ישראל התחיל לשים דגש בהסברים מדוע הוא לא יכול להוריד ריבית על עלייה בסיכון הגיאופוליטי. גם שיקול זה לא אמור להיות מרכזי בהחלטות ריבית, אלא אם הוא מעלה אינפלציה. שערו של השקל אכן מושפע מהסיכון הגיאופוליטי כפי שעולה מהקשר ההדוק בינו לבין פרמיית ה-CDS בחודשים האחרונים. יחד עם זאת, די ברור שהחלטה לא להוריד ריבית לא יכולה למנוע התפרצות של סיכון זה או להקטין השפעתה. הכנסתו לשיקולי החלטת ריבית גרמה למשקיעים לבחון סיכוי להורדת ריבית על פי החדשות מהזירה הצפונית במקום על פי ההתפתחויות הכלכליות", מוסיף זבז'ינסקי.
"לפיכך, החלטת הריבית השבוע לא עד כדי כך חד משמעית", מסכם זבז'ינסקי. "לא בטוח שהסיכונים של אי שינוי בריבית קטנים יותר מאשר הסיכונים של הורדה. להערכתנו, אילו בנק ישראל היה מוריד ריבית בעוד 0.25%, חצי שנה לאחר שהוריד ריבית בינואר, הוא היה מעביר מסר תומך בשווקים מבלי לסכן השגת יעד האינפלציה בהמשך.
- 1.לא להוריד ת'ריבית (ל"ת)*** 08/07/2024 12:56הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
