חישוב פיננסי חיסכון פנסיה
צילום: Istock

שיעור בחינוך פיננסי - ככה המדינה מבזבזת את הכסף שלנו

משרד האוצר, בנק ישראל, משרד החינוך הקימו צוותים לחינוך פיננסי עכשיו מציעים גוף חדש שיהיה אחראי על כולם; בינתיים יש המון ג'ובים, משכורות, אבל עוד רחוקים מלספק חינוך פיננסי
נושאים בכתבה חינוך פיננסי

1. תחרות - מחדרה של "הממונה על התחרות", מיכל כהן, זו שהצהירה ש"רק תחרות" תעבוד על יוקר המחיה. "הממונה על התחרות" פועלת במשרד הכלכלה, בראשות השר ניר ברקת, זה ש"לא יוותר" על הטיפול ביבואנים הבלעדיים. מהמשרד יצאה הידיעה כי אחרי בדיקה (נמשכה-נמרחה 8 חודשים תמימים) אושרה ההשתלטות של נועם וינמן, המנהל של דיפלומט שהרווחיות שלו "היא 5% בלבד" ו"נמוכה ב 60% מהממוצע בישראל", על חברת דורות, החברה המובילה בארץ לגידול, פיתוח ייצור ושיווק מוצרי מוצרי שום ותיבול קפואים.

לא רק שלא מגבילים את הכוח של היבואנים הגדולים והיצרנים הגדולים (ראו כאן את השיחות מתוך הישיבה), אלא גם נותנים לדיפלומט, פרס.

2. "חינוך פיננסי" - עוד נושא שהשלטון, הרגולטור, גופים חזקים מדברים עליו, אבל לא נראה באמת עושים משהו בכיוון הנכון. זה חזר השבוע. שוב. בפעם המי יודע כמה. הנגיד אמיר ירון דיבר ב"סמינר חינוך פיננסי" שקיים בנק ישראל ביום ג' השבוע. תזכורת: ב-2012 הגיעה ההנהגה הכלכלית למסקנה סופית ש"הציבור מתקשה לנהל נכון את כספו ולקבל החלטות פיננסית מושכלות". לפיכך, דנו, שקלו, הקימו צוותים, החליטו על "אסטרטגיה לאומית", ניסחו "חזון", קבעו מטרות, יעדים וצעדים גם כתבו "מפת דרכים" לחמש שנים קרובות לקידום חינוך פיננסי. עשור אחרי - במשרד החינוך עשו פיילוט והקימו מערך מיוחד ורווי עובדים לחינוך פיננסי, במשרד האוצר הקימו אגף מיוחד וייעודי, גם בנק ישראל ארגן-בנה מחלקה מיוחדת שתוביל. חוץ מהג'ובים הנאים (כולל קביעות, תנאים, רכב, שעות נוספות ועוד): המונח "חינוך פיננסי" הוחלף במונח "אוריינות פיננסית".

משמעות המונח על פי ה-OECD שילוב ידע, מיומנות גישה והתנהגות הדרושים לקבלת החלטות פיננסיות נכונות שמובילות לרווחה של הפרט. אבל אין בכלל ספק שהציבור מתקשה בעיקר ב"לנהל נכון את כספו ולקבל החלטות פיננסיות מושכלות". פרופ' ירון, בדיוק כמו בעלי מעמד בממשלה, באקדמיה, בפיננסים, במוסדיים בפרט משוכנע ש "אחת הדרכים העיקריות בהן ניתן לפעול כדי להגדיל את הידע של הציבור בנושאים אלו היא באמצעות השקעה בחינוך פיננסי". ויש לו הצעה. די דומה- תואמת להצעות האוצר, החינוך ובעלי העניין האחרים, והיא: להגדיל עוד יותר את כמות הג'ובים הבכירים והבירוקרטיה הממשלתית הסבוכה, להקים ולהגדיר "גוף מוביל ומתכלל, ברמה הלאומית, אשר יסנכרן בין כלל הגורמים ויקדם פעילות בתחום החינוך הפיננסי..".

3."קרן הניקיון". פעם בכמה זמן פורצת סערה גדולה בקרב אנשי הסביבה והמשרד הממשלתי בראשם על "הלאמה", "ניסיונות השתלטות" על המיליארדים, כספי ציבור, שנצברו בקרן הניקיון. בימים האחרונים, תחת כל עץ ירוק, נשמעה הזעקה נגד ניסיונות "ההשתלטות של משרד הפנים", שמשמעותה, כך טוענים המתנגדים, חיסול הטיפול בהטמנת פסולת ופגיעה קשה בסביבה. לפני פחות משנה היתה זו סערת דוח מבקר המדינה שמצא (מאי 22') כי קרן הניקיון אמנם הפכה לקופה הקטנה של משרד האוצר, שמרוקן אותה אבל, גם בדק ומצא אז כי רק ב-37% מהכספים שהתקבלו בקרן (סעיף 10 בחוק שמירת הניקיון, 1984) נעשה שימוש להגשמת מטרותיה. כל השאר, רוב הכסף, הצטבר בקופתה. עוד נמצא כי הקרן לא בודקת את אפקטיביות פעולותיה, לא מעבירה דוחות סדירים כמתחייב בחוק, שהכספים בקרן לא הושקעו ואינם מניבים תשואה – (על פי ההערכה איבדו אז רווחים של כמיליארד שקל). המשרד להגנת הסביבה הגיב כי הוא רואה בחיוב הכנת תכנית אסטרטגית רב שנתית, ועוד כמה קשקושים כאלה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ששון 04/03/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    אל תדאגו לכל תושבי מדינת ישראל דרעי כבר יטפל בקרן הזאת ובעזרת השם בסוף השנה כבר לא ישאר כלום ולא יהיה לכם על מה לכתוב?
  • 4.
    ארץ אוכלת יושביה רק לגנוב מהציבור ורק קומבינות וגו'בים (ל"ת)
    ירון 04/03/2023 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ליצן עצוב 04/03/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    .
  • 2.
    רן 04/03/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
    התעוררתם ? שנתיים של "ממשלת השינוי" נמנמתם. סוף סטף תקשורת נשכנית
  • 1.
    קודם שהחרדים יךמדו כמה זה 1*1 (ל"ת)
    לק לק תןכס ביבי 03/03/2023 20:35
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".