1. תחרות - מחדרה של "הממונה על התחרות", מיכל כהן, זו שהצהירה ש"רק תחרות" תעבוד על יוקר המחיה. "הממונה על התחרות" פועלת במשרד הכלכלה, בראשות השר ניר ברקת, זה ש"לא יוותר" על הטיפול ביבואנים הבלעדיים. מהמשרד יצאה הידיעה כי אחרי בדיקה (נמשכה-נמרחה 8 חודשים תמימים) אושרה ההשתלטות של נועם וינמן, המנהל של דיפלומט שהרווחיות שלו "היא 5% בלבד" ו"נמוכה ב 60% מהממוצע בישראל", על חברת דורות, החברה המובילה בארץ לגידול, פיתוח ייצור ושיווק מוצרי מוצרי שום ותיבול קפואים.

לא רק שלא מגבילים את הכוח של היבואנים הגדולים והיצרנים הגדולים (ראו כאן את השיחות מתוך הישיבה), אלא גם נותנים לדיפלומט, פרס.

2. "חינוך פיננסי" - עוד נושא שהשלטון, הרגולטור, גופים חזקים מדברים עליו, אבל לא נראה באמת עושים משהו בכיוון הנכון. זה חזר השבוע. שוב. בפעם המי יודע כמה. הנגיד אמיר ירון דיבר ב"סמינר חינוך פיננסי" שקיים בנק ישראל ביום ג' השבוע. תזכורת: ב-2012 הגיעה ההנהגה הכלכלית למסקנה סופית ש"הציבור מתקשה לנהל נכון את כספו ולקבל החלטות פיננסית מושכלות". לפיכך, דנו, שקלו, הקימו צוותים, החליטו על "אסטרטגיה לאומית", ניסחו "חזון", קבעו מטרות, יעדים וצעדים גם כתבו "מפת דרכים" לחמש שנים קרובות לקידום חינוך פיננסי. עשור אחרי - במשרד החינוך עשו פיילוט והקימו מערך מיוחד ורווי עובדים לחינוך פיננסי, במשרד האוצר הקימו אגף מיוחד וייעודי, גם בנק ישראל ארגן-בנה מחלקה מיוחדת שתוביל. חוץ מהג'ובים הנאים (כולל קביעות, תנאים, רכב, שעות נוספות ועוד): המונח "חינוך פיננסי" הוחלף במונח "אוריינות פיננסית".

משמעות המונח על פי ה-OECD שילוב ידע, מיומנות גישה והתנהגות הדרושים לקבלת החלטות פיננסיות נכונות שמובילות לרווחה של הפרט. אבל אין בכלל ספק שהציבור מתקשה בעיקר ב"לנהל נכון את כספו ולקבל החלטות פיננסיות מושכלות". פרופ' ירון, בדיוק כמו בעלי מעמד בממשלה, באקדמיה, בפיננסים, במוסדיים בפרט משוכנע ש "אחת הדרכים העיקריות בהן ניתן לפעול כדי להגדיל את הידע של הציבור בנושאים אלו היא באמצעות השקעה בחינוך פיננסי". ויש לו הצעה. די דומה- תואמת להצעות האוצר, החינוך ובעלי העניין האחרים, והיא: להגדיל עוד יותר את כמות הג'ובים הבכירים והבירוקרטיה הממשלתית הסבוכה, להקים ולהגדיר "גוף מוביל ומתכלל, ברמה הלאומית, אשר יסנכרן בין כלל הגורמים ויקדם פעילות בתחום החינוך הפיננסי..".

• כמה תחסכו על קניות בסופר אם תשנו הרגלים? הנתון הזה אולי יעיר אתכם
• טיפים כיצד לחנך ילדים לחיסכון ולערך הכסף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

3."קרן הניקיון". פעם בכמה זמן פורצת סערה גדולה בקרב אנשי הסביבה והמשרד הממשלתי בראשם על "הלאמה", "ניסיונות השתלטות" על המיליארדים, כספי ציבור, שנצברו בקרן הניקיון. בימים האחרונים, תחת כל עץ ירוק, נשמעה הזעקה נגד ניסיונות "ההשתלטות של משרד הפנים", שמשמעותה, כך טוענים המתנגדים, חיסול הטיפול בהטמנת פסולת ופגיעה קשה בסביבה. לפני פחות משנה היתה זו סערת דוח מבקר המדינה שמצא (מאי 22') כי קרן הניקיון אמנם הפכה לקופה הקטנה של משרד האוצר, שמרוקן אותה אבל, גם בדק ומצא אז כי רק ב-37% מהכספים שהתקבלו בקרן (סעיף 10 בחוק שמירת הניקיון, 1984) נעשה שימוש להגשמת מטרותיה. כל השאר, רוב הכסף, הצטבר בקופתה. עוד נמצא כי הקרן לא בודקת את אפקטיביות פעולותיה, לא מעבירה דוחות סדירים כמתחייב בחוק, שהכספים בקרן לא הושקעו ואינם מניבים תשואה – (על פי ההערכה איבדו אז רווחים של כמיליארד שקל). המשרד להגנת הסביבה הגיב כי הוא רואה בחיוב הכנת תכנית אסטרטגית רב שנתית, ועוד כמה קשקושים כאלה.