רשות המסים הכפילה את מספר הדוחות שאושרו אוטומטית - מה זה אומר?
רשות המסים מדווחת כי מספר הדוחות שאושרו באופן ממוחשב של אישור שומות עצמיות עמד על כ-30 אלף. הדוחות אושרו כחלק מהניסיון להגביר את אמון הציבור במערכת ולעודד נישומים להגיש דוחות שנתיים על פי החוק
מדיווח הרשות עולה כי, בימים הקרובים יקבלו 30,000 נישומים הודעת שומה על כך שהשומה העצמית בדוחותיהם לשנת המס 2017, אושרה כשומה סופית בהתאם להצהרתם. ללא דיוני שומה, במסגרת מהלך ממוחשב של אישור שומות עצמיות.
לדברי הרשות, המהלך מגיע כחלק מהצעדים להגברת האמון של ציבור הנישומים במערכת המס ועל מנת לעודד נישומים להגיש דוחות שנתיים אמינים ושלמים ולמלא אחר כל הוראות החוק. רשות המסים מבצעת אחת לתקופה מהלך ממוחשב של אישור שומות עצמיות זאת לפי הדו"ח שהגישו נישומים, בכפוף לעמידה בקריטריונים שנקבעו הכוללים, בין היתר, קריטריונים של צייתנות "ילד טוב מסים".
- 1.אבי 27/11/2019 14:41הגב לתגובה זוהאם מי שייש לא פטור מימס בארף לכל החיים האם כולל גם השקעות בחול
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
